ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
מספרים, שבעת שהיה בנו ה'אבני נזר' בן 14, זכה רבי זאב נחום להשיאו עם ביתו של רבי מנחם מנדל מקוצק. בשעת כתיבת הכתובה, קרא הרבי מקוצק לרבי זאב נחום, ואמר לו:
'שמעתי שהמחותן עשה לחתן מלבושים יקרים. היתכן לעשות לנער שיכול לרקוד 'קדוש, קדוש' מתחת לשולחן בגדים יקרים כאלה? הרי כשיגדל לא יוכל להשתמש בהם. והנה חז"ל אמרו- אין כתובה שאין בה תיגרה, (כלומר – אין חתונה שאין בה מריבות), על כן ידע המחותן, שאני רב ומתקוטט עימו על כך".
וחזר הרבי מקוצק כמה פעמים על אמירה זו, כדי שידע רבי זאב נחום, שהוא מתקוטט איתו על עניין זה (לפי – סיפורי חסידים, תורה, מס' 512).
סיפור זה יש בו לימוד חשוב למאורסים, לנשואים ובעצם...לכולם.
חכמים קבעו, שכל חתונה מלווה במריבות. מהיכן ידעו זאת?
בפשטות, למדו זאת מהמציאות...
יתכן, שלמדו זאת מפרשת 'כי תצא'. בפרשתנו, נמצאים הפסוקים המלמדים על קידושין. חז"ל בתחילת מסכת קידושין לומדים את הדרכים שבהם אישה מתקדשת מהפסוק – "כי יקח איש אשה ובעלה...וכתב לה...והלכה והיתה...", ומכאן למדו שאישה מתקדשת בכסף, שטר וביאה (כד, א-ב).
אך מי שמעיין בפרשייה כולה, מתמלא תמיהה על העניין. הפרשייה פותחת באדם שלוקח אישה, אך מיד ממשיכה בכך ש"אם לא תמצא חן בעיניו...ושלחה מביתו", כלומר בעניינים של גירושין, חלילה.. בפרשתינו יש גם פרשייה נוספת שעוסקת באיש הלוקח אישה, וגם היא עוסקת באדם המוציא עליה עלילות דברים ושם רע (כב, יג- יד). וכאן עולה השאלה – למה נושא הקידושין נלמד מתוך פרשייה העוסקת בעיקרה בגירושין, חלילה? מדוע לא הביאה התורה את הקידושין כעומדים בפני עצמם?
ואולי, כאן למדו חז"ל מהתורה, שהקידושין עניין של מורכבות ועבודה הם. החיבור המופלא בין שני אנשים שונים, כרוך הוא בדרך הטבע במורכבות ואף – במריבות, ורק מי שיודע זאת ומוכן לעמול לגשר וליישב מריבות אלו, יזכה בעזרת ה' לחיי נישואין מאושרים.
חשוב לציין זאת באוזני זוגות מאורסים, שלא ילחצו מהמריבות שלהם, וידעו שאצל כולם זה כך. עליהם לדעת שמריבות אלו מעידות על האהבה ביניהם, ועל כך שאכפת להם זה מזו, ולכן החיבור ביניהם חשוב להם, ואף ההבדלים יוצרים מתחים ומריבות. כמובן, אל להם להזניח מריבות אלו, אלא עליהם לדבר, למצוא את הדרך לגישור ולחיבור, ומכוח כל מריבה כזו – לצאת לתוספת של אהבה וחיבור.
בעזרת ה', כשחולפות שנים רבות של זוגיות טובה, הרי שלומדים מראש לחיות נכון ולהצמיח אהבה גם בלי מריבות דווקא בזכות הדרך של הרבי מקוצק. הכיצד?
הרבי מקוצק מלמד אותנו כאן נקודה חשובה מאד. הוא מאבחן שיש כאן תהליך בסיסי בטבע העולם. במצב כזה, לא כדאי להילחם ולבטל את הטבע הבסיסי, אלא לתעל אותו למשהו צדדי ובכך לצאת ידי חובה. הרבי מוצא עניין פעוט וצדדי להתקוטט עליו, כשברור שאין זו מריבה אמיתית, ובכך הוא יוצא ידי חובה, ומסיים את העניין.
דרך חשיבה זו יכולה לעזור לנו במצבים רבים בחיים. לדוגמא, בחיי זוגיות, אם נאתר מראש את 'נקודות הפיצוץ' האפשריות, נציף אותם בשיחה זוגית, ונשוחח עליהם כשהם עדיין קטנות, נפתור את הבעיה. וכך הלאה בתחומים רבים.
שנזכה להרבות אהבה ואחווה ושלום בית בין איש לאשה, בעם כולו, ובינינו לאבינו שבשמיים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
