ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
הגמרא הזו היא המקור למנהג שהובא בשולחן ערוך לאכול סימנים בראש השנה. מחלוקת הגרסאות בסוגיות (בכריתות ובהוריות) ובגמרא האם גורסים "למיחזי" (לראות) או "למיכל" (לאכול) גררה אחריה מחלוקת ראשונים האם צריך לאכול את הסימנים או שדי שיהיו מונחים על שולחנו ויראה אותם. אמירת ה"יהי רצון" אינה מוזכרת בגמרא כלל, וזהו מנהג מאוחר יותר מתקופת הגאונים.
הסימן עצמו תלוי במשמעות השם, כגון "סילקא" – שיסתלקו אויבינו וכדו'. מכח זה, אומר המגן אברהם, שאפשר לקחת לסימן כל מאכל ששמו מורה על עניינים כאלה, ואין זה מחויב שיהיה בלשון הקודש, אלא בכל מדינה כפי שרגילים לקרוא למאכל בני אותה המדינה. ה"פרי צדיק" מבאר ששם של דבר מורה על מהותו ושורשו, ומתוך שמו מסוגלים אנו לאחוז בנקודת הקודש שבו.
ה"שפת אמת" (תרל"ב) מבאר מה העניין בסימנים אלה, ומביא את דברי התיקוני זוהר: "כולהו צווחין בצלותין ביומי דכיפורי ככלבים הב הב לנו מזונא, סליחה וכפרה וחיי, כתבנו לחיים, ואינון עזי נפש כאינון פלחין כוכביא דעלמא דצווחי לגביה, ולית לון בשת אנפין".
כלומר, הימים הנוראים הם לא ימים של בקשות על צרכים פרטיים אלא ימים בהם אנו צריכים לעסוק אך ורק בהמלכתו של הקב"ה ולא בשום דבר אחר.
השפת אמת (תרנ"ג) מקשה שהרי חז"ל עצמם תיקנו לנו בתפילה את כל הבקשות הללו שהזכיר הזוהר, וביאר שהתרעומת היא על אלה שצווחים ככלבים "הב", ועיקר תפילתם היא שהם יקבלו את בקשותיהם. אבל עיקר הבקשה צריכה להיות להיפך – שכל הצרכים שלנו יהיו דבקים בשורש החיים ומתוך כך יושפע עלינו שפע רב.
בראש השנה הקב"ה מחלק חיים לכל ברואיו, וביום זה אנו צריכים לבקש את החיים הללו ולקחת אותם אך ורק על מנת להשתמש בהם לעבודת ה'. אנו רוצים מזוני ורוצים חיי ורוצים סליחה ומחילה, אבל בשביל שנוכל לעבוד על ידי כך את ה', ולא לתועלתנו האישית. אנו בעצם מבקשים מהקב"ה לחבר את חיינו, את מזונותינו ואת בנינו למקור הקדושה האלוקי, ומתוך כך ממילא יושפע עליהם שפע, אבל העיקר הוא בעצם הדבקות והחיבור של כל דבר אל שורשו. הרב קוק באורות הקודש אומר שבמדרגת הקודש אין מלחמה אפילו עם המידות הרעות ויש מקום להכל, אפילו לאהבה עצמית. הכל משמש לתכלית הבריאה ולגילוי שמו של הקב"ה בעולם.
באופן זה מבאר השפת אמת (תרל"ב) שנתקנו הסימנים. הסימנים מרמזים לנו שכל מה שיש בעולם הזה זה רק רמז וסימן להוציא מכל דבר את עניינו בעבודת ה'. הסימנים מרמזים שמאחורי כל תבשיל וכל ירק רמוז וטמון כח נסתר, כח של חיים שהוא המקיים ומחיה את אותו הדבר. הצרכים של העולם הזה הם רק לבושים לחיות הפנימית הטמונה בהם. לכן מתרעם הזוהר על מי שמתמקד בלבוש במקום להתמקד בחיות בעיצומו של ראש השנה, שהוא היום בו מופיעה ומושפעת החיות. אדם זה עוסק בלבוש בלבד, במקום בחיים עצמם שבתוך הלבושים.
וכפי רצונו של כל אחד וכוונתו בעבודת ה' כך גם נותנים לו. ויהי רצון שנזכה בראש השנה הזה לקבל שפע וחיות ממקור החיים לכל השנה כולה, במידה עצומה.
סוד המנורה וסוד החנוכיה
בריאת העולם בפרשת לך לך
מה עושים בערב פסח שחל בשבת?
קשה עליי פרידתכם
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
בצלאל ואהליאב - חיבור של קצוות
"בזאת התורה" - איזו תורה?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך ללמוד גמרא?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
