ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- בעקבות הגירוש
- ואנחנו קמנו ונתעודד
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
יישר כוחכם! יישר כוח לעשרות אלפי בני הנוער שנטלו חלק במאבק נגד תכנית הגירוש -
אלו שהסתננו לתוך גוש קטיף וצפון השומרון והחזיקו מעמד בתנאים בלתי אפשריים משך ימים ושבועות, אלו שהתנדבו לסייע למשפחות מקומיות ולחקלאים, אלו שנאבקו בנחישות עד לרגע האחרון, אלו שנאחזו באדמת ארץ ישראל ולא עזבו מרצונם עד שנגררו החוצה בכוח, אלו שהסתתרו והתבצרו, שיבשו ועיכבו את ביצוע הגירוש, אלו שהתפללו על מנת לקרוע את גזר הדין בשמים, אלו ששרו בכל כוחם על מנת לעודד ולחזק, אלו שבכו על חילול ה' הנורא, אלו שתמכו במשפחות הגוש וצפון השומרון בשעתן הקשה, החיילים שלא היו מוכנים לשתף פעולה עם מעשה של חילול ה';
ואלו שפעלו מבחוץ, אלו שהשתתפו בהפגנות ובעצרות התפילה, אלו שעמדו בצמתים משך חודשים וחלקו סרטים כתומים, אלו שהשתתפו במחנות "כתומים", אלו שעברו מבית לבית במבצעי "פנים אל פנים", אלו שהלכו ימים ולילות בשבילי עפר במטרה לחדור לגוש, אלו שחסמו כבישים, אלו שנעצרו באשמת מחאה ציבורית נגד הגירוש.
לכולכם מגיע יישר כוח על העמידה האיתנה, על הנחישות, על המסירות, על הנאמנות לאידיאלים של תורה וארץ ישראל, על הדבקות במשימה להעביר את רוע הגזירה, על הקידוש ה'. כולכם הייתם נפלאים. נשאתם על כתפיכם את המשא הכבד של המאבק הצודק על ארץ ישראל ותורת ישראל וקידשתם את ה' במעשיכם. עם ישראל לדורותיו גאה בכם.
בתחילת המאבק, היה נראה כאילו אין לנו גייסות ואין לנו כל תמיכה בחברה הישראלית. אבל המאמצים הרבים שבני הנוער היו שותפים להם שינו את פני הדברים, עד שזכינו לתפילה ב"כותל" שלא היתה כדוגמתה מאז חורבן הבית, ולהפגנה הגדולה ביותר בתולדות המדינה.
רבים כבר אמרו שגם אם יצליחו להחריב את "גוש קטיף", את רוח "גוש קטיף" לא יצליחו להחריב. רוח "גוש קטיף" היא הרוח המיוחדת ששררה ביישובי הגוש, והיא גם הרוח המיוחדת שהובילו עשרות אלפי בני הנוער שפעלו למען הגוש וצפון השומרון. רוח גדולה זו אשר פרצה והתגלתה דרך הפעילות הנפלאה של השנה האחרונה, היא נכס יקר. אנחנו זקוקים לה על מנת להשפיע השפעה מכרעת על מדינת ישראל ועל עם ישראל.
אסור לנו להיות מתוסכלים, להלך עם ראש באדמה כמי שהובסו, אסור לנו לכעוס על עצמנו ולהתמרמר על דרכנו. הנהגה פוליטית רקובה נלחמה בנו בשיטות מושחתות והפעילה נגדנו את צה"ל, אותו צה"ל שיש לו כוח הרתעה מול סוריה ומצרים, אירן ועירק. למרות זאת, לא פחדנו, לא התקפלנו ולא התייאשנו. לא נכנענו מרצון, לא ויתרנו עד לרגע האחרון, אף מחסום לא עצר אותנו ולא נטשנו מרצון את חבל קטיף, נאחזנו בו עד שגררו אותנו בעל כרחנו. זה הכלל: יהודי לא עוזב מרצון את חבלי ארץ ישראל גם אם צה"ל על עשרות אלפי חייליו מטיל עליו מצור. הוא עומד על משמרתו ללא ליאות ואוחז ברגבי אדמת קודש.
מדוע טרם הצלחנו לקרוע את רוע הגזירה? מפני ששערי תפילה פעמים פתוחים ופעמים נעולים. רק שערי תשובה תמיד פתוחים. לא זכינו לתשובה כלל-ישראלית. ההשפעה המצטברת של עשרות שנים של הנהגה כושלת במדינת ישראל החלישה את עם ישראל. חולשה גדולה נפלה עליו. סגולת ישראל לא הסתלקה ממנו, הניצוץ היהודי עדיין בוער עמוק בתוכו, אבל בפועל עם ישראל נחלש עד מאוד בכל המישורים - הלאומיים, האמוניים, והמוסריים. חולשה אחר חולשה. התמונה המזעזעת של ישראלים הנופשים על החוף בשעה שמגרשים את אחיהם מביתם מציירת יותר מכל את גודל החולשה הנפשית והמוסרית.
האם יש לנו סיכוי סביר לשנות את המצב? כן. בתנאי שנאמין בגדלוּת של עם ישראל, ושנכיר בעובדה שכרגע עם ישראל חלש ונפעל בדרכים שמחזקות אותו. הבירורים הנוקבים בתוכינו האם מותר לנקוט בשיטות יותר מיליטנטיות או לא, מהו הגבול של אהבת ישראל ואחדות ישראל, האם מותר להשתמש בכוח במהלך המאבק והאם זה תואם את רוח התורה, הם חשובים מאוד וחיוניים מאוד. אבל, עלינו לזכור שהיעילוּת של הכוח לרפא חולשות היא מוגבלת. משל: לנער שמגלה חולשה ואיננו קם בבוקר. האם הפעלת כוח נגדו תועיל להקימו?! לא. התרופה העיקרית היא לחזקו ובה צריך להשקיע הרבה.
האם יש לנו את היכולת לחזק את עם ישראל? התשובה היא שתעצומות הנפש שהתגלו אצל בני הנוער, לכל אורך התקופה האחרונה, ובמיוחד בשבועות האחרונים, נותנות לנו תקווה שמשימה קדושה זו אפשרית, ויכול נוכל לה. כמובן, אי אפשר להסתפק בדיבורים ולשקוע בחלומות. צריך לייצר שיטות השפעה וחיזוק על החברה הישראלית, צריך לשכלל אותן, צריך לבנות מנגנוני פעולה, אבל העיקר כבר מצוי בידינו: יש לנו מחנה עצום של בני נוער הגדולים ברוחם ובאומץ ליבם אשר יובילו את המהפיכה הרוחנית בעם ישראל. יישר כוחכם.
ואנחנו קמנו ונתעודד ההתנתקות כנסיון לגילוי כוחות פנימיים
מתוך כנס שנערך בבית הרב קוק זצ"ל, ג' אלול התשס"ה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
