ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שירה בת מיכל מסודי
ראשית לכל דבר, נמסור מודעה רבה, מדובר באמת באישה גדולה מאוד, עתירת זכויות, אשר התייסרה ייסורים גדולים מאוד. הן בכך שבעלה היקר באדם אילן רמון ז"ל נהרג בחקר החלל באסון מעבורת החלל קולומביה, ובזמנו זכיתי ללכת ולנחם אותה. ולאחר מכן בנפול עליה בנה אסף רמון ז"ל, שהיה טייס גיבור חייל והוא מהגדולים שאין יכולים לעמוד במחיצתם. ולאחר מכן, היתה ידועה בפעילותה הגדולה והענפה למען כלל ישראל ואוכלוסיות חלשות ולקידום עניינים מאוד חשובים, נפלה למשכב במחלה ומסרה את נשמתה לבורא כשהיא בסה"כ בת 54 שנים.
אין מי שיכול לעמוד במחיצתה מבחינת ייסוריה, ואין אנו יודעים מה היתה המציאות שאליה היא נקלעה כשהיא צוותה את הצוואה הזו. מאוד יכול להיות שלא היתה מחוברת לאנשים שיכלו לומר לה מה בין קבורה ובין שריפה. יתכן שהתחברה לאיזה שהיא תפיסת עולם מסויימת, מבלי שנתנו לה להבין את ההבדל בין זה ובין זה.
בין כך ובין כך, לא עליה אנחנו מדברים כלל ועיקר, כי מי מאיתנו יכול בכלל לעמוד במחיצתה. אבל אנחנו מדברים אל שלומי אמוני ישראל הללו שנוהגים לפי ההלכה ואשר מעריצים אותה ובצדק, שהם שואלים מה עמדת ההלכה ביחס לעניין הזה של שריפת גופה.
מהבחינה ההלכתית אנחנו אומרים שלפי ההלכה שריפת גופה היא דבר אסור. נסביר במה דברים אמורים.
יש מה שנקרא מצוות קבורה, ובגמרא מסכת סנהדרין בבלי דף מו' עמ' ב' שאלו מה הדין אם אדם מצווה שלא יקברו אותו? ושם התפלפלו בגמרא מהי התכלית של הקבורה? האם למנוע ביזיון או בשביל שיהיה לאדם כפרה? ונאמרו ראיות לכאן ולכאן ולא הוכרע העניין.
הרמב"ם פוסק להלכה (הלכות אבל יב א) את הדברים הבאים: "ההספד, כבוד המת הוא; לפיכך כופין את היורשין ליתן שכר המקוננים והמקוננות, וסופדין אותו. ואם ציווה אל תספדוהו, אין סופדין אותו. אבל אם ציווה שלא ייקבר אין שומעין לו, שהקבורה מצוה: שנאמר "כי קבור תקברנו" (דברים כא,כג)". כלומר, הקבורה אצלנו זה מצווה. ולכן, אם אדם מצווה שלא יקברו אותו, ההלכה קובעת שלא שומעים לצוואתו זו, לא מקיימים את צוואתו זו. זו גישתה של ההלכה.
בירושלמי כתובות יא' הלכה א', מביאה הגמרא מצב שבו אדם גוסס שעומד למות מצווה שתי צוואות בפעם אחת, שלא יקברו אותו ושיקנו שדה פלוני לפלוני. ולאחר מכן נפטר. ושם נאמר, אם אין שורפים אין נותנים. כלומר, הדבר פשוט שלא שורפים. לא מקיימים את צוואתו. שם דנו כיוון שהוא אמר גם את העניין של נתינת המתנה לפלוני, האם התבטלה מקצת הצוואה התבטלה כולה לענייני הממונות או לא? אבל רואים בעליל שדבר פשוט שלא שומעים לו לשרוף את גופתו.
במדינת ישראל עדיין אין חוק המסדיר את ענייני הקבורה. אבל, הגיעו לבית המשפט שני מקרים ובית המשפט אמר, שאם אדם ציווה שישרפו אותו צריך לכבד את צוואתו. כלומר, באנו למחלוקת בין ההלכה ובין הגישה של בית המשפט האזרחי. שההלכה אומרת, שאם אדם אומר שלא יקברו אותו, הוא גם יהודי וההלכה היא מורת הדרך שלו ולכן אין שומעים לו, אלא קוברים. ואם אמר שישרפו אותו, שאין שומעים לו ואין שורפים אותו. זו עמדת ההלכה. בעוד שלפי ביהמ"ש מכבדים את צוואתו.
לאחר שנחשפנו לעמדה המשפטית ולעמדה ההילכתית כאן עלינו לציין דברים חשובים שחבל שיש מאחינו שרחוקים מתורה ומצוות לא שמים לב אליהם. יש מקרב אחינו שאינם שומרים תורה ומצוות, לא רבים, מעט מאוד, אשר הם דוגלים בשרפה. והרי מאחר ומדובר באחים נאורים, אנשים משכילים, הרי כל מי שיעיין בהיסטוריה יראה ששריפת הנפטר באה מקרב חוגים אליליים שאמרו שבשעה ששורפים את הגופה של נפטר, אז מתגלה האליל. ולכן תמצאו גם בעולם הנצרות שליד הכנסיות יש בתי קברות. וגם כשאדם נפטר מכניסים את הנפטר לתוך הכנסיה, שם עושים לו טקס השכבה. כלומר, בקרב האלילות היה קשר כאילו להתגלות האל, האליל, דווקא בזמן הפטירה. בעוד שאנחנו רחוקים מאמונות אלו.
אנו מאמינים שאדם נברא בצלם אלוהים. דהיינו, הקדוש ברוך הוא נתן לו שכל לבחירה חופשית ותורה, כדי שיזכך את נשמתו האלוהית. כדי שבסיום חייו בעולם הזה יזכה להיות בנשמתו הטהורה, בעולם האמת והנצח. ולכן, אצלנו הגוף מהווה נרתיק לנשמה האלוהית. כמו שארון ספר התורה, מהווה נרתיק לספר הקדוש. משום כך, כשם שהיו הכהנים נושאים את ארון הברית על הכתפיים, כן אנו מורים ובאים שבזמן שלוקחים את הנפטר לקבורה לשאת את המיטה על כתפיים. גם כשנושאים קצינים וחיילים שנהרגו, אזי נושאים אותם בני אותה דרגה על כתפיהם, כי זה לכבוד ולתפארת שהנרתיק הזה שימש נשמה גדולה. לכן, חלילה כששורפים את הגופה, זה כמו ששורפים גליונות של ספר תורה. ספר תורה מכיל בתוכו הגדים נפלאים מאוד, "ואהבת לרעך כמוך", "לא תשנא את אחיך בלבבך", "לא תיקום ולא תיטור", "לא תחמוד אשת רעך", ועוד ועוד. וכשאתה שורף את הגופה הזו, כאילו אתה שורף את הגיליון של ספר תורה שיש בהם הגדים נפלאים. לכן היהדות מאוד מאוד נגד שרפת הגופה ובעד הקבורה.
נכון, מצאנו שאצל שאול בספר שמואל א' פרק לא' יב' שנאמר "ויקומו כל איש חיל וילכו כל הלילה ויקחו את גוית שאול ואת גוית בניו מחומת בית שן (ששם נפלו בקרב) ויבאו יבשה וישרפו אתם שם". אז לכאורה, הנה מלכים ובני מלכים ושורפים אותם. אבל נאמר בהמשך, בפסוק הבא "ויקחו את עצמתיהם ויקברו תחת האשל ביבשה ויצמו שבעת ימים". ראשית הרי ברור שלא מדובר בשריפה כמו היום בה מכניסים את הגופה לכבשן עם טמרפטורה גבוהה באופן כזה שכל הגופה עם העצמות הופכים להיות אפר. מפרשים מסויימים אמרו, לא שרפו את הגופות אלא את כליהם. כי יש הלכה ששורפי את כלי המלאכים, כדי שלא ישתמשו בכליהם להראות כבוד והדר למלאכים שלא משתמשים בכלים שלהם. כך גם פסק הרמב"ם בסוף הלכות אבל:"מלך או נשיא שמת, יש להן לשרוף מיטתו, וכל כלי תשמישו; ואין בזה דרכי האמורי, ולא משום השחתה: שנאמר "בשלום תמות, ובמשרפות אבותיך המלכים ישרפו לך" (ירמיהו לד,ה). כלומר, שורפים את כלי תשמישו כדי שזר לא יהנה מהם, כי המלך הוא גדול ונערץ ודווקא בגלל ההערצה שורפים את כליו, אבל לא את גופתו. ויש מפרשים שהסבירו ששרפו את גוויותיהם כיוון שהם נמצאו כבר עם ריקבון מסריח מאוד, אז שרפו רק את הבשר. ואילו את העצמות הביאו לקבורה וצמו על כך שבעה ימים. כלומר, הצטערו וצמו על שנאלצו מטעמים הגיינים וכבוד הגוויה לשרוף את החלק הבשרי שבהם. כי גם זה אסור אבל בנסיבות שהיו אז נאלצו לשרוף.
הנביא עמוס אומר נבואת זעם על אומות העולם, לא רק על עם שיראל. "על שלושה פשעי מואב... על שורפו עצמות מלך אדום". שימו לב, לא רק את הבשר בלבד אלא את העצמות. זה מנהג גויי. והנביא זועק על הדבר הזה.
נמצאנו למדים, כי אכן ע"פ תורת ישראל, שריפת הגופות היא איננה כהלכה ואין לשמוע לאדם שמצווה לשרוף את גופתו.
הדבר הנוסף בהקשר זה, שהרי בשואה הנאצים ימח שמם וזכרם, הרגו בתאי גזים ושרפו את הגופות בכבשנים. לפחות מהבחינה הזו היו צריכים להתרחק, שלא להידמות לאותם דברים נוראיים שעברו עלינו בהיסטוריה היהודית, ועברו על האנושות ביחס לעניין הזה של שריפת גופות.
לכן אמרתי שאני כל כך תמה על אחים יקרים שהם רחוקים מתורה ומצוות, שהם מצווים לשרוף את גופתם, היו צריכים להתרחק מכך כפי שציינתי שהמקור לדרך זו היא בתפיסה האלילית.
אין לי צל של ספק שרונה ז"ל הנערצת והמוערכת לא מספיק ידעה את כל העניין, מה זה שריפת גופה, מה היחס לקבורת גופה. היא אישה יקרה עם נשמה גדולה רבת זכויות. משפחתה יקרה מאוד, היא סובלת ייסורים רבים מאוד, ולכן כל מה שאמרנו לשלומי בני ישראל שומרי ההלכה שמצד אחד לא יפסיקו להעריץ אותה כי היא מופת ודמות לדוגמא. מצד שני בנושא הזה של שריפת גופה, שידעו להיבדל מדרך זו, זה דבר שמבחינת היהדות יש לנו מה לומר הרבה מאוד בעניין הזה כפי שציינו בתמצית.
ה' ינחם את המשפחה היקרה נחמה שלמה ולא יוסיפו לדאבה עוד, ובנחמת ציון ינוחמו.
הרב רצון ערוסי
רב העיר קרית אונו וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, נחשב לממשיך דרכו של הרב יוסף קאפח, מראשי הרבנים ואנשי האקדמיה העוסקים בחקר המשפט העברי ובהנחלתו, יו"ר "הליכות עם ישראל" - תנועה המקרבת ליהדות.
הכנס השנתי למורשת הרב קאפח תשע"א שימור מורשת אבות במשנת מארי זצ"ל
מתוך הכנס השנתי למורשת הרב קאפח - תשע"א
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
