ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- שיעורים נוספים
אקדים ואומר, איני שופט אף איש או אישה שלא זכו לזוגיות ומשפחה. אין לי ספק שרצונם להביא ילדים לעולם כדי שיהיה להם רק טוב הוא כן וראוי להקשבה, ועד כמה שניתן - לסיוע. יחד עם זאת, אי אפשר בגלל מצוקה פרטית, גדולה ככל שתהיה, לנהוג בדרך שיש בה נזק לכלל החברה. לא אכנס לדיון האם מותר הלכתית לבצע הפריה מלאכותית ובאילו תנאים; לצורך הדיון אניח שהכול מותר מבחינה הלכתית. יחד עם זאת, ברור שמבחינת ייחוס הלכתי הילד מתייחס לאביו הביולוגי, הווי אומר בעל הזרע. וביחס לאם, במקרים שבהם יש הפרדה בין האם שלה שייכת הביצית לאם נושאת ההיריון, יש מחלוקת אם הילד מתייחס לאמו הביולוגית בעלת הביצית או לאמו הפיזיולוגית שמרחמה יצא לאוויר העולם. מחמת הספק, באיסורי תורה של עריות יש לראות את הילד כמתייחס לשתיהן, כפי שפסק הרב זלמן נחמיה גולדברג.
המציאות היום במדינת ישראל היא שתהליכי ההפריה החוץ־גופית של זרע וביצית למי שאינם בני זוג נעשים באופן שבו הילד לא ידע לעולם מי הם הוריו מבחינה הלכתית. סעיף 42 בחוק הביציות מנתק את הילד מאמו הביולוגית, בעלת הביצית; סעיף 12 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים מנתק את הילד מאמו הפיזיולוגית, בעלת הרחם; וסעיף 24 לנוהל בנק הזרע מנתק את הילד מאביו הביולוגי. המשמעות היא שאנו כחברה ומדינה מונעים מילד זה את הזכות הבסיסית לדעת מי הם הוריו שאת מורשתם הגנטית הוא נושא, ומי הם אחיו ואחיותיו לפחות מבחינה הלכתית. למעשה אנו גוזלים את זהותו. ילד זה לעולם לא יוכל לקיים מצוות כיבוד אב ואם כהלכתה, לא יוכל לזכות בירושה המגיעה לו על פי דין, וייתכן שאף יגלה כי בת זוגו שלה הוא נשוי כדת משה וישראל היא אחותו.
אומנם בכל אחד מהחוקים שהזכרתי מופיע סעיף הקובע ש"אין בצו הורות כדי לפגוע בדיני איסור והיתר לענייני נישואין וגירושין", אך זהו מס שפתיים. מדינת ישראל לא עשתה דבר כדי להביא לידי מימוש סעיף זה. להפך: כאשר דרשנו בבג"ץ להפעיל את מאגר בנקי הזרע ולקיים רישום מסודר של ההורים הביולוגיים בכל מקרה של מתן צו הורות כדי לאפשר הגנה מפני נישואי עריות בין הילודים באמצעות הליכי הפריה אלו - התנגדה המדינה בכל תוקף. רק בלחץ העתירות שהגשנו בשם תנועת 'בוחרים במשפחה' וארגון 'בצלמו' נאלצה המדינה להקים מאגר רישום מרכזי של בנקי הזרע, שבשלב זה המענה היחיד שהוא נותן הוא מניעה של גבר אחד למכור את זרעו לכמה בנקי זרע במקביל. אך עדיין אין מגבלה למספר הנשים שיכולות להיות מופרות מזרעו, ואין אפשרות להזהיר מפני נישואי קרובים.
בשו"ע אבן העזר סימן ב' נפסק:
"לא יישא אדם אישה במדינה זו וילך ויישא אישה אחרת במדינה אחרת, שמא יזדווגו הבנים זה לזה ונמצא אח נושא אחותו".
האם אותם רבנים שהתירו בתחילת הדרך הפריית מבחנה לנשים שלא מבן הזוג הנשוי הביאו בחשבון איסור זה, שבתרגום לזמננו אומר - לא ייתן אדם זרעו למספר נשים, שמא יזדווגו ילדיו זה עם זה? אומנם ידוע שרבנים אלו הנחו את הנשים לקחת זרע של גוי, שמבחינה הלכתית אין לו ייחוס. הנחיה זו אכן פותרת את הבעיה ההלכתית שבנישואי אחים, אך עדיין סביר להניח שאף אחד לא רוצה לגלות יום אחד שבת זוגו היא אחותו. אולם השאלה העיקרית היא: היכן האחריות הציבורית? הרי מרגע שהותרה האפשרות להפריה חוץ־גופית שלא בין בני זוג, הציבור אינו מבדיל בין זרע של גוי לזרע של יהודי.
החליפו אלטרואיזם באינדיבידואליזם
מבדיקות שערכנו ומנתונים שקיבלנו ממשרד הבריאות, מסתבר שחיים כיום בישראל למעלה מ־150,000 נערים ונערות שייתכן שיש להם עשרות אחים ואחיות בני שכבות גיל קרובות. סיפורים על מציאת מה שמכונה אחאים בעזרת בדיקת DNA במעבדה בחו"ל היא כבר דבר שבשגרה. החשש שאחים יינשאו הוא ממשי מאוד. בחו"ל התגלו מקרים של זוגות שלאחר שנולדו להם ילדים גילו שבעצם הם עצמם אחים ולמעשה הילדים ממזרים. לדעתי רק מסיבות אלו היה נכון לאסור כל הפריה חוץ־גופית שאינה בין בני זוג נשואים, או לפחות להתנות את קיום ההפריה ברישום גלוי ומוסדר של ההורים הביולוגיים והאם הפיזיולוגית של הילד.
שאלות חמורות אלו מקבלות משנה תוקף בזוגות נשואים, במיוחד בציבור החרדי והדתי, שם מקובלת מאוד הסתרה בתוך הסתרה. לא רק שהילד אינו יודע מי אביו או אמו, הוא גם לא יודע שאחד ממגדליו או שניהם אינם הוריו.
הטענה שמדובר בזרע גוי אינה עומדת במבחן המציאות. לעתירה שהגשנו לבג"ץ בנושא הסרת האנונימיות ממוכרי הזרע הצטרפה אישה דתייה שנולדה כתוצאה מהפריה בבנק הזרע. אמה הופרתה לבקשתה מזרע גוי, והבת טרם נישואיה אף קיבלה אישור לכך מבנק הזרע והציגה אותו ברבנות. כאשר יום אחד הבת ביקשה לקיים בדיקת DNA כדי לגלות אם יש לה אחים, היא גילתה להפתעתה ובצירוף מקרים נדיר שאביה הביולוגי אינו גוי כפי שנרשם בבנק הזרע, אלא יהודי שגר כאן בארץ, ושיש לה כמה אחים ואחיות. אחד מהם היה בסביבה החברתית שלה והיא הייתה עלולה להיפגש איתו ולהינשא לו בלי לדעת שהוא אחיה הביולוגי וההלכתי. צירופי מקרים אלו וההסתברות שיקרו הולכים וגדלים, בעיקר מאחר שאין שום רצון מצד המדינה לפקח על בנק הזרע, שהוא גוף עסקי לכל דבר ועניין.
אולם מעל כל החששות והספקות ההלכתיים, ברצוני לשאול האם כל מי שזכה להיוולד לאב ואם מובחנים, עומד במבחן מצוות "ואהבת לרעך כמוך" ביחס לילד שהוא מבקש להביא לעולם. האם אישה שמחליטה להביא ילד לעולם עם חור שחור בכל מה שקשור לאביו, ילד שהוא יתום מהולדה, חסר זהות, חסר שורשים ואף חסר מידע רפואי שפעמים יכול להיות קריטי להצלת חיים, או גבר שמגדל ילד שאמו ויתרה עליו תמורת כסף ששילם עליו, רואים את טובת הילד נגד עיניהם? האם לא מדובר בכשל הורי בסיסי? יתר על כן, כיצד הגענו למצב שאנו מאפשרים הסרת אחריות הורית מבעל זרע או בעלת ביצית וממי שנושאת ברחמה ילד רק בגלל שמישהו אחר היה מוכן לשלם עבור זה כסף?
המשפחה היא אבן היסוד של חברה בריאה. היא המעבדה החברתית שבה אנו לומדים מה היא נתינה ומה הוא ויתור, בה אנו מעבירים את הגנים שקיבלנו לדור הבא. באחד הסרטונים על ילדי בנק הזרע אומר ילד לאמו: "את חשבת רק על עצמך כשהבאת אותי לעולם בלי אבא, ולא חשבת עליי". כל התורה כולה בנויה על הקשר הבין־דורי: "והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת בחורב", "ולימדתם אותם את בניכם", הזיכרון והייעוד העובר מדור לדור - כיצד אנו מוותרים על כך בכזו קלות?
טיפוח משקי בית שבהם הערך המרכזי הוא האינדיבידואליזם ולא האלטרואיזם הוא מתכון להתפוררות החברה, כפי שכבר קורה באירופה. הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש. השימוש בטכנולוגיה הרפואית חשוב, אך אינו מסיר מאף אדם אחריות הורית על ילדיו. לנו כחברה מוסרית יש תפקיד לדרוש את האחריות ההורית הזו, ובוודאי לא לעודד את ההתחמקות ממנה, גם אם יש מי שלוקח או קונה אותה.
ביתומים אנו מצווים לטפל באהבה גדולה. אין שום היגיון ליצור אותם מבחירה.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
