ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- בעקבות הגירוש
- ואנחנו קמנו ונתעודד
- מדורים
- קוממיות
- כנס התחזקות והתחדשות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
ימים אלו הם ימי רצון , ימים שנתרצה לו הקב"ה למשה רבינו.
הירושלמי אומר שירידת האש במעשהו של אליהו בהר הכרמל לא היתה בזכותו של אליהו, אלא בזכותו של הציבור. "אילולוא שאמרו ישראל בהר הכרמל 'ה' הוא האלוקים' – לא ירדה האש מן השמים ושרפה את הקרבנות" (תענית פ"ג, ה"ד). לא היה חל שינוי במעשה בראשית בזכות דברי הנביא בלבד. כוח הציבור, כוחו של כלל ישראל, הוא יכול לגרום לנס כזה.
אולם דברי הירושלמי צריכים ביאור, שכן אף שהיתה תשובה של העם, אבל היא באה אחרי שירדה האש, שכתוצאה ממנו אמרו העם: "ה' הוא האלוקים". ודאי שאמירת "ה' הוא האלוקים" היא זכות גדולה; אבל אמירה זו היתה בסוף המעשה לאחר שכבר ירדה האש. אם כן צריך להבין, מהו המקור של העם שעליו אמרו חז"ל שבזכותו ירדה אש מהשמים?
צריך לומר שדברי חז"ל נסובים על דברים קודמים שאמרו העם, שמכוחם הם הגיעו לאמירת "ה' הוא האלוקים", ובאמת גם לפני שירדה האש מצאנו שהעם הגיבו. כשאליהו אמר להם: "עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים?! ", העם קיבל את דבריו: "ולא ענו העם אותו דבר". נכון, אליהו צודק. לא יתכן גם כך וגם כך. אם ה' הוא האלוקים – לא יתכן לעבוד את הבעל. העם אומר לאליהו שאם יוכיח להם שה' הוא אלוקים, הם ישובו בתשובה. כל זה עדיין לא תשובה, זה רחוק מאד מתשובה. אבל יש בזה הכנה לתשובה, שתבוא לאחר מכן.
רואים שהכנה כזאת: ההסכמה שאם יראה להם אליהו מופת יפרשו העם מעבודה זרה – גם זו תשובה. מהו התוכן של תשובה זו? תשובה קטנה מאד: המוכנות לפרוש מעבודה זרה בלבד, עדיין לא פרש העם מעבודה הזרה – אבל כבר לא היה אדוק בה, שכן האדוק בעבודה זרה אינו מוכן לפרוש ממנה. הירושלמי מלמד אותנו שגם תשובה מוקטנת מאד, שאין בה אלא הכנה לתשובה – גם היא נחשבת כתשובה שבעבורה כדאי היה לעשות ניסים לישראל.
יסוד הכל נובע מתוך התורה. ראינו מה ערך יש לרעיונות מבלי שהם מקושרים לתורה. הנאמנים לתורה מוטל עליהם החוב, להטביע חותם התורה והאמת בכל מהלכי התקופה המיוחדת הזאת.
אמת - זו תורה, ורק תורה, אין שום משקל מלבד התורה, גם המוסר מקורו בתורה. ואם ראינו עיוותים מוסריים בנוסף לגירוש התושבים, הרי גם זה נובע מריקנות של תורה.
ובימים אלו, עלינו להתחזק, לחזק את כח הרצון, להוסיף בתורה, להוסיף בתפילה. גם הויכוחים והחולשות שהיו בתקופה האחרונה, נבעו מחוסר תוקף של תורה, והם בעצם רק קצה חוט של דעה או ליתר דיוק - חוסר דעה - הנגררת אחרי חולשה בתורה. ובודאי עוד ישבו הרבנים על מדוכה זאת.
הגר"א כותב: שהקב"ה הראה למשה את כל הארץ, מפני שכל ענייניה של ארץ ישראל היא תורה. תופסי התורה חייבים לעמוד על המשמר ולהיאבק על ארץ ישראל מתוך תוקפה של תורה.
"ארץ אשר עיני ד 'אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה" כותב ה"תניא", כי התורה קוראת לראש השנה – יום הזכרון. מלבד בפסוק זה שנקרא ראשית השנה, והמלמדת אותנו על שייכות מיוחדת שיש לראש השנה עם ארץ ישראל, [ואנו מתפללים על כך: שמחה לארצך, יבחר לנו את נחלתנו.]
וגם בסיום הברכות אנו מברכים בכל התפילות מלך העולם ואילו בראש השנה אנו אומרים מלך על כל הארץ, כידוע בשם הגר"א שהכוונה על ארץ ישראל.
מובא בספר "חוט המשולש" תולדותיהם של החת"ס והכת"ס ור"ע איגר, שבזמן שהיה רצון לעשות פירוד הקהילות, נסע ר' שלמה איגר לגדול הדור, והגיע אל בעל ערוך לנר, וא"ל שלא לדבר על זה, כי ברית כרותה לשפתיים, שהרי בגמ' אמרו, כשהנביא אמר "כסדום היינו לעמורה דמינו" – מיד אמר הקב"ה , שמעו קציני סדום, וע"כ יש להיזהר ח"ו לדבר בביטויים חריפים מדאי. ועל כן יש לזכור כי יש לנו ביקורת קשה כלפי מעשיהם של השלטון הנוכחי, אבל המדינה, מדינת ישראל, היא שייכת לכלל ציבור היהודי, ולא מאחז פרטי של מאן דהוא.
אנו מתפללים, שלא נאמר על טמא טהור, ולא על טהור – טמא, היום, לפני ראש השנה, עלינו להרבות בזכויות, על הפרט ועל הכלל, שיפתחו הלבבות, ותתגלה מלכות ד' בעולם, ומתוך כך, תן כבוד ד' לעמך, תפילה ליראיך ותקוה טובה לדורשיך, ופתחון פה למייחלים לך, שמחה לארצך וששון לעירך, וצמיחת קרן לדוד עבדך.
ולתלמידים היקרים אומר בקצרה: חיילכם – לאורייתא! לכו ללמוד! ובעז"ה נכתב ונחתם כולנו בספרן של צדיקים גמורים לאלתר לחיים טובים. אמן ואמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
