ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת האנציקלופדיה התלמודית
המצוה ומהותה. מצות עשה לאהוב את ה', שנאמר כאן: וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ (רמב"ם יסודי התורה פ"ב ה"א, ותשובה פ"י ה"ב). וכתב הרמב"ם (תשובה שם ה"ג וסוף פ"י): האהבה הראויה היא שיאהב את ה' אהבה גדולה יתירה עזה מאוד, עד שתהא נפשו קשורה באהבת ה', ונמצא שוגה בה תמיד כאילו חולה חולי האהבה, שאין דעתו פנויה מאהבת אותה אשה, והוא שוגה בה תמיד, בין בשבתו בין בקומו, בין בשעה שהוא אוכל ושותה. יתר מזה תהיה אהבת ה' בלב אוהביו, שוגים בה תמיד כמו שציונו: בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ. והוא ששלמה אמר דרך משל: כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי (שיר השירים ב ה), וכל שיר השירים משל הוא לענין זה. ודבר ידוע וברור הוא שאין אהבת הקב"ה נקשרת בלבו של אדם עד שישגה בה תמיד כראוי, ויעזוב כל מה שבעולם חוץ ממנה. והחינוך (מצוה תיח) כתב: מדיני המצוה שראוי לו לאדם שישים כל מחשבתו וכל מגמתו אחר אהבת השם יתברך, ויערוך בלבו תמיד כי כל מה שהוא בעולם מעושר ובנים וכבוד וממשלה, הכל כאין ואפס ותוהו כנגד אהבתו יתברך. והסמ"ג (עשה ג) הוסיף, שכל התורה כלולה במצות ואהבת, כי מי שאוהב את המלך כל מחשבותיו לעשות הטוב והישר בעיניו.
הדרך לאהבת ה'.ומה היא הדרך להגיע לאהבת ה'? כתב הרמב"ם (יסודי התורה שם ה"ב): בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ, מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול, כמו שאמר דוד (תהלים מב ג): צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹקִים לְאֵל חָי. ואמרו בספרי (דברים ו ו): לפי שנאמר וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ איני יודע באיזה צד - דרך - אוהבים את הקב"ה, תלמוד לומר: וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ - תן הדברים האלה על לבבך, שמתוך כך אתה מכיר את הקב"ה ומדבק בדרכיו. וביאר החינוך (שם) שעם ההתבוננות בתורה תתיישב האהבה בלב בהכרח. לכן כתב הרמב"ם (ספר המצוות עשה ג) שחיוב המצוה הוא שנחשוב ונתבונן במצוותיו ומאמריו ופעולותיו, עד שנשיגהו ונהנה בהשגתו בתכלית ההנאה.
חמדת האנציקלופדיה התלמודית (84)
רבנים שונים
66 - ברכת המזון
67 - מצות אהבת ה'
68 - הפרשה באנציקלופדיה התלמודית- השתחוואה
טען עוד
נאמר: לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ לִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ וּלְדָבְקָה בוֹ (דברים ל כ) - שלא יאמר אדם: אקרא כדי שיקראוני חכם, אשנה כדי שיקראוני רבי, אשנן כדי שאהיה זקן ויושב בישיבה. אלא למד מאהבה, וסוף הכבוד לבוא (נדרים סב א, וכן הוא בספרי סוף פרשת עקב על הפסוק לאהבה את ה' אלקיכם ללכת בכל דרכיו וגו'). וכתב הרמב"ם (תשובה שם ה"א וה"ב): אל יאמר האדם: הריני עושה מצוות התורה ועוסק בחכמה כדי שאקבל כל הברכות הכתובות בה, או כדי שאזכה לחיי העולם הבא, ואפרוש מן העבירות כדי שאנצל מן הקללות הכתובות בתורה, או כדי שלא אכרת מחיי העולם הבא. כי העובד מאהבה עוסק בתורה ובמצוות והולך בנתיבות החכמה, לא מפני דבר בעולם, ולא מפני יראת הרעה, ולא כדי לירש הטובה; אלא עושה האמת מפני שהוא אמת. ומעלה זו מעלה גדולה מאוד, ואין כל חכם זוכה לה. והיא מעלת אברהם אבינו שקראו הקב"ה אוהבו, לפי שלא עבד אלא מאהבה. והיא המעלה שציונו הקב"ה, שנאמר: וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ. ובזמן שיאהוב אדם את ה' אהבה הראויה, מיד יעשה כל המצוות מאהבה.
להאהיבו על אחרים.
וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ - אהבהו על כל הבריות כאברהם אביך, כענין שנאמר (בראשית יב ה): וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן (ספרי דברים ו ד). וביאר הרמב"ם (ספר המצוות שם) שכמו שאברהם, מפני שהיה אוהב, כמו שהעיד הכתוב: אַבְרָהָם אֹהֲבִי (ישעיה מא ח), בעוצם השגתו קרא לבני אדם להאמין בשם מרוב אהבתו, כן אתה אהוב אותו עד שתקרא אליו בני האדם. ולכן, מכלל מצות האהבה שנהיה קוראים לבני האדם כולם לעבודתו יתעלה ולהאמין בו, כמו כשאנחנו אוהבים איש אחד נספר בשבחיו ונקרא לבני אדם אחרים לאהוב אותו.
אף כשהוא לעצמו צריך אדם להתנהג באופן שיהיה ה' מתאהב על ידו. וכן אמרו: וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ - שיהא שם שמים מתאהב על ידך. שיהא קורא ושונה, ומשמש תלמידי חכמים, ויהא משאו ומתנו באמונה, ודיבורו בנחת עם הבריות - מה הבריות אומרות עליו: אשרי אביו שלמדו תורה, אשרי רבו שלמדו תורה (יומא פו א).
אהבה בעת צרה. בכלל האהבה היתירה שנצטוינו בה, שאפילו בשעה שייצר לו, יודה וישבח בשמחה (רמב"ם ברכות פ"י ה"ג). ולכן חייב אדם לברך על הרעה בשמחה ובלב שלם, כשם שמברך על הטובה, שנאמר: וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ וגו' וּבְכָל מְאֹדֶךָ - בכל מדה ומדה שהוא מודד לך הוי מודה לו מאוד מאוד (משנה ברכות נד א וגמ' שם ס ב ורש"י). הטעם - כתב הרמב"ם (בפירוש המשניות שם) לפי שיש דברים רבים נראים בתחילתם טובה ויהיה אחריתם רעה רבה, ועל כן אין ראוי למשכיל להשתומם כשתבוא עליו צרה גדולה מפני שאינו יודע סופה. והערוך (ערך טב) ורבנו יונה (ברכות שם) כתבו הטעם, שיחשוב שהיסורים באו עליו לכפרת עוונותיו.
אהבה במסירות נפש.
וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ - רבי אליעזר אומר: אם נאמר בכל נפשך, למה נאמר בכל מאדך? ואם נאמר בכל מאדך, למה נאמר בכל נפשך? אם יש אדם שגופו חביב עליו מממונו, לכך נאמר בכל נפשך. ואם יש אדם שממונו חביב עליו מגופו, לכך נאמר בכל מאדך (ברכות סא ב) - לומר, אהוב את בוראך יותר מן החביב עליך (רש"י פסחים כה א וסנהדרין עד א). ואמרו: בכל נפשך - אפילו הוא נוטל את נפשך (משנה ברכות נד א). מכאן למדו, שאם אומרים לאדם עבוד עבודה זרה ואל תיהרג, ייהרג ואל יעבור (פסחים וסנהדרין שם), כי ואהבת את ה' אלקיך מורה שלא תמירנו בעבודה זרה (רש"י סנהדרין שם), שבזה תלוי עיקר אהבתו של הקב"ה (ר"ן עבודה זרה כז ב).
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
אנחנו קודש למענך
שתי דקות על בדיקת חמץ
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך ללמוד גמרא?
הלכות שטיפת כלים בשבת
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך יוצרים את השבת ?
למה משתכרים בפורים? איך עושים זאת נכון?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
