ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- וילך
בפעם הראשונה נאמר (ויקרא טז, ב): וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֶל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָאָרֹן וְלֹא יָמוּת כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת.
ובהמשך הפרשה (ויקרא טז, יג): וְנָתַן אֶת הַקְּטֹרֶת עַל הָאֵשׁ לִפְנֵי ה' וְכִסָּה עֲנַן הַקְּטֹרֶת אֶת הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדוּת וְלֹא יָמוּת.
נדייק בלשון התורה, בפעם הראשונה התורה אומרת שענן הקטורת מגלה את ה': "כי בענן אראה על הכפורת", כלומר ה' מתגלה מתוך הענן על הכפורת. אבל בפעם השניה – התיאור הפוך לגמרי: "וכסה ענן הקטורת את הכפורת" הענן מכסה ומסתיר.
האם גילוי השכינה התרחש ביום כיפור בתוך ענן הקטורת או שענן הקטורת בעצם מסתיר את ה' מאחוריו?
כדי לברר זאת, נגש בתחילה לברר את משמעותה של מצות הקטרת הקטורת לשיטת הרמב"ם.
הרמב"ם כתב (ד.ט) על מצוות ההקטרה: "צובר את הקטורת על גבי הגחלים בידו, לפנים במחתה, כדי שתהיה הקטורת קרובה לארון, ורחוקה מפניו--שלא ייכווה; וממתין שם עד שיתמלא הבית עשן ויוצא וכו'". הרמב"ם הוסיף למצוות ההקטרה, שהכהן צריך לא רק להקטיר אלא גם לשהות בקה"ק. נראה שהרמב"ם למד זאת מלשון המשנה: "צבר את הקטורת על גבי הגחלים ונתמלא הבית כולו עשן". המשנה לא ציינה סתם שהבית נתמלא עשן כי כך פעולת הקטורת. אלא שהשהייה של כהן גדול בקדש הקדשים, היא חלק מעכב ממצוות הקטרת הקטורת. על הכהן לשהות ללא מעשה כל שהוא בקדש הקדשים, עד שימלא הבית כולו עשן.
כך גם ביאר הגרי"ז (יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק) בחידושיו (יומא נב:), שהשהייה בעבודות יו"כ, יש לה הגדרה ושיעור מיוחד, "משום דמעשה הכניסה והיציאה עבודות הם, וגם השהייה שנתנה התורה שיעורים בעבודות אלו". יוצא שכניסתו ונוכחותו של כ"ג בקה"ק היא עבודה. והקטורת לפי זה היא תוספת לכניסתו.
לכאורה, הסברה זו דומה לדעת הצדוקים ח"ו. לשיטתם על הכהן הגדול להניח את הקטרת על גבי הגחלים קודם כניסתו אל קדש הקדשים. לטענתם הקטורת נועדה ליצור מסך מגן לפני הכניסה אל הקדש פנימה, אם כן לפי שיטתם הכניסה היא העיקר. אמנם כשנעיין בדבר נגלה שלא כך הם פני הדברים.
לדעת הצדוקים, העיקר הוא אכן כניסתו של הכהן לקדש פנימה, אבל כאשר הוא כבר בתוך קדש הקדשים, הכהן לא עושה דבר. לעומתם סוברים חכמים, שהכהן עצמו מקטיר את הקטורת בתוך קדש הקדשים. זאת אומרת שמעבר לכניסה אל הקדש פנימה, הקב"ה רוצה בעבודת האדם בתוך קדש הקדשים עצמו. הקטורת אינה מסך מגן בפני השכינה כפי שסברו הצדוקים, אדרבא על הכהן להיכנס כפי שהוא, ללא הגנה אל "מְקום אֵשׁ לַהֶבֶת שַׁלְהֶבֶת" ושם לבצע את עבודתו: להקטיר את הקטורת ולשהות בקדש הקדשים, עד שימלא כולו עשן.
מה המשמעות של השהייה בקה"ק? מבואר בגמרא (נג) שחכמים הבינו שהפסוק: "כי בענן אראה על הכפורת" מתכוון לענן הקטורת. כלומר הענן שנוצר מעבודת הכהן, אינו מסך בפני השכינה, ההפך, הוא סמל לגילוי שכינה!
הגמרא למדה מהפסוק: "וְכָל אָדָם לֹא יִהְיֶה בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּבֹאוֹ לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ עַד צֵאתוֹ", שרק לכהן גדול לבדו מותר לשהות בהיכל בשעת הקטרת הקטורת. בזמן גילוי שכינה, על הכהן לשהות לבדו עם השכינה. שלא כמו הצדוקים, האדם הקדוש יכול וחייב להיפגש ישירות עם ה', משמעות הדבר היא, שהאדם הקדוש יכול וחייב להיפגש ישירות עם ה'. הכהן הגדול לא עוזב או מתרחק מקדש הקדשים בזמן גילוי השכינה. ההפך הוא הנכון, על הכהן לשהות לבדו עם השכינה, כחתן וכלה בחדר יחוד.
גמר חתימה טובה!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













