ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת האנציקלופדיה התלמודית
האם הגעלה מועילה בכלי זכוכית ובכלי פורצלן?
מהות הגעלת כלים ומקורה. הגעלה פירושה הפלטה (רש"י איוב כא י; רמ"א בשולחן ערוך אורח חיים תנא ג), שמפליטה הבלוע שבתוך הכלי (רמ"א שם), מלשון שׁוֹרוֹ עִבַּר וְלֹא יַגְעִל (איוב שם).
חמדת האנציקלופדיה התלמודית (84)
רבנים שונים
63 - ירושה וחזקה בשררה וברבנות
64 - הגעלת כלים
65 - בישולי גויים
טען עוד
למדים דין ההגעלה מהאמור בכלי מדין כאן: אַךְ אֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכָּסֶף אֶת הַנְּחֹשֶׁת אֶת הַבַּרְזֶל אֶת הַבְּדִיל וְאֶת הָעֹפָרֶת, כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ וְטָהֵר וגו' וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם, ופירשו רש"י ורמב"ן (על התורה כאן): כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ, מה שדרך תשמישו על ידי הרתחה וחימום יגעילנו בחמים, ומה שתשמישו על ידי צלי ילבנו באש, וביאר הרמב"ן שלכן הוזכרו בכתוב ברזל ונחשת וכסף וזהב שדרך תשמישם באש ממש, ובדיל ועופרת שדרך תשמישם על ידי מים חמים, וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ, היינו כל דבר שאין תשמישו על ידי האש, כגון כוסות וצלוחיות, שתשמישם בצונן - ולא בלעו איסור (רש"י שם) - תעבירו במים, תדיחו אותם במים לשפשפם יפה עד שתסיר השמנונית שדבקה בהם מן האיסור שנשתמש בהם (רמב"ן שם ע"פ הספרי).
בכלי חרס. התורה העידה על כלי חרס שאינו יוצא מידי דופיו - גיעולו - לעולם (פסחים ל ב, ויש גורסים: דופנו, עי' ע"ז לד א ודקדוקי סופרים פסחים שם), שכן בכלי מתכות שהיו במדין נאמר: תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ, וכן בחטאת נאמר: וְאִם בִּכְלִי נְחֹשֶׁת בֻּשָּׁלָה וּמֹרַק וְשֻׁטַּף בַּמָּיִם (ויקרא ו כא), ואילו בכלי חרס שבישלו בו חטאת נאמר (שם): יִשָּׁבֵר, ולכן אין הגעלה מועילה לכלי חרס. ואין אומרים שכשם שאינו פולט בהגעלה, כך לא יפלוט גם אחר כך כשיבשלו בו היתר, לפי שאינו פולט כל הגיעול לגמרי, אבל פולט הוא מעט מעט לעולם, וכשיבשלו בו היתר, אפילו לאחר כמה הגעלות, יפלוט מעט מהבלוע שבתוכו לתוך התבשיל (תוס' חולין ח א ד"ה שליבנה; רא"ש עבודה זרה פ"ה לד; תורת הבית לרשב"א בית ד שער ד).
לא אמרו שאין כלי חרס יוצא מדופיו אלא כשנבלע בו האיסור על ידי האש בבישול, אבל כשנבלע בצונן על ידי כבישה, כגון חביות של חרס שהיה בהן שכר של שעורים וכיוצא, ניתרות בהגעלה (מרדכי פסחים פ"ב סי' תקסו בשם רבנו יואל; הגהת אשר"י ע"ז פ"ב סי' כד בשם ר"מ; טור תנא בשם רבנו יואל; שו"ע שם כא). ודעת הש"ך (יו"ד סי' קלה ס"ק לג) שאין הכלי ניתר בהגעלה אלא כשהכלי אינו בן יומו.
בכלי זכוכית ופורצלן. כלי זכוכית נחלקו בהם ראשונים: (א) דעת הראבי"ה (פסחים עמ' 191) והמרדכי (שם סי' תקעד בשמו) והאגודה (ע"ז פ"ב סי' כ) והאשכול (ח"ג עמ' 141) והרשב"א (ח"א סי' רלג) והר"ן (פסחים פ"ב) והשולחן ערוך (אורח חיים תנא כו) שדיים בשטיפה בלבד, לפי שהם חלקים וקשים ואינם בולעים כלל, ואפילו כשהשתמשו בהם בחמים (רשב"א שם; שו"ע שם). (ב) אבל רבנו יחיאל מפריש (במרדכי פסחים שם וע"ז סי' תתכו) ורבנו פרץ (מובא בארחות חיים חמץ ומצה סי' צז) והתרומת הדשן (בשו"ת סי' קלב ובפסקים סי' קנא) והאגור (הלכות הגעלה בשם חכמי צרפת ואשכנז) והרמ"א (בשו"ע שם) סוברים שאף הגעלה אינה מועילה להם, שהואיל ותחילת בריאתם מן החול הרי הם ככלי חרס, וכן המנהג באשכנז ובכמה מדינות (תרומת הדשן שם ורמ"א שם), אבל בדיעבד מותר (דרכי משה וט"ז ומג"א וחק יעקב שם), שאם היה תשמישו בצונן מותר בדיעבד בהדחה, ואם בחמים או בכבישה מעת לעת מותר בדיעבד בהגעלה (מג"א וחק יעקב שם). (ג) והריטב"א (פסחים ל ב) כתב בשם הרא"ה שכלי זכוכית דינם ככלי מתכות ונכשרים בהגעלה, אלא שלכתחילה אסור להכשירם בהגעלה מפני שחס עליהם שלא יתבקעו ויש לחוש שלא יגעילם יפה.
כלים הנעשים מחומר שקוראים "פורצלן", נחלקו אחרונים: בעל הכנסת הגדולה (יו"ד קכא בהגה' הטור אות כו ובשיורי כנסת הגדולה או"ח תנא הגה' בית יוסף אות ל) ורבי יעקב עמדין (בשו"ת שאלת יעבץ ח""א סי' סז ובמור וקציעה סי' תנא) סוברים שדינם ככלי זכוכית שאינם בולעים כלום ואינם צריכים הגעלה, אבל הרב חיד"א (במחזיק ברכה או"ח סי' תנא אות י) דן אותו ככלי חרס שאין הגעלה מועילה להם (ועי' שדי חמד אסיפת דינים מע' ח אות ל ודרכי תשובה קכא ס"ק כו) 1 .
_________________________________________
מתוך ע' הגעלה, כרך ח, פרקים א, ט
מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?
למה משווים את העצים לצדיקים?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
למה ללמוד גמרא?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
תהיו חמים!
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
