ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- וילך
בפעם הראשונה נאמר (ויקרא טז, ב): וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֶל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָאָרֹן וְלֹא יָמוּת כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת.
ובהמשך הפרשה (ויקרא טז, יג): וְנָתַן אֶת הַקְּטֹרֶת עַל הָאֵשׁ לִפְנֵי ה' וְכִסָּה עֲנַן הַקְּטֹרֶת אֶת הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדוּת וְלֹא יָמוּת.
נדייק בלשון התורה, בפעם הראשונה התורה אומרת שענן הקטורת מגלה את ה': "כי בענן אראה על הכפורת", כלומר ה' מתגלה מתוך הענן על הכפורת. אבל בפעם השניה – התיאור הפוך לגמרי: "וכסה ענן הקטורת את הכפורת" הענן מכסה ומסתיר.
האם גילוי השכינה התרחש ביום כיפור בתוך ענן הקטורת או שענן הקטורת בעצם מסתיר את ה' מאחוריו?
כדי לברר זאת, נגש בתחילה לברר את משמעותה של מצות הקטרת הקטורת לשיטת הרמב"ם.
הרמב"ם כתב (ד.ט) על מצוות ההקטרה: "צובר את הקטורת על גבי הגחלים בידו, לפנים במחתה, כדי שתהיה הקטורת קרובה לארון, ורחוקה מפניו--שלא ייכווה; וממתין שם עד שיתמלא הבית עשן ויוצא וכו'". הרמב"ם הוסיף למצוות ההקטרה, שהכהן צריך לא רק להקטיר אלא גם לשהות בקה"ק. נראה שהרמב"ם למד זאת מלשון המשנה: "צבר את הקטורת על גבי הגחלים ונתמלא הבית כולו עשן". המשנה לא ציינה סתם שהבית נתמלא עשן כי כך פעולת הקטורת. אלא שהשהייה של כהן גדול בקדש הקדשים, היא חלק מעכב ממצוות הקטרת הקטורת. על הכהן לשהות ללא מעשה כל שהוא בקדש הקדשים, עד שימלא הבית כולו עשן.
כך גם ביאר הגרי"ז (יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק) בחידושיו (יומא נב:), שהשהייה בעבודות יו"כ, יש לה הגדרה ושיעור מיוחד, "משום דמעשה הכניסה והיציאה עבודות הם, וגם השהייה שנתנה התורה שיעורים בעבודות אלו". יוצא שכניסתו ונוכחותו של כ"ג בקה"ק היא עבודה. והקטורת לפי זה היא תוספת לכניסתו.
לכאורה, הסברה זו דומה לדעת הצדוקים ח"ו. לשיטתם על הכהן הגדול להניח את הקטרת על גבי הגחלים קודם כניסתו אל קדש הקדשים. לטענתם הקטורת נועדה ליצור מסך מגן לפני הכניסה אל הקדש פנימה, אם כן לפי שיטתם הכניסה היא העיקר. אמנם כשנעיין בדבר נגלה שלא כך הם פני הדברים.
לדעת הצדוקים, העיקר הוא אכן כניסתו של הכהן לקדש פנימה, אבל כאשר הוא כבר בתוך קדש הקדשים, הכהן לא עושה דבר. לעומתם סוברים חכמים, שהכהן עצמו מקטיר את הקטורת בתוך קדש הקדשים. זאת אומרת שמעבר לכניסה אל הקדש פנימה, הקב"ה רוצה בעבודת האדם בתוך קדש הקדשים עצמו. הקטורת אינה מסך מגן בפני השכינה כפי שסברו הצדוקים, אדרבא על הכהן להיכנס כפי שהוא, ללא הגנה אל "מְקום אֵשׁ לַהֶבֶת שַׁלְהֶבֶת" ושם לבצע את עבודתו: להקטיר את הקטורת ולשהות בקדש הקדשים, עד שימלא כולו עשן.
מה המשמעות של השהייה בקה"ק? מבואר בגמרא (נג) שחכמים הבינו שהפסוק: "כי בענן אראה על הכפורת" מתכוון לענן הקטורת. כלומר הענן שנוצר מעבודת הכהן, אינו מסך בפני השכינה, ההפך, הוא סמל לגילוי שכינה!
הגמרא למדה מהפסוק: "וְכָל אָדָם לֹא יִהְיֶה בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּבֹאוֹ לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ עַד צֵאתוֹ", שרק לכהן גדול לבדו מותר לשהות בהיכל בשעת הקטרת הקטורת. בזמן גילוי שכינה, על הכהן לשהות לבדו עם השכינה. שלא כמו הצדוקים, האדם הקדוש יכול וחייב להיפגש ישירות עם ה', משמעות הדבר היא, שהאדם הקדוש יכול וחייב להיפגש ישירות עם ה'. הכהן הגדול לא עוזב או מתרחק מקדש הקדשים בזמן גילוי השכינה. ההפך הוא הנכון, על הכהן לשהות לבדו עם השכינה, כחתן וכלה בחדר יחוד.
גמר חתימה טובה!
"בזאת התורה" - איזו תורה?
למה ללמוד גמרא?
איך לקשור את הסכך?
אהבת ה' או אהבת האדם, מה גדול יותר?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך ללמוד אמונה?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
השלמת התמונה
למה באנו לעולם הזה?
החיבור הרוחני של פסח ושבועות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
