ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
יום אחד, ישב רבי חיים לבדו בבית המדרש, והגה בתורה. והנה, נכנס לבית המדרש אדם לא מוכר. ברך רבי חיים את הבא בברכת שלום, ושאלו – 'מי אתה, ומה אתה רבי יהודי?'
'אנוכי עפר ואפר', השיב האורח, 'ומי אתה ומה אתה רבי יהודי?'
'גם אני עפר ואפר', באה תשובתו של רבי חיים.
'אם כך', אמר האורח, 'מדוע זה תשרור מחלוקת בין עפר ואפר?'
הבין רבי חיים, שהאורח הוא הבעל שם טוב.
'אכן אין טעם שתשרור מחלוקת', השיב, ומאז שרר שלום בין הגדולים. (יש אומרים, שרבי חיים אף הפך לתלמיד הבעל שם טוב). (לפי – מעשיהם של צדיקים, דברים, קיא).
בסיפור זה מתרחשת תפנית ביחס למחלוקת. רבי חיים חלק על הבעל שם טוב מסיבות רוחניות. בפשטות, מחלוקת בעניינים רוחניים נובעת ממקור רוחני – תורה, עבודת ה' וכו'.
והנה, כשפוגש הבעש"ט את רבי חיים, הוא מאפיין את עצמו כעפר ואפר. זהו אפיון לצד הגופני של האדם - גופו של האדם הוא עפר ואפר ואילו נשמתו היא חלק אלוק' ממעל. אכן, האדם מצד עצמו הוא עפר ואפר, ורק החלק האלוקי שבו הוא גבוה ומרומם, אבל זה, כביכול, החלק האלוקי ולא חלקו של האדם.
מצד החלק הרוחני – הנשמתי, החלק שמבטא את הצד האלוקי שבאדם, וודאי לא שייכת מחלוקת בין אנשים, שהרי אלוקים הוא אחד, ובו בעצמו בוודאי אין מחלוקת. נמצא, שהמחלוקות נובעות מהצד הגופני, הצד שבו אנו עפר ואפר.
הבעל שם טוב, מסב את תשומת ליבו של רבי חיים לכך, ששניהם מגדירים את עצמם מצד עצמם כעפר ואפר. רבי חיים, שחלק עד עכשיו על עניינים רוחניים, מבין לפתע שהמחלוקת נובעת מהצד הגופני הנמוך, שעליו להתבטל לצד הרוחני – האלוקי הגבוה והמאחד, וממילא אין טעם במחלוקת.
נמצא, שדווקא התובנה שהאדם עצמו הוא עפר ואפר, ומעלתו המרכזית מצויה בנשמתו האלוקית, הביאה לרבי חיים את היכולת להתחבר לאותה מעלה רוחנית ולעלות לפסגה רוחנית חדשה.
תהליך דומה אנו עוברים בפרה האדמה. דווקא שריפת הפרה והפיכתה לאפר, מביאה לאדם את התובנה שגופו מצד עצמו הוא עפר ואפר. מכוח הבנה זו, ביכולתו להתעלות לחיבור לנשמתו האלוקית ולהיטהר מטומאת המת. המוות הוא רק מות הגוף, ואילו הנשמה נצחית וכלל לא מתה, לכן מי שמסתכל על גופו כעפר ואפר, נטהר מטומאת המת.
ויהי רצון שיבולע המוות לנצח, וימחה ה' אלוקים דמעה מעל כל פנים!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.












