ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תצוה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
א. שמות כח' –ועשית חשן משפט.. ומלאת בו מלאת אבן ארבעה טורים.. והטור השני נפך ספיר ויהלם.. והאבנים תהיין על שמת בני ישראל.. חזקוני - ספיר שפיר. אלשיך - יששכר עיקר הדיינים.. חקוק בספיר.. יקוב הדין.. ולא יטה משפט.
ב. איכה ד' ז' -זכו נזיריה משלג צחו מחלב אדמו עצם מפנינים ספיר גזרתם. חשך משחור תארם.. איכה רבה ד' י' - א"ר פנחס מעשה באדם אחד שהלך למכור ספיר ברומי אמר לו הלוקח על מנת לבודקו אקחנו נתנו על גבי הסדן והתחיל מקיש עליו בפטיש נבקע הסדן ונחלק הפטיש והספיר עמד במקומו. אלשיך - ספיר גזרתם.. שלא במהרה יתעלפו ברעב..
ג. שמות כד' - ויבא משה ויספר לעם את כל דברי ד' ואת כל המשפטים ויען כל העם קול אחד ויאמרו כל הדברים אשר דבר ד' נעשה.. ויעל משה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל. ויראו את אלוקי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר.. רבינו בחיי – "כמעשה" לפי שהחומר מתפעל ומקבל צורה, ואמר "לבנת" כי הלובן ההוא שתחת הכסא היה חומר לארץ.. הוא נעדר מכל מראה ולפיכך הוא מקבל כל מראה.. ילקו"ש כי תשא שצב' - והלוחות מעשה אלוקים המה, ואומר ויראו את אלוקי ישראל, מקיש מעשה למעשה, מה מעשה האמור להלן של ספיר אף מעשה האמור כאן של ספיר.. שיר השירים ה' - ידיו גלילי זהב ממלאים בתרשיש מעיו עשת שן מעלפת ספירים.שה"ש רבה ה' - אלו לוחות הברית.. אמר ר' יהושע בר נחמיה מעשה נסים.. של סנפרינון היו והיו נגללין. תנחומא כי תשא כט' - ברכת ה' היא תעשיר, זו ברכת משה, שא"ל הקב"ה פסל לך.. והראה לו הקב"ה מחצב של סנפירינון בתוך אהלו ופסל ממנו ואמר פסל לך הפסולת שלך ומשם נעשה מלך.. מלבי"ם - מעלפת ספירים. שדרך הספיר ובהירתו יתפלש כח הראות מעבר אל עבר, כן מתוך ספורי התורה ומלבושיה יתראה במראות הצובאות סודותיה מצפוניה ופליאותיה.
ד. אוה"ק א' חכמת הקודש יט' -עינוי גדול יש לנכנס מתוך הרחבה גדולה של עיונים טהורים, ממוזגים ברגש ושירה כלילת תפארת, אל תוך הקצובות ההלכותיות, שהן שחורות כעורב. אע"פ שזהו יפיו ועזוז קדשו, למשול בעולם המלא מחשכים, זוהמות, ותסיסות מהומיות. אבל בעל הנשמה, המפוארת בהדר קדשה, הוא מרגיש את ענותו הנוראה, את כל חבלי המאסר, בעת יציאה מתלמוד אל תלמוד. והוא צריך תמיד עצה והדרכה נכונה, איך לרפד את היצוע של התוכנים המעשיים לפרטיהם הקשים ברפידות רכות, מלאות יפעה של עדינות החיים, והדר הקודש הנוצץ בהוד החופש והטוהר השמימי, כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטוהר.
ה. שמות רבה וארא ח' ג' - לך והפרע ממנו, אמר לו היאך אביא עליו עשר מכות אמר לו ואת המטה הזה תקח בידך, א"ר יהודה המטה משקל מ' סאה היה ושל סנפרינון היה וי' מכות חקוקות עליו נוטריקון, דצ"ך, עד"ש, באח"ב.
ו. אבן עזרא - ..מגזרת קח לך לבנה.. חזקוני - אמר ר' עקיבא עבדי פרעה היו דוחקין ומכין את ישראל כדי לעשות להם תוכן לבנים בכפל.. והיו צריכים לקושש קש במדבר ואותו קש היה מלא קוצים וברקנים.. ורחל בת בנו של מתושלח היתה הרה ללדת ורומסת בטיט עם בעלה עד שיצא הולד ממעיה ונתערב עם המלבן והיתה צועקת על בנה ועלתה צעקתה לפני כסא הכבוד וירד מיכאל ונטלהו והעלהו לפני כסא הכבוד ועשה אותו מלבן ונתנו למטה מרגליו של הקב"ה, הוא שנאמר ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר. פירוש לבנה שנעשית משפיר היולדת. שמות א' - ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה.. וראיתן על האבנים.. רש"י – מושב האשה היולדת. שמות רבה א' - א"ר יהודה בר סימון שהקב"ה עושה אבריה של אשה קשה כאבנים בשעה שיושבת על המשבר לילד, שאלולי כן מתה.. בעל הטורים - ב' במסורה. וראיתן על האבנים. וארד בית היוצר והנהו עושה מלאכה על האבנים (ירמיה יח).. מה ענין לידה ליוצר לפי שנאמר (שם) הנה כחומר ביד היוצר. שבת קא: - אמר רבא.. אמר ליה רב ספרא: משה, שפיר קאמרת?
ז. סוטה יז. -דתניא היה ר"מ אומר.. שהתכלת דומה לים, וים דומה לרקיע, ורקיע דומה לכסא הכבוד, שנאמר: ויראו את אלוקי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר, וכתיב: כמראה אבן ספיר דמות כסא (יחזקאל א' כו'). מלבי"ם - והכסא נעשה מאבן ספיר, שהוא זך המראה עד שהוא כדמות אספקלריא.. ד"ה א' כח' - ויקם דויד המלך על רגליו ויאמר שמעוני אחי ועמי אני עם לבבי לבנות בית מנוחה לארון ברית ד' ולהדם רגלי אלוקינו.. במדבר רבה ד' - רבי נתן אומר חביב מעשה הארון ככסא הכבוד של מעלה שנא' מכון לשבתך פעלת.. השכינה נתונה למעלה מב' כרובים.. כנגד כסא הכבוד.. ואף בשעה שהיו נוסעים לא היו פורסין עליו.. אלא בגד כליל תכלת.. ללמדך שהארון היה דומה לכסא הכבוד.. לכך היה הבגד תכלת מלמעלה פניו כנגד הרקיע הדומה לו מה שאין את מוצא בשאר כלים.. רמב"ן במדבר ד' ו' - כליל תכלת מלמעלה שיהיה נראה עליו הבגד הנכבד שהוא כעצם השמים לטוהר..
ח. ישעיהו נד' יא' - עניה סערה לא נחמה הנה אנכי מרביץ בפוך אבניך ויסדתיך בספירים. ושמתי כדכד שמשתיך ושעריך לאבני אקדח וכל גבולך לאבני חפץ. וכל בניך למודי ד' ורב שלום בניך. קובץ א' תשיח' - כל מה שנטיית הקודש הולכת ומתרבה באדם, אחדות הרעיון ואיחוד כל הכחות כולם מתחזקים בו. וע"י האחדות יש קישור עצום לכל מחשבה שבאוצר רוחו, אל כלל המחשבות כולן, ואין השכחה שולטת בו. ובריחוק משאיפת הקדושה, מתפזרים הרעיונות והכחות, וממילא כל מחשבה מטשטשת אחת את חבירתה ודוחה אותה, והשכחה מתגברת. ובמחיית עמלק יתבטל כח השכחה מן העולם, מחה תמחה את זכר עמלק, אז לא תשכח. כי בהיות השם שלם והכסא שלם, הכל הוא אחדות מקושרת בתכלית, והזכרון ואור הדעת הצלול מאיר בכל טובו וזהרירותו, ואין מקום לשום תשות כח - כי ימין ד' רוממה ועושה חיל - באחדות כל המחשבות הכלולות בכד ספרי תורה, עם כל הכחות החיוניות שלעומתן, ושמתי כ"ד כ"ד שמשותיך, ושעריך לאבני אקדח, וכל גבולך לאבני חפץ, וכל בניך למודי ד' ורב שלום בניך.
ט. שמות יז' -..כתב זאת זכרון בספר.. כי מחה אמחה את זכר עמלק.. אסתר ט' כה' - ..עם הספר ישוב מחשבתו הרעה..
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.















