ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת החינוך
את הכול כמעט.
הוא יחפש אחר הקרדיולוג הטוב ביותר, יפנה לרב פירר, יתייעץ עם מביני דבר. הרי מדובר בבריאות של הבן שלו! מי ייקל ראש בדבר חשוב שכזה?!
לעומת זאת, מה יעשה אדם שצריך לטוס לחו"ל?
ובכן, הוא יקנה כרטיס ויעלה למטוס ובתחילת הטיסה יישמע הודעה קצרה מאדם המציג עצמו בתור הטייס, בו הוא מודיע על ההמראה המתקרבת.
מה הוא יודע על אותו אדם? על ההסמכה שלו, על הניסיון, על מצבו הגופני והנפשי באותו רגע?
ממש כלום.
וכאן עולָה השאלה: כיצד ייתכן שאדם שכה זהיר בהזמנת רופא, ובודק אלף ואחת פעמים מי האיש המתאים ביותר, מוכן בכזו קלות להפקיד את חייו בידי אדם שאין לו מושג קלוש מי הוא, מה כישוריו ומה יכולתו להצליח במשימה? מדוע כשמדובר ברופא מקפידים כל כך, ואילו כשעוסקים בטייס מוכנים בשיוויון נפש למסור את חיינו בידי אדם לא מוכר מבלי לבדוק כלל אחריו?
התשובה לשאלה הזו פשוטה מאוד.
כשרופא מטפל בך – אתה שוכב על שולחן הניתוחים כשחייך תלויים מנגד, ואילו הוא, ברגע שיסיים את עבודתו, ילך לשתות קפה בקפיטריה או ייסע הביתה לשלום. האם הניתוח הצליח והחולה יחיה? זה כבר עניינו של החולה. חייו של הרופא בכל מקרה ימשיכו הלאה.
אצל טייס, לעומת זאת, זה אחרת לגמרי. הוא נמצא על המטוס יחד איתך. באש ובמים, בחיים ובמוות. אם המטוס, חלילה, ייפול - הטייס יתרסק גם הוא.
כשזה כך אתה יכול להיות בטוח במאת האחוזים שהוא יעשה את מלאכתו על הצד הטוב ביותר! כשמדובר גם בחיים שלו, אתה יכול לסמוך עליו לגמרי שלא יקרו תקלות...
______________________________________________________
אותו הבדל שקיים בין רופא לטייס, קיים גם בין שני סוגים של הורים/מחנכים.
יש כאלו שהם בבחינת 'רופא'. נמצאים מבחוץ, מלמעלה, ומשם מורים לילד מה לעשות. נואמים, נוזפים ומטיפים, אך הם עצמם נמצאים מחוץ לסיפור.
סוג שני הוא ה'טייס'. הורֶה או מחנך שנמצא איתך לגמרי! לא רק מדבר על התורה ועל כל מיני ערכים – אלא חי אותם לגמרי. כל מה שהם אומר נוגע ישירות גם אליו, והוא הראשון להגשים את הערכים עליהם הוא מדבר ולתת דוגמא אישית.
והילדים?
הם קולטים לגמרי את המסר! הם אלופים בזיהוי זיופים וצביעות. הם פוקחים עיניים, שומעים ומרגשים היטב: איך נראה שולחן השבת (או ליל הסדר) שלנו? האם יש שם שמחה, חיוניות, חוויה וחיבור, או שזה אירוע אכילה טרחני ויבש?
כשהם הולכים עם אבא לבית הכנסת האם הם רואים 'מקדש מעט' ומפגש חי ותוסס בין האדם לבוראו, או 'שכונה' של מועדון דיבורים וקריאת עלונים?
כשהם רואים בבית חגים, קיום מצוות, עשיית חסד – האם הם עומדים מול דבר טוב ויפה שמושך להצטרף אליו או שהם נתקלים באירוע פולחן דתי שיש בו הרבה גוף ומעט מאוד נשמה?
הנוסחה, חברים, פשוטה להפליא:
אם יש שמחה, חיים וחוויה – הילדים ירצו להיות חלק מזה.
אם זה טכני, יבש ומשעמם – הם יחפשו את השמחה והחיבור במחוזות אחרים...
האם זה אומר שאנחנו צריכים לעשות לילדים הצגה ולהראות כאילו אנחנו שמחים ומחוברים גם כשאנחנו לא?
כמובן שלא. חשוב להיות אמיתיים וכנים, ואם נעשה 'כאילו' במוקדם או במאוחר התרמית תתגלה.
מה שכן, לגדל ילדים, דורש מאיתנו, ההורים, להיות אנשים גדולים ואמיתיים יותר. כי גם אם את עצמנו נוכל לפעמים 'למרוח', בידינו הופקדו נשמות טהורות ורגישות שעליהן אי אפשר לעבוד, והן מחפשות שמחה, כנות, חיים והרמוניה. או בקיצור, אלוקים.
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה מברכים על ברקים ורעמים?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הפלונטר בצד ימין של הלוחות
חכמת התורה ומדעים
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
