ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- הכנה לחג השבועות
והנה, גילה הרב, שיש עני אחד בעיר, שהוא בן תורה ובן טובים, שאוספים למענו כספים בכל שבוע. הבעיה הייתה, שאנשים רבים השתמטו מלתרום כסף לקופת הצדקה הכללית, הדואגת לכלל עניי העיר, מפני שכבר תרמו לעני בן התורה. דיבר הרב עם אנשי העיר, שאפשר למעט קצת בכספים המיועדים לאותו עני, כי צורכי הרבים קודמים לצורכי היחיד.
בעקבות זאת, התקררו אנשי העיר והחלו למעט בתרומות לאותו עני, עד ששבוע אחד לא תרמו לו כלל, ותעל שוועת העני אל האלוקים.
ובבית דין של מעלה דנו בעניין אותו הרב, ולפי מדרגתו, היה עניין זה פגם גדול שלו, ועוד מצאו בו פגמים נוספים, והחליטו למסור אותו לרשות השטן, שיכשילהו בעבירה.
ובשבת בבוקר, נוהג היה הרב, להזמין את בני העיר לקידוש בביתו. והנה, באותה השבת, התלקחה פתאום בליבו תשוקה גדולה להמיר דתו ח"ו, ומיד שתה את יין הקידוש והשתכר, ורץ לבית כומר העיירה וביקש להתנצר ח"ו. הכומר שמח על הדג השמן שנפל בחיקו, נתן לו לשתות יין נוסף, והרב התגולל בביתו שיכור כלוט.
והבעש"ט בזמן סעודה שלישית היה צופה ברוח הקודש בכל תלמידיו, והנה ראה שאותו תלמיד שרוי בחושך גדול. הצטער מאוד, וביקש עליו רחמים, עד שמצא לו זכות שהיה התלמיד מקפיד מאוד בסעודת מלווה מלכה, וגילו לו משמיים שאם גם השבת יקפיד על מלווה מלכה, יוכל להיגאל מחטאיו.
מיד, שלח הבעש"ט את אחד מתלמידיו עם שיריים מסעודתו הקדושה, והשליח הלך בחשכת הלילה, במסירות נפש וקפיצת הדרך, עד שנכנס לבית הכומר, העיר את השיכור משנתו, נטל את ידיו, והביא לו לאכול מהשיריים.
מיד, התפכח השיכור מתאוות החטא, וצעק: הכיצד רציתי לעזוב דת אלוקים חיים? חייב אני ללכת לרבי הבעש"ט ולקבל תיקון לחטאי. מיד הלכו השניים לבעש"ט, והתלמיד הפך לבעל תשובה גמור (סיפורי חסידים, תורה, מס' 224).
סיפור זה הוא אחד מיני סיפורים רבים על גדולי ישראל, שהשתדלו תמיד להעלות את כל החטאים והנפולים מעומק החטא, ולהשיבם בתשובה שלימה. ואף פעלו תדיר להביא תדיר את הגאולה, והלא עניינה של הגאולה להעלות את עם ישראל והעולם כולו, שנפל וירד בעקבות החטא לתהום הגלות, ולהשיבו לכור מחצבתו לארצנו הקדושה ולקשר עם ה'.
ובאמת, שורש כל עניין זה מאיר בחג השבועות. השורש 'גאל, גאולה' לא מופיע הרבה בתנ"ך, אך חלק גדול ממנו מרוכז סביב שתי פרשיות – שיבת הנחלות ביובל למשפחה אליה הם שייכים (בהר), והיבום שמייבם בועז את רות, וגואל אותה ואת שדות אלימלך ומשפחתו.
גאולה, כפי שעולה מפרשיות אלו בתנ"ך, משמעותה – מציאות שהייתה טובה, נפלה למקום זר שאינו מתאים לה, וממילא כבר איננה במצבה הטוב והנכון, וכעת משיבים אותה למקומה הטוב, ובזה מתקנים אותה.
לכן, שדה נחלה, שצריכה להיות ברשות משפחה מסויימת, ונמכרה לזרים, על המשפחה לגאול אותה, ואם לא תיגאל, הרי שביובל תשוב למקומה, ואז "גאולה תתנו לארץ". וכך גם בועז הוא הגואל את שדות משפחת אלימלך, וגם גואל את נשמתו הנפולה של מחלון, שהלך לארץ זרה ולא זכה ללדת, ונפל לעומק התהום.
וכשנשא בועז את רות, והוליד את עובד, הרי נשמתו של מחלון נגאלה והפכה לנשמת עובד, וזה מה שאמרו השכנות: "יולד בן לנעמי", כי מחלון בן נעמי שב כעת לתיקונו, והופיע בגופו של עובד.
ומדהים לגלות, שהיובל המביא גאולה, מגיע בשנה החמישים, אחרי מסע ארוך של 49 שנים. וגם את מגילת רות, אנו קוראים בשבועות, ביום החמישים, החותם את מסע התיקון הארוך של 49 ימי ספירת העומר.
ומצאנו שגאולתה של רות היתה השראה לגאולת נשמות נפולות. ומי לנו גדול יותר מהתנא אלישע בן אבויה, שכפר והפך ל'אחר', ואף על פי כן עמל תלמידו רבי מאיר להשיבו בתשובה, ואף בעת פטירתו אמר לו: "חזור בך, ובכה אלישע ונפטר". אמר עליו רבי מאיר: "דומה שמתוך תשובה נפטר". וכשקברוהו, פרס גלימתו על קברו ואמר את דברי בועז לרות: "ליני (פה) הלילה וגו' (רות ג), ליני פה בעולם הזה שדומה ללילה, והיה בבוקר לעולם הבא, אם יגאלך טוב יגאל - זה הקדוש ברוך הוא... ואם לא יחפוץ לגאלך וגאלתיך אנכי (תוספות חגיגה טו.).
ובשבועות נולד ונפטר דוד המלך ע"ה, איש התשובה הגדול, עליו נאמר (ע"ז ה) ש"הקים עולה של תשובה", וממנו מלך המשיח, שבסוף מסעם הארוך של ישראל, יבוא וילמד שכל הנפילות והגלויות הובילו לתשובה וגאולה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
