ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
א. בראשית יח' – וירא אליו ד' באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום. וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים.. ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך.. ב"מ פו: - אמר רבי חמא ברבי חנינא, אותו היום יום שלישי של מילה של אברהם היה.. ילקו"ש תהלים תתלא' – פב. מזמור לאסף וגו'. כשנגלה הקב"ה על אברהם אבינו היה יושב, שנאמר והוא יושב.. בקש אברהם לעמוד, א"ל הקב"ה שב לך, שנאמר נאם ה' לאדני שב לימיני, א"ל אברהם וכן דרך ארץ שאני יושב ואתה עומד, א"ל הקב"ה אל תצטער אתה זקן בן מאה שנה שב, א"ל חייך, כשם שאתה יושב ואני עומד, כך עתידין בניך בני ג' שנים ובני ארבע שנים לישב בבתי כנסיות ובתי מדרשות ואני נצב עליהם, שנאמר אלקים נצב בעדת אל. יומא כה. - אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד. זוהר חיי שרה קכז: - רבי אלעזר אמר בשעתא דעאל אברהם במערתא היך עאל בגין דהוה רהיט אבתריה דההוא עגלא דכתיב ואל הבקר רץ אברהם וגו'..
ב. בראשית יח' – וד' אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עשה. ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ. כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ד'.. בראשית כא' – וד' פקד את שרה.. ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו.. וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים.. ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק. ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק. וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו. ויאמר אלוקים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע.
ג. דברים יד' - בנים אתם לד' אלוקיכם לא תתגדדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת. כי עם קדוש אתה לד' אלוקיך ובך בחר ד' להיות לו לעם סגלה מכל העמים אשר על פני האדמה. קידושין לו. – בנים אתם לד' אלוקיכם. בזמן שאתם נוהגים מנהג בנים, אתם קרוים בנים.. דברי ר' יהודה. רבי מאיר אומר, בין כך ובין כך אתם קרוים בנים..
ד. בראשית כב' - ויאמר קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת.. ויאמר אברהם אלוקים יראה לו השה לעלה בני וילכו שניהם יחדו.. ויאמר.. יען.. ולא חשכת את בנך את יחידך. כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים וירש זרעך את שער איביו. והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקלי.
ה. שו"ע אבן העזר א' א' - חייב כל אדם לישא אשה כדי לפרות ולרבות, וכל מי שאינו עוסק בפריה ורביה כאילו שופך דמים וממעט את הדמות וגורם לשכינה שתסתלק מישראל. שם ד' - ומי שחשקה נפשו בתורה כבן עזאי תמיד ונדבק בה כל ימיו ולא נשא אשה, אין בידו עון. בראשית ו' ט' - אלה תולדות נח, נח איש צדיק.. רש"י - לימדך שעיקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים. סנהדרין יט: - אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן, כל המלמד בן חבירו תורה, מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו. משמיע ישועה 457 – הרי יודעים אתם שאין לי ילדים. ואתם ילדי.
ו. רמב"ם תלמוד תורה א' – א. ..קטן אביו חייב ללמדו תורה שנאמר ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם, ואין האשה חייבת ללמד את בנה שכל החייב ללמוד חייב ללמד.. ג. וחייב לשכור מלמד לבנו.. ו. מאימתי אביו חייב ללמדו תורה משיתחיל לדבר.. ח. כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה בין עני בין עשיר בין שלם בגופו בין בעל יסורין בין בחור בין שהיה זקן גדול שתשש כחו אפילו היה עני המתפרנס מן הצדקה ומחזר על הפתחים ואפילו בעל אשה ובנים חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר והגית בו יומם ולילה.. י. עד אימתי חייב ללמוד תורה עד יום מותו..
ז. תהלים קכז' – הנה נחלת ד' בנים.. כחצים ביד גבור כן בני הנעורים. אשרי הגבר אשר מילא את אשפתו מהם, לא יבושו כי ידברו את אויבים בשער. זוהר בראשית קפח. - לא יבושו בההוא עלמא בזמנא דמאריהון דדינא ייתון לקטרגא עלוי דלית לך אגרא טבא בההוא עלמא כההוא דאוליף ליה לבריה דחילו דמריה בארחוי דאורייתא.. דכתיב כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו.. ועל דא ההוא זכו קיימא ליה בההוא עלמא לגבי כל מאריהון דדינא.. הנה נחלת ד' בנים דא צרורא דנשמתא סטרא דעלמא דאתי.. מאן זכי ליה לבר נש לאעלא בההוא נחלת ד', בנים.. דיוליף לון ארחוי דאורייתא..
ח. מהר"ל חידושי אגדות יבמות סג: - שאין עוסק בפריה ורביה כאילו שופך דמים.. והרי לא היה עדיין כאן דם?.. דבר זה הוא למעלת האדם, שיש לו נשמה עליונה והוא מושפע תמיד, ואין הפסק לזה.. ולפיכך אין אל האדם זמן מיוחד, וזמן שלו הוא תמיד. ולפיכך כאשר אינו עוסק בפריה ורביה ומבטל שלא תצא אל הפועל הווית האדם, נחשב זה שהוא שופך דם ומבטל הדמות שראוי שיהיה נמצא מן ה' יתברך תמיד, וזה נחשב כאלו היה הורגו כאשר מבטל מציאת כמו זה.
ט. קובץ ז' נא' - ברא מזכה אבא. השורשים שמבוע החיים הומשך מהם, הנם מתברכים לפי ברכת הענפים. הטבת הרצון החפשי והוספת הארת החיים שבברא, בתור ענף שואב חיים משרשו, פועל פעולה רבה על השורש, גם אם כבר עברה עליו תקופת ההטבה החפשית שבבחירה, ובזה מואר הוא באור זכות, ומתעלה מירידת הדין הקשה לעליית הרחמים העליונים. בנים אתם לד' אלוקיכם, זאת היא גדולתם של ישראל, שהוספת הארתם הנשמתית, בתור תוספת ברכה ואורה שבענפים, מוסיפה היא ברכה ואורה עליונה על כל הצינורות הגדולים שזיו החיים הומשך על ידם, והעולם מתבסם, והעמדה של ההנהגה האלוקית מתעלה מכסא דין לכסא רחמים. וכיון שהאדם מתעלה לעולם התשובה, ושאיפתו היא עמוקה לסידור עולם אידיאלי כפי טהרתה של המחשבה הראשונה, הרי הצדק האלוקי המתגלה בעולם כולו בפועל, הולך ונמשך משורש המחשבה העליונה, ששם נאחזת היא מחשבתו התשובתית, והרי הוא עומד בחבה עליונה, של המשל של לא זז מחבבה עד שקראה אמי. וההופעה האלוקית המתגברת בעולם בנוגע לאותה התכונה שבה הוא מיוחס בפרטיות מציאותו, מזכה אותו, ומגברת הארתו, ומרעפת טללי חיים של רצון נשגב, קדוש ועליון, על כל שורש מהותיותו, להעשות בריה חדשה, כברא מזכה אבא, ועליו הכתוב אומר ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך.

ניסוך מים: איך שמחים גם בדרך ליעד?

מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

מה אומרים לנו הסימנים של ראש השנה?

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

איך ללמוד גמרא?

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

איך נראית נקמה יהודית?

"בזאת התורה" - איזו תורה?

קשה עליי פרידתכם

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.


















