ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
בגיל עשרים ושבע רשם במחברותיו פירוש לספר יצירה, כשבהקדמה הוא מבכה מרות את שפל מצבו ושעליו לתקן עוד הרבה. הוא גזר על עצמו גדרים וסייגים להתרחק מהמידות הרעות המפסידות את הדבקות בקב"ה.
רבי דניאל נהג לפקוד רבות את ציון רבי שמעון בר יוחאי במירון. במשך השנה שהה כחודשיים בציון ועסק רוב שעות היממה בתורת הזוהר, ואט אט החלה רוח ה' לפעמו. שם החל להירקם בליבו רעיון מפעלו הראשון: לחבר את הספר 'אוצר הזוהר', הכולל בתוכו מפתח שחובק את כל חלקי הזוהר. עריכת הספר הייתה מלאכת אומן, ומאות הפנקסים שנשתיירו הימנה מלמדים על רוב היקפה והדר גאונה.
יום אחד קרא לו מורו ורבו, בעל ה'דברי אמונה' מתולדות אהרן, והציג בפניו גיליון גדוש בכתב יד צפוף. רבי דניאל הביט בהתרגשות בגיליון בהבינו שהרבי כותב פירוש על ספר הזוהר. הרבי פתח: "מקובלני מהרבי מלובלין שאמר לתלמידיו כי קודם ביאת המשיח יקום יהודי שיחבר פירוש על ספר הזוהר בדרך הפשט, ויאיר את עיני ישראל המצפים לישועה. האמת לא אכחד, כי חשבתי שיהיה זה אני והתחלתי לכתוב פירוש כפי שרואות עיניך. אבל אני רואה שאין כוחי עוד במותניי, והנני מבקשך אפוא למנותך שליח לדבר זה, לכתוב פירוש השווה לכל נפש שיפתחו את שערי הזוהר".
רבי דניאל, שנפשו נכספה לכך לפני כן, הנהן בראשו והחל במלאכת הקודש.
לשם תחילת עריכת הביאור בפועל, עבר מחדש על כל כתבי האריז"ל יחד עם חברים מקשיבים, וחבר אל מקובלי ירושלים הנודעים, ובמהלך שש שנים סיכם לעצמו את רוב כתבי האריז"ל.
יודעי דבר העידו שכתיבתו לא הייתה גשמית כלל. עקב דלקות היו לו פרקי ידיים מעוותים, ובקושי יכול היה לכתוב כמה אותיות, ובכל זאת שפע חיבורי קודש. בחדרו למד וישן מעט, וישב למרגלות הררי ספרים בכותבו בלי סוף. "הוא לא כתב בהשבעת הקולמוס", העיד אחד מגדולי ירושלים, "אלא בהשבעת הזמן". כל שנייה שלו הייתה קודש לעבודת ה'. בזמן שרוב האנשים מכלים ימיהם להבל, הוא כתב עשרות ספרי קודש.
הפרעות רבות מספור תקפוהו בעת עסקו בחיבורו המאלף על הזוהר הקדוש, כמו תאונת דרכים, חולשות קשות ואף התמוטטות. ההרגשה בביתו הייתה במהלך השנים שבין תשנ"א לתשס"ב, שהוא ממש נלחם נגד הטבע. כל כרך שהוציא גרם לו לחולשה נוספת.
פעם ביקר רבי דניאל בארצות הברית כדי להוציא לאור את חיבורו 'מתוק מדבש', והתארח אצל משפחה מכובדת ומכבדת, וגם שם עסק בהמשך כתיבת חיבורו. אצבעותיו היו נפוחות וכואבות באופן מבהיל מחמת הדלקות בידיו, ולמרות זאת לא נמנע מלשבת עד השעות המאוחרות של הלילה, ולכתוב במאמץ את חיבורו הקדוש. במסירות נפש כתב גיליון ועוד גיליון, והתקדם בביאור 'מתוק מדבש' על הזוהר הקדוש.
למשפחה המארחת הייתה תחושה של זכות גדולה, על כך שזכו לארח את הצדיק, והם העניקו לו את כל יישוב הדעת שהיה זקוק לו כדי להמשיך במלאכתו הקדושה.
באחד הלילות שבהם שהה אצל מארחיו, היה שקוע בתלמודו כשהוא רכון על ספריו. בנו של בעל הבית היה בחור בר דעת ומאוד התלהב מרבי דניאל. וכאשר הרב כתב את חיבורו, הוא התקרב אליו כדי להתבונן בכתיבתו. הרב כבר כתב כמה עמודים, והכול היה רשום באותיות קטנות ומסודרות להפליא.
לפתע פגעה ידו של הבחור בכוס מיץ סמיך שניצבה על השולחן. נוזל כתום נשפך מהכוס, שטף ומחק את כל גיליונות הכתיבה הדקים של הרב, שהיו פרוסים על השולחן. עמל של שעות הלך לריק...
בנו של בעל הבית ניצב חיוור, לשונו נאלמה, עיניו בהו מפחד במה שעולל בשגגה, והוא החל לבקש סליחה בלב שבור.
רבי דניאל הביט בו בעיניו הטובות ואמר: "אתה מבקש סליחה, אבל דע לך ילדי היקר, כי שנים רבות לפני שנולדתי, עוד לפני שכולנו היינו כאן בעולם הזה, רשם הקדוש ברוך הוא בנקודת רצונו הפשוט את כל מה שיקרה לכל האנשים, בכל המצבים, במשך כל ימות העולם. ושם, בתוך נקודת הרצון הפשוט שלו יתברך, נרשם כי ביום פלוני, בשעה פלונית, יארע כך וכך לכתביו של יהודי בשם דניאל פריש, ומה יכול להיות רע בכך?!".
הדברים הפשוטים והזכים לא רק שהרגיעו את הבחור הנבוך, אלא עוררו אותו ללמוד אמונה, לדעת איך צריך לחשוב אדם מאמין, שאינו רק נאה דורש אלא גם נאה מקיים.
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם : [email protected]
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
