ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
א. בראשית יח' – וירא אליו ד' באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום. וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים.. ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך.. ב"מ פו: - אמר רבי חמא ברבי חנינא, אותו היום יום שלישי של מילה של אברהם היה.. ילקו"ש תהלים תתלא' – פב. מזמור לאסף וגו'. כשנגלה הקב"ה על אברהם אבינו היה יושב, שנאמר והוא יושב.. בקש אברהם לעמוד, א"ל הקב"ה שב לך, שנאמר נאם ה' לאדני שב לימיני, א"ל אברהם וכן דרך ארץ שאני יושב ואתה עומד, א"ל הקב"ה אל תצטער אתה זקן בן מאה שנה שב, א"ל חייך, כשם שאתה יושב ואני עומד, כך עתידין בניך בני ג' שנים ובני ארבע שנים לישב בבתי כנסיות ובתי מדרשות ואני נצב עליהם, שנאמר אלקים נצב בעדת אל. יומא כה. - אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד. זוהר חיי שרה קכז: - רבי אלעזר אמר בשעתא דעאל אברהם במערתא היך עאל בגין דהוה רהיט אבתריה דההוא עגלא דכתיב ואל הבקר רץ אברהם וגו'..
ב. בראשית יח' – וד' אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עשה. ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ. כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ד'.. בראשית כא' – וד' פקד את שרה.. ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו.. וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים.. ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק. ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק. וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו. ויאמר אלוקים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע.
ג. דברים יד' - בנים אתם לד' אלוקיכם לא תתגדדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת. כי עם קדוש אתה לד' אלוקיך ובך בחר ד' להיות לו לעם סגלה מכל העמים אשר על פני האדמה. קידושין לו. – בנים אתם לד' אלוקיכם. בזמן שאתם נוהגים מנהג בנים, אתם קרוים בנים.. דברי ר' יהודה. רבי מאיר אומר, בין כך ובין כך אתם קרוים בנים..
ד. בראשית כב' - ויאמר קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת.. ויאמר אברהם אלוקים יראה לו השה לעלה בני וילכו שניהם יחדו.. ויאמר.. יען.. ולא חשכת את בנך את יחידך. כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים וירש זרעך את שער איביו. והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקלי.
ה. שו"ע אבן העזר א' א' - חייב כל אדם לישא אשה כדי לפרות ולרבות, וכל מי שאינו עוסק בפריה ורביה כאילו שופך דמים וממעט את הדמות וגורם לשכינה שתסתלק מישראל. שם ד' - ומי שחשקה נפשו בתורה כבן עזאי תמיד ונדבק בה כל ימיו ולא נשא אשה, אין בידו עון. בראשית ו' ט' - אלה תולדות נח, נח איש צדיק.. רש"י - לימדך שעיקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים. סנהדרין יט: - אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן, כל המלמד בן חבירו תורה, מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו. משמיע ישועה 457 – הרי יודעים אתם שאין לי ילדים. ואתם ילדי.
ו. רמב"ם תלמוד תורה א' – א. ..קטן אביו חייב ללמדו תורה שנאמר ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם, ואין האשה חייבת ללמד את בנה שכל החייב ללמוד חייב ללמד.. ג. וחייב לשכור מלמד לבנו.. ו. מאימתי אביו חייב ללמדו תורה משיתחיל לדבר.. ח. כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה בין עני בין עשיר בין שלם בגופו בין בעל יסורין בין בחור בין שהיה זקן גדול שתשש כחו אפילו היה עני המתפרנס מן הצדקה ומחזר על הפתחים ואפילו בעל אשה ובנים חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר והגית בו יומם ולילה.. י. עד אימתי חייב ללמוד תורה עד יום מותו..
ז. תהלים קכז' – הנה נחלת ד' בנים.. כחצים ביד גבור כן בני הנעורים. אשרי הגבר אשר מילא את אשפתו מהם, לא יבושו כי ידברו את אויבים בשער. זוהר בראשית קפח. - לא יבושו בההוא עלמא בזמנא דמאריהון דדינא ייתון לקטרגא עלוי דלית לך אגרא טבא בההוא עלמא כההוא דאוליף ליה לבריה דחילו דמריה בארחוי דאורייתא.. דכתיב כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו.. ועל דא ההוא זכו קיימא ליה בההוא עלמא לגבי כל מאריהון דדינא.. הנה נחלת ד' בנים דא צרורא דנשמתא סטרא דעלמא דאתי.. מאן זכי ליה לבר נש לאעלא בההוא נחלת ד', בנים.. דיוליף לון ארחוי דאורייתא..
ח. מהר"ל חידושי אגדות יבמות סג: - שאין עוסק בפריה ורביה כאילו שופך דמים.. והרי לא היה עדיין כאן דם?.. דבר זה הוא למעלת האדם, שיש לו נשמה עליונה והוא מושפע תמיד, ואין הפסק לזה.. ולפיכך אין אל האדם זמן מיוחד, וזמן שלו הוא תמיד. ולפיכך כאשר אינו עוסק בפריה ורביה ומבטל שלא תצא אל הפועל הווית האדם, נחשב זה שהוא שופך דם ומבטל הדמות שראוי שיהיה נמצא מן ה' יתברך תמיד, וזה נחשב כאלו היה הורגו כאשר מבטל מציאת כמו זה.
ט. קובץ ז' נא' - ברא מזכה אבא. השורשים שמבוע החיים הומשך מהם, הנם מתברכים לפי ברכת הענפים. הטבת הרצון החפשי והוספת הארת החיים שבברא, בתור ענף שואב חיים משרשו, פועל פעולה רבה על השורש, גם אם כבר עברה עליו תקופת ההטבה החפשית שבבחירה, ובזה מואר הוא באור זכות, ומתעלה מירידת הדין הקשה לעליית הרחמים העליונים. בנים אתם לד' אלוקיכם, זאת היא גדולתם של ישראל, שהוספת הארתם הנשמתית, בתור תוספת ברכה ואורה שבענפים, מוסיפה היא ברכה ואורה עליונה על כל הצינורות הגדולים שזיו החיים הומשך על ידם, והעולם מתבסם, והעמדה של ההנהגה האלוקית מתעלה מכסא דין לכסא רחמים. וכיון שהאדם מתעלה לעולם התשובה, ושאיפתו היא עמוקה לסידור עולם אידיאלי כפי טהרתה של המחשבה הראשונה, הרי הצדק האלוקי המתגלה בעולם כולו בפועל, הולך ונמשך משורש המחשבה העליונה, ששם נאחזת היא מחשבתו התשובתית, והרי הוא עומד בחבה עליונה, של המשל של לא זז מחבבה עד שקראה אמי. וההופעה האלוקית המתגברת בעולם בנוגע לאותה התכונה שבה הוא מיוחס בפרטיות מציאותו, מזכה אותו, ומגברת הארתו, ומרעפת טללי חיים של רצון נשגב, קדוש ועליון, על כל שורש מהותיותו, להעשות בריה חדשה, כברא מזכה אבא, ועליו הכתוב אומר ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך.

קול צופיך - הרב שמואל אליהו אַהֲבַת עוֹלָם תָּבִיא לָהֶם וּבְרִית אָבוֹת לַבָּנִים תִּזְכּוֹר
י"ג דברים שנכרתה עליהם ברית
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.















