ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
מספרים, שבעת שהיה בנו ה'אבני נזר' בן 14, זכה רבי זאב נחום להשיאו עם ביתו של רבי מנחם מנדל מקוצק. בשעת כתיבת הכתובה, קרא הרבי מקוצק לרבי זאב נחום, ואמר לו:
'שמעתי שהמחותן עשה לחתן מלבושים יקרים. היתכן לעשות לנער שיכול לרקוד 'קדוש, קדוש' מתחת לשולחן בגדים יקרים כאלה? הרי כשיגדל לא יוכל להשתמש בהם. והנה חז"ל אמרו- אין כתובה שאין בה תיגרה, (כלומר – אין חתונה שאין בה מריבות), על כן ידע המחותן, שאני רב ומתקוטט עימו על כך".
וחזר הרבי מקוצק כמה פעמים על אמירה זו, כדי שידע רבי זאב נחום, שהוא מתקוטט איתו על עניין זה (לפי – סיפורי חסידים, תורה, מס' 512).
סיפור זה יש בו לימוד חשוב למאורסים, לנשואים ובעצם...לכולם.
חכמים קבעו, שכל חתונה מלווה במריבות. מהיכן ידעו זאת?
בפשטות, למדו זאת מהמציאות...
יתכן, שלמדו זאת מפרשת 'כי תצא'. בפרשתנו, נמצאים הפסוקים המלמדים על קידושין. חז"ל בתחילת מסכת קידושין לומדים את הדרכים שבהם אישה מתקדשת מהפסוק – "כי יקח איש אשה ובעלה...וכתב לה...והלכה והיתה...", ומכאן למדו שאישה מתקדשת בכסף, שטר וביאה (כד, א-ב).
אך מי שמעיין בפרשייה כולה, מתמלא תמיהה על העניין. הפרשייה פותחת באדם שלוקח אישה, אך מיד ממשיכה בכך ש"אם לא תמצא חן בעיניו...ושלחה מביתו", כלומר בעניינים של גירושין, חלילה.. בפרשתינו יש גם פרשייה נוספת שעוסקת באיש הלוקח אישה, וגם היא עוסקת באדם המוציא עליה עלילות דברים ושם רע (כב, יג- יד). וכאן עולה השאלה – למה נושא הקידושין נלמד מתוך פרשייה העוסקת בעיקרה בגירושין, חלילה? מדוע לא הביאה התורה את הקידושין כעומדים בפני עצמם?
ואולי, כאן למדו חז"ל מהתורה, שהקידושין עניין של מורכבות ועבודה הם. החיבור המופלא בין שני אנשים שונים, כרוך הוא בדרך הטבע במורכבות ואף – במריבות, ורק מי שיודע זאת ומוכן לעמול לגשר וליישב מריבות אלו, יזכה בעזרת ה' לחיי נישואין מאושרים.
חשוב לציין זאת באוזני זוגות מאורסים, שלא ילחצו מהמריבות שלהם, וידעו שאצל כולם זה כך. עליהם לדעת שמריבות אלו מעידות על האהבה ביניהם, ועל כך שאכפת להם זה מזו, ולכן החיבור ביניהם חשוב להם, ואף ההבדלים יוצרים מתחים ומריבות. כמובן, אל להם להזניח מריבות אלו, אלא עליהם לדבר, למצוא את הדרך לגישור ולחיבור, ומכוח כל מריבה כזו – לצאת לתוספת של אהבה וחיבור.
בעזרת ה', כשחולפות שנים רבות של זוגיות טובה, הרי שלומדים מראש לחיות נכון ולהצמיח אהבה גם בלי מריבות דווקא בזכות הדרך של הרבי מקוצק. הכיצד?
הרבי מקוצק מלמד אותנו כאן נקודה חשובה מאד. הוא מאבחן שיש כאן תהליך בסיסי בטבע העולם. במצב כזה, לא כדאי להילחם ולבטל את הטבע הבסיסי, אלא לתעל אותו למשהו צדדי ובכך לצאת ידי חובה. הרבי מוצא עניין פעוט וצדדי להתקוטט עליו, כשברור שאין זו מריבה אמיתית, ובכך הוא יוצא ידי חובה, ומסיים את העניין.
דרך חשיבה זו יכולה לעזור לנו במצבים רבים בחיים. לדוגמא, בחיי זוגיות, אם נאתר מראש את 'נקודות הפיצוץ' האפשריות, נציף אותם בשיחה זוגית, ונשוחח עליהם כשהם עדיין קטנות, נפתור את הבעיה. וכך הלאה בתחומים רבים.
שנזכה להרבות אהבה ואחווה ושלום בית בין איש לאשה, בעם כולו, ובינינו לאבינו שבשמיים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
