ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
התובע דרש תיקון של הספר על ידי סופר אחר, והחזר של הסכומים העודפים ששילם, לחילופין הוא ביקש להורות על ביטול מקח ועל השבת כספו. כמו כן הוא תבע קנס על ביטול החוזה. הנתבע השיב שהספר מהודר, והוא שווה את מה ששולם עבורו, כמו כן התובע עקב אחרי עבודתו, והיה יכול לבדוק אותה. בנוסף לכך לדעתו אין הגדרה אובייקטיבית לספר מהודר, וחלק מההידור זה שהסופר ירא שמים, ולכן אין אפשרות לקבוע שהספר אינו מהודר.
בית הדין פנה למומחה שקבע שהספר אינו מהודר ושוויו 90,000 ₪.
פסק הדין: על התובע להשיב את היריעות לנתבע ועל הנתבע להשיב לתובע את כל הכסף שקיבל ממנו, בסך 113,780 ₪ כולל מע"מ.
הלכה פסוקה (260)
רבנים שונים
193 - מכירת זכיון למכירת שעונים
194 - מקח טעות בספר תורה שמחירו גבוה
195 - רכב שנפגע לאחר טיפול
טען עוד
א. מקח טעות מצד טיב הספר או מצד מחירו
דין מקח טעות יתכן בשני מצבים: הראשון הוא שיש מום שאנשים מקפידים עליו (שו"ע חו"מ רלב). השני הוא כשיש פער גדול משישית בין מחיר השוק למחיר בו נמכר החפץ (שם רכז, ד). במקרה זה, סוכם שהספר יהיה מהודר, הגדרת "מהודר" היא כפי המקובל בלשון בני אדם, לפיכך, היא ניתנת להגדרה בניגוד לטענת הנתבע. למעשה, היו בספר בעיות שלא ניתנות לתיקון, ולכן הוא אינו מוגדר כמהודר וזהו מקח טעות שניתן לביטול. בנוסף, יש פער של יותר משישית בין מחיר השוק כפי שקבע המומחה מטעם בית הדין לבין המחיר שסוכם ולכן יש עילה נוספת לביטול המקח.
ב. טענת מקח טעות כשהיה הקונה יכול לבדוק
הנתבע טען שהתובע יכל לבדוק את איכות הספר במהלך הכתיבה, ומשלא עשה זאת אינו יכול לטעון כעת למקח טעות.
טענה זו דומה לדין הגמרא (בבא מציעא מט ע"ב - נא ע"א) שבמקרה של אונאת מחיר (פער של שישית בין מחיר השוק למחיר המכירה) יש זמן לקונה לבדוק את המחיר, ולאחר זמן זה אינו יכול לדרוש פיצוי, משום שמחל על האונאה. בדומה לכך בגמרא בכתובות (עה ע"ב) נאמר שחתן שיכול לבדוק האם לכלה יש מומים לפני החתונה אינו יכול לטעון טענת מקח טעות במקרה שהתגלה אחרי החתונה שהיא בעלת מום.
הרי"ף (בבא מציעא ל ע"ב) והרמב"ם (מכירה טו, ג) כתבו שבמקרה של מקח טעות זכותו של אדם לבטל את המקח אם נמצא בו מום, גם אם היה יכול לבודקו, ורק אם השתמש בו אחר שידע על המום איבד את זכותו לבטל את המקח. לדברי המגיד משנה (שם) גם כאשר אדם היה יכול לבדוק אם יש מום ולא בדק, הוא איבד את זכותו לטעון מקח טעות. המשנה למלך סובר שדעת המגיד משנה אינה כדעת הרמב"ם, וכנראה שסבר שרק בקידושי אשה אדם צריך לבדוק לפני הקידושין, ואם לא בדק – מחל. להלכה הסמ"ע (רלב, י) פסק שיש לבדוק, ואילו ערוך השולחן (חו"מ רלב ,ה) ועוד פוסקים כתבו שניתן לטעון מקח טעות גם אם לא בדק. למעשה נראה שהמחלוקת אינה מוכרעת, ואין להוציא ממון כשהיה יכול לבדוק.
ג. מתי יכול לטעון למקח טעות למרות שיכול היה לבדוק?
אולם, במקרה זה כל הפוסקים מודים שהקונה יכול לטעון למקח טעות, מכמה טעמים: א. הבדיקה אינה זמינה וקלה – כדי לבדוק את הספר התובע היה צריך לטרוח ולהביא את היריעות לסופר מומחה שמבין בכך. הימנעות מבדיקה הכרוכה בטרחה אינה מהווה סימן לויתור על טענת מקח טעות. ב. כשהמוצר לא גמור ועדיין לא הושלמה כתיבת ספר התורה, אין דרך לבודקו. ג. יתכן שהיריעות שניתנו לדוגמה היו טובות יותר מאחרות. ד. הסופר אמר שאין מום, ולכן הקונה אינו צריך לבודקו (פתחי חושן אונאה יג, ט מנחת אשר ג, קט).
איך ללמוד אמונה?
אנחנו קודש למענך
ברכות השחר למי שהיה ער כל הלילה
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך ללמוד גמרא?
הלכות פורים ביום שישי: מתי עושים את הסעודה?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
