ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת החינוך
את הכול כמעט.
הוא יחפש אחר הקרדיולוג הטוב ביותר, יפנה לרב פירר, יתייעץ עם מביני דבר. הרי מדובר בבריאות של הבן שלו! מי ייקל ראש בדבר חשוב שכזה?!
לעומת זאת, מה יעשה אדם שצריך לטוס לחו"ל?
ובכן, הוא יקנה כרטיס ויעלה למטוס ובתחילת הטיסה יישמע הודעה קצרה מאדם המציג עצמו בתור הטייס, בו הוא מודיע על ההמראה המתקרבת.
מה הוא יודע על אותו אדם? על ההסמכה שלו, על הניסיון, על מצבו הגופני והנפשי באותו רגע?
ממש כלום.
וכאן עולָה השאלה: כיצד ייתכן שאדם שכה זהיר בהזמנת רופא, ובודק אלף ואחת פעמים מי האיש המתאים ביותר, מוכן בכזו קלות להפקיד את חייו בידי אדם שאין לו מושג קלוש מי הוא, מה כישוריו ומה יכולתו להצליח במשימה? מדוע כשמדובר ברופא מקפידים כל כך, ואילו כשעוסקים בטייס מוכנים בשיוויון נפש למסור את חיינו בידי אדם לא מוכר מבלי לבדוק כלל אחריו?
התשובה לשאלה הזו פשוטה מאוד.
כשרופא מטפל בך – אתה שוכב על שולחן הניתוחים כשחייך תלויים מנגד, ואילו הוא, ברגע שיסיים את עבודתו, ילך לשתות קפה בקפיטריה או ייסע הביתה לשלום. האם הניתוח הצליח והחולה יחיה? זה כבר עניינו של החולה. חייו של הרופא בכל מקרה ימשיכו הלאה.
אצל טייס, לעומת זאת, זה אחרת לגמרי. הוא נמצא על המטוס יחד איתך. באש ובמים, בחיים ובמוות. אם המטוס, חלילה, ייפול - הטייס יתרסק גם הוא.
כשזה כך אתה יכול להיות בטוח במאת האחוזים שהוא יעשה את מלאכתו על הצד הטוב ביותר! כשמדובר גם בחיים שלו, אתה יכול לסמוך עליו לגמרי שלא יקרו תקלות...
______________________________________________________
אותו הבדל שקיים בין רופא לטייס, קיים גם בין שני סוגים של הורים/מחנכים.
יש כאלו שהם בבחינת 'רופא'. נמצאים מבחוץ, מלמעלה, ומשם מורים לילד מה לעשות. נואמים, נוזפים ומטיפים, אך הם עצמם נמצאים מחוץ לסיפור.
סוג שני הוא ה'טייס'. הורֶה או מחנך שנמצא איתך לגמרי! לא רק מדבר על התורה ועל כל מיני ערכים – אלא חי אותם לגמרי. כל מה שהם אומר נוגע ישירות גם אליו, והוא הראשון להגשים את הערכים עליהם הוא מדבר ולתת דוגמא אישית.
והילדים?
הם קולטים לגמרי את המסר! הם אלופים בזיהוי זיופים וצביעות. הם פוקחים עיניים, שומעים ומרגשים היטב: איך נראה שולחן השבת (או ליל הסדר) שלנו? האם יש שם שמחה, חיוניות, חוויה וחיבור, או שזה אירוע אכילה טרחני ויבש?
כשהם הולכים עם אבא לבית הכנסת האם הם רואים 'מקדש מעט' ומפגש חי ותוסס בין האדם לבוראו, או 'שכונה' של מועדון דיבורים וקריאת עלונים?
כשהם רואים בבית חגים, קיום מצוות, עשיית חסד – האם הם עומדים מול דבר טוב ויפה שמושך להצטרף אליו או שהם נתקלים באירוע פולחן דתי שיש בו הרבה גוף ומעט מאוד נשמה?
הנוסחה, חברים, פשוטה להפליא:
אם יש שמחה, חיים וחוויה – הילדים ירצו להיות חלק מזה.
אם זה טכני, יבש ומשעמם – הם יחפשו את השמחה והחיבור במחוזות אחרים...
האם זה אומר שאנחנו צריכים לעשות לילדים הצגה ולהראות כאילו אנחנו שמחים ומחוברים גם כשאנחנו לא?
כמובן שלא. חשוב להיות אמיתיים וכנים, ואם נעשה 'כאילו' במוקדם או במאוחר התרמית תתגלה.
מה שכן, לגדל ילדים, דורש מאיתנו, ההורים, להיות אנשים גדולים ואמיתיים יותר. כי גם אם את עצמנו נוכל לפעמים 'למרוח', בידינו הופקדו נשמות טהורות ורגישות שעליהן אי אפשר לעבוד, והן מחפשות שמחה, כנות, חיים והרמוניה. או בקיצור, אלוקים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
