ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
ניסן, תש"ן
כג. שיפוץ בית כנסת ע"י השלטונות בתנאי שישמש גם אולם לאירועים שונים
שאלה
שו"ת "במראה הבזק" (607)
רבנים שונים
349 - עירוב חצרות בבנין בו מתגוררים יהודים ונכרים
350 - שיפוץ בית כנסת ע"י השלטונות
351 - הזמנת בעל-קורא שמחלל שבת
טען עוד
1. אם לא נסכים, בית הכנסת ייפול ויצא חילול השם. שיגידו: "היהודים היו נגד שיפוץ והצלת בניין של בית כנסת".
2. אולי אפשר להתיר את השימוש באולם, אם יעשו מחיצה מסביב לארון הקודש, וחלק קטן יישאר כבית כנסת?
3. למכור לא שייך, כי הם מציעים מחיר קטן מאד, בנימוק שהם יוציאו כסף רב על השיפוץ.
שאלת הבהרה
לגבי שאלת כבודו, בדבר בית הכנסת שבכפר, נבקש מספר פרטים להבהרה. בשאלה נכתב "למכור — לא שייך, כי הם מציעים מחיר קטן מאד, בנימוק שהם יוציאו כסף רב על השיפוץ". לא ברור לנו, אם כוונת הקהילה לתת את המבנה לשלטונות במתנה, כך שתהיה להם בעלות גמורה על המבנה (ולפיכך, לא תהיה אפשרות בעתיד לתבוע לעצמם שימוש בבית הכנסת), והספק הוא מפאת שרוצים לתת במתנה. (ואולי ייקר דבר זה את שם היהודים שתורמים לרווחת הכלל). כיוון, שלמכור אינו משתלם. שהרי התמורה שיקבלו מסתכמת בפרוטות.
ואולי, הספק הוא אחר: הקהילה מעוניינת לשמור על בעלותה במבנה ביהכ"נ, ורק לאפשר לשלטונות, לשפצו ולהשתמש בו. והסיבה שאינם מוכרים אותו עתה היא, מפני שבמצב הנוכחי לא יקבלו בעדו תמורה הולמת. ותקוותם בעתיד, למכור את חלקם (אחר השיפוץ), תמורת סכום גבוה יותר. ייתכן על דרך זו שקיימים שיקולים נוספים, העומדים מאחורי ההחלטה שלא למכור (כגון: שיש אפשרות, שירצו להשתמש בעתיד בביהכ"נ לתפילה כגון: שיעברו לאיזור יהודים או לצורך כינוס יהודי שייעשה בכפר וכד') ואשר פירוטם חשוב, לפסיקה בענין זה.
כמו כן, נבקש לדעת מהו מקור בעלותה של קהילת וינה על בית הכנסת. האם גרים כעת בווינה מראשי הקהל, של קהילת היהודים של אותו כפר, שהיתה בידם הסמכות להחליט בגורלו של בית הכנסת. או שמא, התפזרו כל המתפללים המקוריים של בית הכנסת. כך, שמחוקי המדינה, ניתנה הבעלות הממונית, על רכוש בית הכנסת הנטוש, לידי קהילת וינה. תקוותנו שלאחר קבלת ההבהרות נשלח פסק הלכה תוך ימים ספורים.
תשובה
(בהתאם להבהרות שנתקבלו טלפונית)
בשו"ע או"ח, סי' קנ"ג, סעיף י"א פסק: "ביהכ"נ... יכולין ליתן במתנה דאי לאו דהוה להו הנאה מיניה לא הוו יהבי ליה, הדר הוי ליה כמכר". והביא המשנ"ב שם, ס"ק ס"ו, את מח' הראשונים: "היינו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר" והיא שיטת הר"ן, ובפשטות אזיל לשיטתו, שתקנו רבנן קדושה לביהכ"נ.
ו"י"א דאפי' בלא מעמד אנשי העיר נמי יכולים" והיא שיטת הרמב"ן 1 , ובפשטות אזיל לשיטתו, שדין ביכ"נ כדין תשמישי מצווה.
אף שהרבה אחרונים 2 חששו להלכה לשיטת הר"ן, להצריך מעמד אנשי העיר, במקרה שלנו שהמקום הוזנח לחלוטין ע"י יושביו היהודים, והאפשרות שיחזרו לשם ליסד שוב קהילה הוא קלוש, אין צורך במעמד אנשי העיר 3 .
ע"כ, קבלת תעודת הוקרה ע"י המוסד העירוני, שיונצח גם ע"י שלט מתאים במקום עצמו, וכפי המוצע גם הקדשת חדר זיכרון לקהילה שהיתה ואיננה, יש בה משהו מקידוש השם ויכול לשמש תמורה מספיקה.
הפעולות שתיעשנה ע"י קהילת וינה, מן הראוי שלא תיעשנה ע"י הקהילה ונציגיה בתור ז' טובי העיר (מכיוון שלא נבחרו ולא נתמנו כטובי המקום שבו נמצא ביהכ"נ), אלא ע"י בית דין שבווינה, שבתור עיר מרכזית משמש באופן טבעי גם בי"ד של ערי וכפרי הסביבה 4 , והם האפוטרופסים הטבעיים, שרשות בידם לפעול מכוח בי"ד, וגם הפקר בי"ד הפקר הוא.
ישנה עצה נוספת המובאת באחרונים:
לאתר איש עמותה או גוף אחר העומדים לבנות בית הכנסת בכל מקום שהוא, ולמכור להם תמורת סכום נאות את מבנה בית הכנסת המדובר 5 . ע"י מכירה זו יוצא בית הכנסת לחולין 6 (חוץ מלשימוש בזוי של ד' דברים). במעות המכירה יש להשתמש לדבר שבקדושה. את המעות הנ"ל יתנו נציגי קהילת וינה לצורך בניין בית הכנסת של הקונים 7 ויהא זה שימוש הקודש שייעשה במעות. ובכדי שלא יהא מנכרא הערמה — יראו נציגי קהילת וינה לבקש מקוני ביהכ"נ שיתלו שלט קטן בבית הכנסת החדש המביע תודה לקהילת וינה על השתתפותם בבניין ביהכ"נ, ואולי אף יוסיפו משלהם מעט תרומה עבור זה.
בשלב שני ימנו קוני ביהכ"נ שבכפר את נציג קהילת וינה שיהא שליח בשמם לתת במתנה את ביהכ"נ למועצה המקומית של הכפר, וכן להיות שליחם לעמוד על קיום התנאי שבמתנה. המתנה צריכה להיות מותנית בכך שהעיריה לא תעשה במבנה בית הכנסת אחד מד' דברים הבזוים, ויש להדגיש בזה שבמסגרת השיפוץ לא יעשו ארגון מחדש של אולם התפילה כך שיהיו בו בתי כסא וכד'. כמובן, לא תורשה עריכת קונצרטים או אירועים אחרים בעלי אופי דתי נוצרי וכד'.
בוודאי, רשאים שלוחי בעלי ביהכ"נ החדשים, לבקש או להתנות מהעיריה שיקימו חדר זיכרון למתפללי ביהכ"נ שנפלו וכד' 8 .
יש לציין שקיימת גם אפשרות של הריסת ביהכ"נ עקב מצבו הרעוע.
^ 1. באג"מ או"ח, סי' נ"א, ענף ג', רצה לבאר ע"פ חידושו שם, את שיטת הרשב"א אף שהוא סבור שאין צריך מא"ה, במתנה, יכול לסבור כר"ן שתקנו רבנן קדושה לביהכ"נ, אעפ"כ יכולים ז' טובי העיר בלא מעמד אנשי העיר לתת במתנה, וטעמו מפני האומדנא הגדולה שמסכמת דעתם של אנשי העיר למתנה, והווי כידוע דעתם אף בלא מא"ה. ייתכן שטעם זה אינו מספיק במקרה שלנו, כי אי אפשר לקבוע בפסקנות, שבאי ביהכ"נ דעתם מסכמת לתת לשלטונות הנוכרים.
^ 2. פמ"ג, מש"ז, ס"ס קנ"ג, להלכה. משפטי עוזיאל או"ח, סי' ד', אף בדעת הרמב"ם והמחבר.
^ 3. המגן אברהם ס"ק י"ב כתב בשם המבי"ט, והובא במשנ"ב, סי' קנ"ג, ס"ק ל"ג, אפי' ביהכ"נ של כרכים אם אינם מתפללים בו יכולים למכרו.
^ 4. כמו שמצינו בריש מס' מגילה על בני הכפר שמקדימים ליום הכניסה, ופרש"י כוונתם — שמתכנסים שם לשם משפט, וכן מצינו בסנהדרין שמקום מושבה בערי חומה, ומשמשת כמוסד השיפוטי של כל המחוז. עיין בהרחבה בספר עמוד הימיני של מרן הגר"ש ישראלי.
^ 5. שו"ע, סי' קנ"ג, סעי' ז'.
^ 6. שם סעי' ט'.
^ 7. ואף שדן המנחת יצחק, ח"א סי' קי"ט, אי בעי למכירת ביהכ"נ שיצטרך לדמיו דווקא לעילוי בקודש (ולא די בצורך שווה), נראה להקל בזה, ואף שאר האחרונים לא החמירו בזה.
^ 8. תנאים אלו מן הראוי לדרוש גם לפי הדרך הראשונה, עיין בחת"ס סימן ל"א. הובאו דבריו בשדי חמד חלק ו', עמ' 295 אות ט"ז.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
