ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת האנציקלופדיה התלמודית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
האם שליח המקדש אשה עבור משלחו גם כן מברך?
מדוע לא מברך החתן בעצמו?
מקורה ודיניה: כל המקדש אשה צריך לברך ברכת ארוסין (כתובות ז ב; רמב"ם אישות פ"ג הכ"ג; טור ושולחן ערוך אבן העזר לד א). ויש סמך לברכה זו מן הכתוב: וַיְבָרֲכוּ אֶת רִבְקָה, וברכה זו היתה ברכת ארוסין (תוס' כתובות שם ע"פ מס' כלה פ"א. אולם בפרקי דרבי אליעזר פט"ז שמשמע שהיתה ברכת נשואין, ועי"ש בפירוש הרד"ל). ואין לימוד זה אלא אסמכתא בעלמא, שפשוטו של מקרא אינו בברכת ארוסין (תוס' שם). אולם הב"ח (סי' לד) כתב שלימוד גמור הוא.
חמדת האנציקלופדיה התלמודית (84)
רבנים שונים
72 - הכנסת אורחים
73 - הפרשה באנציקלופדיה התלמודית-ברכת ארוסין
74 - זיהוי על פי קול
טען עוד
גדרה. בגדרה של ברכה זו נחלקו ראשונים: רב סעדיה גאון (בסדורו עמ' צו) והרמב"ם (שם) סוברים שזוהי ברכת המצוות, כדרך שמברכים על כל המצוות. אבל הרא"ש (כתובות פ"א סי' יב) והריטב"א (מובא בשטמ"ק שם) סוברים שאין זו ברכת המצוות מכמה טעמים:
א. שאין עשייתה גמר מצותה, שקיום המצוה הוא פריה ורביה ועדיין היא אסורה לו עד שתיכנס לחופה.
ב. שאילו היתה ברכת המצוות היו מתקנים לומר: אשר קדשנו במצותיו וצונו לקדש את האשה, או: על הקדושין.
ג. שמצות פריה ורביה אפשר לקיים על ידי פילגש שלא בקדושין.
ד. שאף הנושא זקנה ועקרה ואילונית וכן סריס שנשא, שאין בהם משום קיום מצות פריה ורביה מברכים ברכת ארוסין.
אלא זוהי ברכת הודאה ושבח להקב"ה שקדשנו והבדילנו מן העמים בענין אישות וצונו לקדש אשה המותרת לנו ולא את העריות.
גם המקדש על ידי שליח, צריך לברך ברכת ארוסין, שהרי הסמך הוא מ"ויברכו את רבקה", ושם היו הקדושין על ידי שליח (תוס' וראשונים שם).
מי מברך? אף השאלה מי אומר את הברכה קשורה במחלוקת על גדרה –
א. יש מהראשונים סוברים שהחתן עצמו מברך ברכת ארוסין (רמב"ם שם; הגהת מיימוניות שם בשם ר' יחיאל מפאריש על פי ירושלמי פ"ט ה"ג; סמ"ג עשין מח שכן נוהגין בארץ המערב; טור שם).
ב. ויש סוברים שאין צריך החתן עצמו לברך, שכשם ששליח צבור מוציא את הרבים ידי חובתם, כך אחר יכול לברך, והוא כשלוחו של המקדש, וכאילו מברך המקדש בעצמו הוא (תשובת רב שרירא גאון בשערי צדק סי' מה).
ג. ולא עוד אלא שיש סוברים שאם יש אחר הבקי לברך, יברך דוקא האחר ולא המקדש (מרדכי כתובות פ"א סי' קלא בשם רב שר שלום גאון; סמ"ג שם; רמ"א בשו"ע שם: וכן נוהגים) משום שנראה כיוהרא (מרדכי; רש"ל בביאורי סמ"ג שם), או משום שמתוך שהחתן טרוד לא יכוין את לבו (המנהיג ארוסין סי' קי), או כדי שלא לבייש את מי שאינו יודע לברך (ארחות חיים הל' קדושין; דרישה שם; ב"ש שם ס"ק ב).
ד. ויש סוברים שהברכה מעיקרה לא ניתקנה להמקדש בעצמו, אלא על הנועדים לבית הארוסין, וכמו שאמרו: מברכים ברכת ארוסין בבית הארוסין (עי' כתובות ז ב). ולפי זה אין צורך שהמברך יתכוין להוציא את המקדש ושהמקדש יתכוין לצאת (תבאות שור יו"ד סי' א ס"ק נט). וכן מבואר בלשון הריטב"א שם: אם ברכת המצוות היא היאך אין הארוס מברך אותה? לא מצינו בשום מקום שזה עושה מצוה וזה מברך.
מתי מברכים? וכן השאלה מתי מברכים תלויה בשאלה אם היא ברכת המצוות או ברכת שבח, שנחלקו ראשונים אימתי מברכים ברכת ארוסין:
• דעת הרי"ף (תשובה סי' רצג) ורי"צ גיאות (בס' האשכול הוצאת רצ"א ח"ב עמ' 129) ורס"ג (בסדורו עמ' צז) והרמב"ם (שם) והרא"ש (כלל כו סי' א) והשו"ע (שם) שכשם שבכל המצוות מברכים עליהם עובר לעשייתן, כך בברכת ארוסין מברך אותה לפני הקדושין. וכתב הכרמב"ם, אם קידש ולא בירך לא יברך אחר הקדושין, שברכה לבטלה היא.
• ודעת השאלתות (שם) והאור זרוע (ח"א סי' כה בשם בה"ג) והראב"ד (בהשגות אישות שם) ועוד, שמקדש ואחר כך מברכים ברכת ארוסין. וביארו העיטור (ח"ב שער ברכת חתנים) והריטב"א (שם) מפני שאין זו ברכת המצוות, אלא ברכה על קדושת ישראל, וכל ברכה של קדושה מברכים אותה אחר שחלה הקדושה, כמו קידוש שמברכים אחר שכבר קידש היום. ועוד, שהדבר תלוי בדעת אחרים, שאם תמאן האשה ולא תרצה להתקדש הרי הברכה לבטלה, וחוששים שמא תחזור בה (ראב"ד ועיטור ומגיד משנה ורא"ש שם).
ונהגו לברך קודם הקדושין. אבל בדיעבד - אם לא בירך קודם, יברך אחר כך (ב"ש ס"ק ד).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
