ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- חבל קטיף
- סירוב פקודה
- ספריה
- ארץ ישראל ומדינת ישראל
- פסקים בענין העקירה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
ארץ הקודש
כאז כן גם היום, רוב מניינו ובניינו של הציבור הדתי לאומי, ובכללם ציבור גדול מאוד של ראשי ישיבות, רבנים ותלמידיהם, קשוב למוצא פיו ולכל אשר יורה. בגיל של למעלה מתשעים שנה הרב שפירא ערני ביותר, כוחו במותניו, נותן שיעורים בישיבה ומודע לכל המתרחש בפרטי הפרטים.
כבוד הרב, יש לי תלמידים בצבא הרוצים לדעת, האם מותר להם לגרש יהודים מביתם?
זו עבירה, זה אסור, והם חייבים להודיע למפקדים שאסור, כמו חילול שבת, כמו אכילת נבלות וטריפות. לחלל שבת הם יבצעו?! עבירות לא עושים, וצריכים להודיע.
אז ארץ-ישראל זה כמו שבת?
כן, אותו דבר, וצריכים להודיע זאת מראש. גם המפקדים לא רוצים. הם אומרים זה לא התפקיד שלנו, התפקיד שלנו להגן על המדינה.
יש רבנים שאומרים שהעבירה היא על המדינה ולא על החיילים.
מה?! כל עבירה זו עבירה. מן השמיים לא רוצים. הרב אבינר אומר שזו עבירה על המדינה ולא על החייל (כך פורסם בשמו בגיליון 'ממעייני הישועה', אך בבדיקה מאוחרת אתו הוא ביאר לי שדבריו לא הובנו נכון ולא זו היתה בדיוק כוונתו א.ט.).
אין חילוק כזה. מן השמים לא רוצים. צריך להודיע לרב אבינר שיכול להיות שהוא מכשיל את הרבים. זו עבירה. מה זו עבירה? מן השמים לא רוצים, אז לאף אחד אסור. יש לך קשר איתו (עם הרב אבינר, א.ט.)?
כן.
אז תשאל אותו, מה זה? אם מן השמיים לא רוצים, איך יכול להיות שעושים?
הרב מרשה לי לפרסם את דבריו?
כן, צריך לפרסם!
בכל מקום? גם בעיתון, למשל בעיתון 'בשבע'?
כן, אני לא מסתיר. אנחנו אומרים שבשמים לא רוצים.
אז הרב מרשה לי לצטט אותו בריש גלי שחיילים צריכים לסרב פקודה ולא להסכים לגרש יהודים?
כן. והצבא צריך לדעת זאת, והצבא רוצה לדעת זאת. ועד כמה שאני יודע, גם המפקדים לא רוצים.
הרב חושב שצריך לפרסם זאת עכשיו?
עכשיו, עכשיו! בעצם כבר אתמול!
אז כל חייל פרטי צריך לומר אני לא רוצה?
כן. כל החיילים צריכים להגיד זאת, זה פשוט. החידוש שלנו הוא להודיע קודם, כדי שכל מי שרוצה לעשות זאת ( את הגירוש א.ט.) יידע שיהיו לו בעיות ואז לא יעשה את זה.
ואם יגידו לי שאם לא אבצע את הפקודה אשב בכלא?
מה השאלה? כמו כל עבירה, כן! אבל צריך לפרסם את זה. אף פעם לא היה דבר כזה, בגלות תמיד גרשו אותנו. גרשו - גרשו. אך שיהודים יגרשו אותנו - זה עוד לא היה. וגם לסייע אסור.
לסייע לשוטר כשהוא מגרש?
זה דין של מסייע לדבר עבירה. אסור!
לא ידעתי שהרב אומר כך.
מה, לא למדת את זה? צריך לומר את זה?
את הרב לא שומעים, ומצד שני אומרים שהרב אבינר כך אמר.
אולי זה לא נכון, אולי לא כך אמר. על כל פנים, עבירה זו עבירה. גם בזמן הגלות גרשו, אך יהודים לא מסרו ולא גרשו. מכות למפקד אסור לתת, אך גם לא צריך לבצע את העבירה.
והשוטרים?
אם זה נגד המצפון שלו - שוטר צריך להתפטר. אם הוא חושב שאסור ועושה אז הוא גזלן, וגזלן זה לא פרנסה.
אם ראש הממשלה החליט לגרש יהודים?
הוא לא בעל הבית.
הוא לא בעל הבית ואסור לו?
כן. אך צריך שראש הממשלה יידע זאת קודם.
אז הרב מרשה לי עכשיו ללכת לפרסום?
כן. אני אומר לך - אז תפרסם זאת!
ישנם רבנים שאומרים שאם נגיד לחיילים לסרב לפקודת הגירוש - הצבא יתפרק.
הצבא לא יתפרק.
הם אומרים שכן.
זה עסק של המפקדים, לא שלנו. אנחנו יודעים מותר או אסור, תורה או לא תורה, זה התפקיד שלנו. יכול להיות שחייל חלש ולא רוצה לסבול, אך אמת זו אמת. עם אמת לא משחקים!
---------------------------------------
מתוך העיתון "בשבע", ל' בתשרי ה'תשס"ה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













