ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת האנציקלופדיה התלמודית
המצוה ומהותה. מצות עשה לאהוב את ה', שנאמר כאן: וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ (רמב"ם יסודי התורה פ"ב ה"א, ותשובה פ"י ה"ב). וכתב הרמב"ם (תשובה שם ה"ג וסוף פ"י): האהבה הראויה היא שיאהב את ה' אהבה גדולה יתירה עזה מאוד, עד שתהא נפשו קשורה באהבת ה', ונמצא שוגה בה תמיד כאילו חולה חולי האהבה, שאין דעתו פנויה מאהבת אותה אשה, והוא שוגה בה תמיד, בין בשבתו בין בקומו, בין בשעה שהוא אוכל ושותה. יתר מזה תהיה אהבת ה' בלב אוהביו, שוגים בה תמיד כמו שציונו: בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ. והוא ששלמה אמר דרך משל: כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי (שיר השירים ב ה), וכל שיר השירים משל הוא לענין זה. ודבר ידוע וברור הוא שאין אהבת הקב"ה נקשרת בלבו של אדם עד שישגה בה תמיד כראוי, ויעזוב כל מה שבעולם חוץ ממנה. והחינוך (מצוה תיח) כתב: מדיני המצוה שראוי לו לאדם שישים כל מחשבתו וכל מגמתו אחר אהבת השם יתברך, ויערוך בלבו תמיד כי כל מה שהוא בעולם מעושר ובנים וכבוד וממשלה, הכל כאין ואפס ותוהו כנגד אהבתו יתברך. והסמ"ג (עשה ג) הוסיף, שכל התורה כלולה במצות ואהבת, כי מי שאוהב את המלך כל מחשבותיו לעשות הטוב והישר בעיניו.
הדרך לאהבת ה'.ומה היא הדרך להגיע לאהבת ה'? כתב הרמב"ם (יסודי התורה שם ה"ב): בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ, מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול, כמו שאמר דוד (תהלים מב ג): צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹקִים לְאֵל חָי. ואמרו בספרי (דברים ו ו): לפי שנאמר וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ איני יודע באיזה צד - דרך - אוהבים את הקב"ה, תלמוד לומר: וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ - תן הדברים האלה על לבבך, שמתוך כך אתה מכיר את הקב"ה ומדבק בדרכיו. וביאר החינוך (שם) שעם ההתבוננות בתורה תתיישב האהבה בלב בהכרח. לכן כתב הרמב"ם (ספר המצוות עשה ג) שחיוב המצוה הוא שנחשוב ונתבונן במצוותיו ומאמריו ופעולותיו, עד שנשיגהו ונהנה בהשגתו בתכלית ההנאה.
חמדת האנציקלופדיה התלמודית (84)
רבנים שונים
66 - ברכת המזון
67 - מצות אהבת ה'
68 - הפרשה באנציקלופדיה התלמודית- השתחוואה
טען עוד
נאמר: לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ לִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ וּלְדָבְקָה בוֹ (דברים ל כ) - שלא יאמר אדם: אקרא כדי שיקראוני חכם, אשנה כדי שיקראוני רבי, אשנן כדי שאהיה זקן ויושב בישיבה. אלא למד מאהבה, וסוף הכבוד לבוא (נדרים סב א, וכן הוא בספרי סוף פרשת עקב על הפסוק לאהבה את ה' אלקיכם ללכת בכל דרכיו וגו'). וכתב הרמב"ם (תשובה שם ה"א וה"ב): אל יאמר האדם: הריני עושה מצוות התורה ועוסק בחכמה כדי שאקבל כל הברכות הכתובות בה, או כדי שאזכה לחיי העולם הבא, ואפרוש מן העבירות כדי שאנצל מן הקללות הכתובות בתורה, או כדי שלא אכרת מחיי העולם הבא. כי העובד מאהבה עוסק בתורה ובמצוות והולך בנתיבות החכמה, לא מפני דבר בעולם, ולא מפני יראת הרעה, ולא כדי לירש הטובה; אלא עושה האמת מפני שהוא אמת. ומעלה זו מעלה גדולה מאוד, ואין כל חכם זוכה לה. והיא מעלת אברהם אבינו שקראו הקב"ה אוהבו, לפי שלא עבד אלא מאהבה. והיא המעלה שציונו הקב"ה, שנאמר: וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ. ובזמן שיאהוב אדם את ה' אהבה הראויה, מיד יעשה כל המצוות מאהבה.
להאהיבו על אחרים.
וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ - אהבהו על כל הבריות כאברהם אביך, כענין שנאמר (בראשית יב ה): וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן (ספרי דברים ו ד). וביאר הרמב"ם (ספר המצוות שם) שכמו שאברהם, מפני שהיה אוהב, כמו שהעיד הכתוב: אַבְרָהָם אֹהֲבִי (ישעיה מא ח), בעוצם השגתו קרא לבני אדם להאמין בשם מרוב אהבתו, כן אתה אהוב אותו עד שתקרא אליו בני האדם. ולכן, מכלל מצות האהבה שנהיה קוראים לבני האדם כולם לעבודתו יתעלה ולהאמין בו, כמו כשאנחנו אוהבים איש אחד נספר בשבחיו ונקרא לבני אדם אחרים לאהוב אותו.
אף כשהוא לעצמו צריך אדם להתנהג באופן שיהיה ה' מתאהב על ידו. וכן אמרו: וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ - שיהא שם שמים מתאהב על ידך. שיהא קורא ושונה, ומשמש תלמידי חכמים, ויהא משאו ומתנו באמונה, ודיבורו בנחת עם הבריות - מה הבריות אומרות עליו: אשרי אביו שלמדו תורה, אשרי רבו שלמדו תורה (יומא פו א).
אהבה בעת צרה. בכלל האהבה היתירה שנצטוינו בה, שאפילו בשעה שייצר לו, יודה וישבח בשמחה (רמב"ם ברכות פ"י ה"ג). ולכן חייב אדם לברך על הרעה בשמחה ובלב שלם, כשם שמברך על הטובה, שנאמר: וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ וגו' וּבְכָל מְאֹדֶךָ - בכל מדה ומדה שהוא מודד לך הוי מודה לו מאוד מאוד (משנה ברכות נד א וגמ' שם ס ב ורש"י). הטעם - כתב הרמב"ם (בפירוש המשניות שם) לפי שיש דברים רבים נראים בתחילתם טובה ויהיה אחריתם רעה רבה, ועל כן אין ראוי למשכיל להשתומם כשתבוא עליו צרה גדולה מפני שאינו יודע סופה. והערוך (ערך טב) ורבנו יונה (ברכות שם) כתבו הטעם, שיחשוב שהיסורים באו עליו לכפרת עוונותיו.
אהבה במסירות נפש.
וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ - רבי אליעזר אומר: אם נאמר בכל נפשך, למה נאמר בכל מאדך? ואם נאמר בכל מאדך, למה נאמר בכל נפשך? אם יש אדם שגופו חביב עליו מממונו, לכך נאמר בכל נפשך. ואם יש אדם שממונו חביב עליו מגופו, לכך נאמר בכל מאדך (ברכות סא ב) - לומר, אהוב את בוראך יותר מן החביב עליך (רש"י פסחים כה א וסנהדרין עד א). ואמרו: בכל נפשך - אפילו הוא נוטל את נפשך (משנה ברכות נד א). מכאן למדו, שאם אומרים לאדם עבוד עבודה זרה ואל תיהרג, ייהרג ואל יעבור (פסחים וסנהדרין שם), כי ואהבת את ה' אלקיך מורה שלא תמירנו בעבודה זרה (רש"י סנהדרין שם), שבזה תלוי עיקר אהבתו של הקב"ה (ר"ן עבודה זרה כז ב).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
