בית המשפט נגד המשפחה | רבנים שונים | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

משפחה חברה ומדינה
נישואין וזוגיות
שיעורים נוספים

קטגוריה משנית

195

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

בז' מרחשוון תשע"ג ניתן בבית משפט המחוזי פסק דין, אשר עסק בשאלת פיצויים על בגידה בין בני זוג נשואים.
התיק המשפטי עסק באחריות המוטלת על אדם שבאשמתו התערערה שלמות התא המשפחתי. בית המשפט קבע כי אין חובת פיצויים על בגידה ביחסי אישות, אולם הדיון המשפטי חרג הרבה מעבר לחובת נזיקין: "משהחליט בן זוג נשוי... לנהל מערכת יחסים עם אחר... זכותו לעשות כן... קשר הנישואין אינו יוצר בעלות על גופו ורצונותיו של בן הזוג", כתב השופט פרגו. פסק הדין חשף עימות תרבותי בין תפיסת התורה ובין תפיסת מערכת המשפט ביחס למחויבות ונאמנות ליחסי אישות בין בני הזוג. לאמיתו של דבר הדיון חורג הרבה מעבר ליחס לנאמנות זוגית, הוויכוח הוא למעשה מהי המשפחה.
בעבר תפיסת המשפחתיות בבית המשפט העליון בישראל שיקפה תפיסת עולם שמרנית, המכירה במשפחה כיחידה חברתית אשר זכאית לתמיכה משפטית. ליבת המשפחתיות הייתה ההגדרה החברתית להסדרת יחסי אישות ויצירת מרחב אופטימלי להולדת ילדים ולגידולם. במישור הלאומי הוגדרה המשפחה בדיני המעמד האישי הנידון על פי תורת ישראל. במהלך השנים ביצע בית המשפט העליון מהפיכה משפטית ביחס לתפיסת המשפחה - מיחידה חברתית הפכה המשפחה למקבץ יחידים שכל אחד מהם הוא ישות משפטית נפרדת, בלי מחויבות הדדית בהיבט האישות. הצו האלוקי "לא תנאף", אשר ביטא את האיסור לפגום בנישואין על ידי גורם חיצוני, שימש כמגדיר מרכזי של חיי הנישואין. עם הפיכתה של המשפחה למקבץ יחידים שאין ביניהם מחויבות הדדית, הופקע על ידי בית המשפט גם תוקפו המשפטי של הציווי "לא תנאף".
השינוי במבנה המשפחתי לא התרחש ברגע אחד. המפנה החל בתיק שעסק בגבר נשוי שהתחייב לאישות לאישה אחרת. בית המשפט דן האם ניתן לאכוף את התחייבותו על חשבון מחויבותו המשפחתית הראשונית. השופט כהן הפקיע בפסק הדין את המשפחה מדיני המעמד האישי הנדון על פי התורה, והמיר את הדיון בה לדיני החוזים. השופט ויתקון הצטרף לכהן וקבע כי אין לפסול את ההסכמים הנ"ל. לדבריו: "מצווים אנו, כשופטים, לתת ביטוי ותוקף למה שנראה לנו כמשקף את דעת הציבור, והכוונה היא לחלק המשכיל והמתקדם שבתוכו". כדי להבהיר את החידוש צריך להבהיר כי חוזה שנוגד את תקנת הציבור אינו חוקי, ואינו ניתן לאכיפה בבית המשפט. קביעת בית המשפט כי ניתן לאוכפו, הגדירה את המחויבות של גבר נשוי לאישה זרה כמוסרית.
השיא במחלוקת התרבותית שייך ללא ספק לעימות עם חוק יסוד כבוד האדם וחירותו: "קשר הנישואין אינו יוצר בעלות על גופו ורצונותיו של בן הזוג. המשפט אינו מכיר בעוולת ניאוף ביחסים בין בני הזוג עצמם", כתב השופט עמית, "יש לכבד את היותו אדם בן חורין... אלו הם מעיקריו של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו". אם נחדד: כבוד האדם וחירותו - מול "לא תנאף". יש לציין כי תפיסה משפטית זו זכתה לאופוזיציה משפטית, אולם עמדת הרוב בבג"ץ יישרה קו עם המגמות הפרוגרסיביות.

להשיב את הגדרות המשפחה
על פי מחקרים עדכניים האנושות נמצאת בעידן ה"פוסט משפחה". אומות שלמות, בעיקר בעלות נטייה תרבותית לקדמה ולחידושים ("פרוגרסיביות"), מתמודדות עם חוסר יציבות המשפחה ועם נתוני ילודה שליליים. ב 35 השנים האחרונות התרחשו בעת ובעונה אחת כמה תהליכים שלובים זה בזה. הילודה בארצות המערב הצטמצמה עד כדי מאזן התרבות שלילי, גיל הנישואין עלה, ועלה שיעור האנשים שאינם נישאים כלל. ואחרון חשוב: פחתה מידת יציבות המשפחה. בית המשפט במדינת ישראל אימץ למעשה תפיסת משפחתיות העולה בקנה אחד עם העמדות הפרוגרסיביות המערביות.
במובחן מהמודל הפרוגרסיבי, לתורת ישראל ישנו מודל עם הוכחת הצלחה של אלפי שנים למשפחתיות יציבה ובת קיימה. במרכז המודל עומדת המחויבות ההדדית ליחסי אישות. לתורה יש התייחסות לשני מודלים משפחתיים: המודל העולמי והמודל היהודי. המודל העולמי מתחיל בהסכמה של האיש והאישה לחיות חיים משותפים, וביישומה בפועל ללא צורך בקידושין. לאיש ואישה שחיים כזוג ישנה מחויבות לקיום יחסי אישות. האיסורים המגדירים את הנישואין הם "ודבק באשתו" - ולא באשת חברו, ו"לא תגזול". כלומר, האישה מוגדרת כאשת איש, אסורה בקשר אישות עם גבר זר ואסורה באיסור עריות על שאר העולם, והאיש מחויב לה ואינו יכול לשאת אישה נוספת בלא הסכמתה. סיומה של המערכת המשפחתית נתון בידי כל אחד מהם ללא צורך בגט, ותלוי בהיפרדות בלבד.
המשפחה היהודית מובחנת מהמשפחה האנושית בשני היבטים: א. המשפחה היהודית מורכבת משני שלבי התהוות. ב. המשפחה אינה מתפרקת בהחלטה רצונית, אלא רק על ידי גט או בפטירת הבעל.
במובחן מהמשפחה האנושית, המשפחה היהודית נוצרת בשני שלבים: קידושין ונישואין. הקידושין מפקיעים את המשפחה מהמערכת האנושית-הסכמית, ומכניסים אותה לתחום הקדושה. על בסיס הסכמתה של האישה להיכלל באיש, הוא מייחד אותה אליו ליחסי אישות ולהולדה, ואוסר אותה על כל העולם. הוא מקדיש אותה באמירתו "הרי את מקודשת לי", והיא מממשת את הקדושה. האיש מחיל את הקדושה על החיבור, והאישה מוציאה אותה אל הפועל. הזוגיות מכילה שותף שלישי - הקב"ה. הקשר מקבל תוקף אלוקי. הנישואין בישראל אינם מערכת אנושית-הסכמית, אלא מערכת הקשורה לעולם הקדושה. קיומה של השכינה בתווך, משיב את הזוג למצב של גן העדן הראשוני, האיש והאישה הופכים לישות אחת ומקבלים זהות חדשה.
השלב הבא בחתונה הוא הנישואין שבהם מיתרגמים הקידושין לחיים ממשיים. בנישואין קונה האיש את האישות של האישה, והוא מצידו מתחייב ליחסי אישות עמה מכוח מצוות "ועונתה לא יגרע". במרכז הנישואין עומד מימוש הקשר הזוגי בהיבט הנפשי והגופני, כביטוי להפיכתם לישות אחת. שבע הברכות אשר נאמרות בנישואים מביאות לידי ביטוי את ההבנה כי חיי המשפחה היהודיים הם שיבה לגן עדן. הנישואין הם מחויבות. המחויבות הופכת אנשים חסרים ובודדים, גבר ואישה, לישות אחת צלם אלוקים. התורה מתארת את בריאת של האדם: "זכר ונקבה ברא אותם... ויקרא שמם אדם". רק משהם נישאים הם קרויים אדם. הדרך להגיע אל ההגדרה המחודשת הזאת עוברת דרך ההוראה האלוקית "והיו לבשר אחד". הקשר ביניהם והמחויבות, הכוללים את כל מעגלי האישיות: הרוחני, הרגשי, הפיזי והחיבור ביניהם להולדת צאצאים, הם המביאים לידי ביטוי את איחודם ומאפשרים את ההגדרה המחודשת שלהם כצלם אלוקים. הביטוי האיסורי להגדרות אלו הוא הציווי האלוקי "לא תנאף". התורה רואה בניאוף את הפרת המחויבות הבסיסית ביותר.
בית המשפט הפקיע את המודל היהודי ובנוסף לכך שלל את המודל השמרני. נקודות החידוש היא הוצאת הצו "לא תנאף" מחוץ לתחום המשפט, וביטול המחויבות ההדדית לאישות שיצרה את החיבור והיציבות של המשפחה.
מודל התורה ניצב אל מול המודל הבג"צי: "זכר ונקבה בראם" אל מול נפרדות משפטית, "והיו לבשר אחד" ו"לא תנאף" אל מול כבוד האדם וחירותו. איחוד אל מול נפרדות. מחויבות אל מול אוטונומיה.
אם חפצים אנו בקיומה של המשפחה, על המחוקק להשיב את הגדרת המשפחה בישראל למסגרת דיני המעמד האישי כפי שקובע החוק. המשפחה היהודית היא פרויקט דגל מוצלח של אלפי שנים. קריסת המשפחה כתוצאה מהגדרתה מחדש, גם היא עובדה קיימת. כדי לשמור על המשפחה יש לאמץ מדיניות היונקת מערכי המשפחה היהודית. באופן מעשי בשלב ראשון, על המחוקק לקבוע כי ניאוף ופירוק המשפחה נוגדים את המוסר, את החוק ואת תקנת הציבור, וממילא לא יקבלו סעד משפטי במדינת ישראל. קריאת כיוון זו תהיה צעד ראשון בהשבת ספינת המשפחה בישראל למסלול הנכון.

הרב יעקב יקיר והרב יאיר קרטמן חברים במכון 'תורת המדינה' בית אורות, שבמסגרתו יצא המחקר המלא בנושא
מתוך העיתון בשבע.

שיעורים נוספים

רבנים שונים

מידות
שמירת הלשון - כוח הדיבור וערכו - חלק ה'
י"ד טבת תשע"ז
י"ד טבת תשע"ז
חודשי השנה
לוח דינים ומנהגים לחודש אב תשפ"ג
אב תשפ"ג
ויחי
שב"צ - זהו עצם העניין | הורה לדוגמה
ויחי תשע"ז
טבת תשע"ז
לימוד יומי במשנה
מסכת ברכות פרק ו משנה ד,ה
ט שבט תשפ"ב

שיעורים נוספים

אישות
גרושה שנישאה שנית ורוצה לחזור לבעלה הראשון
הרב ניר אביב | תמוז תשע"א
רביבים
פך השמן הטהור בבתי ישראל
הרב אליעזר מלמד | ז' טבת תשפ"א
שיעורים נוספים
שכינה ביניהם
הרה"ג אברהם יצחק הלוי כלאב | תשס"ד
26 דק'
שיעורים נוספים
בעלות על ביציות מופרות
מתוך הכנס הבינלאומי להלכה יישומית תשס"ט
הרב יהושע בן מאיר | יום שני ד' כסליו תשס"ט

שיעורים נוספים

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

38 דק'
חקת
פרשת חוקת – מי פה המציאותי
הרב יצחק חי זאגא | ו' תמוז תשפ"ה
חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א
הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
פורים בראי דורנו
אילת השחר - כך היא גאולתן של ישראל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אדר ב' תשס"ה

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב חיים דרוקמן
הרב אורי שרקי
הרב דוד דודקביץ'
הרב מרדכי גרינברג
הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל
הרב יהודה לייב גרונר
הרב נחשון רבינשטיין
הרב משה אליה
הרב דוב בערל ויין זצ"ל

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו