ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תצוה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
א. שמות כח' –ועשית חשן משפט.. ומלאת בו מלאת אבן ארבעה טורים.. והטור השני נפך ספיר ויהלם.. והאבנים תהיין על שמת בני ישראל.. חזקוני - ספיר שפיר. אלשיך - יששכר עיקר הדיינים.. חקוק בספיר.. יקוב הדין.. ולא יטה משפט.
ב. איכה ד' ז' -זכו נזיריה משלג צחו מחלב אדמו עצם מפנינים ספיר גזרתם. חשך משחור תארם.. איכה רבה ד' י' - א"ר פנחס מעשה באדם אחד שהלך למכור ספיר ברומי אמר לו הלוקח על מנת לבודקו אקחנו נתנו על גבי הסדן והתחיל מקיש עליו בפטיש נבקע הסדן ונחלק הפטיש והספיר עמד במקומו. אלשיך - ספיר גזרתם.. שלא במהרה יתעלפו ברעב..
ג. שמות כד' - ויבא משה ויספר לעם את כל דברי ד' ואת כל המשפטים ויען כל העם קול אחד ויאמרו כל הדברים אשר דבר ד' נעשה.. ויעל משה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל. ויראו את אלוקי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר.. רבינו בחיי – "כמעשה" לפי שהחומר מתפעל ומקבל צורה, ואמר "לבנת" כי הלובן ההוא שתחת הכסא היה חומר לארץ.. הוא נעדר מכל מראה ולפיכך הוא מקבל כל מראה.. ילקו"ש כי תשא שצב' - והלוחות מעשה אלוקים המה, ואומר ויראו את אלוקי ישראל, מקיש מעשה למעשה, מה מעשה האמור להלן של ספיר אף מעשה האמור כאן של ספיר.. שיר השירים ה' - ידיו גלילי זהב ממלאים בתרשיש מעיו עשת שן מעלפת ספירים.שה"ש רבה ה' - אלו לוחות הברית.. אמר ר' יהושע בר נחמיה מעשה נסים.. של סנפרינון היו והיו נגללין. תנחומא כי תשא כט' - ברכת ה' היא תעשיר, זו ברכת משה, שא"ל הקב"ה פסל לך.. והראה לו הקב"ה מחצב של סנפירינון בתוך אהלו ופסל ממנו ואמר פסל לך הפסולת שלך ומשם נעשה מלך.. מלבי"ם - מעלפת ספירים. שדרך הספיר ובהירתו יתפלש כח הראות מעבר אל עבר, כן מתוך ספורי התורה ומלבושיה יתראה במראות הצובאות סודותיה מצפוניה ופליאותיה.
ד. אוה"ק א' חכמת הקודש יט' -עינוי גדול יש לנכנס מתוך הרחבה גדולה של עיונים טהורים, ממוזגים ברגש ושירה כלילת תפארת, אל תוך הקצובות ההלכותיות, שהן שחורות כעורב. אע"פ שזהו יפיו ועזוז קדשו, למשול בעולם המלא מחשכים, זוהמות, ותסיסות מהומיות. אבל בעל הנשמה, המפוארת בהדר קדשה, הוא מרגיש את ענותו הנוראה, את כל חבלי המאסר, בעת יציאה מתלמוד אל תלמוד. והוא צריך תמיד עצה והדרכה נכונה, איך לרפד את היצוע של התוכנים המעשיים לפרטיהם הקשים ברפידות רכות, מלאות יפעה של עדינות החיים, והדר הקודש הנוצץ בהוד החופש והטוהר השמימי, כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטוהר.
ה. שמות רבה וארא ח' ג' - לך והפרע ממנו, אמר לו היאך אביא עליו עשר מכות אמר לו ואת המטה הזה תקח בידך, א"ר יהודה המטה משקל מ' סאה היה ושל סנפרינון היה וי' מכות חקוקות עליו נוטריקון, דצ"ך, עד"ש, באח"ב.
ו. אבן עזרא - ..מגזרת קח לך לבנה.. חזקוני - אמר ר' עקיבא עבדי פרעה היו דוחקין ומכין את ישראל כדי לעשות להם תוכן לבנים בכפל.. והיו צריכים לקושש קש במדבר ואותו קש היה מלא קוצים וברקנים.. ורחל בת בנו של מתושלח היתה הרה ללדת ורומסת בטיט עם בעלה עד שיצא הולד ממעיה ונתערב עם המלבן והיתה צועקת על בנה ועלתה צעקתה לפני כסא הכבוד וירד מיכאל ונטלהו והעלהו לפני כסא הכבוד ועשה אותו מלבן ונתנו למטה מרגליו של הקב"ה, הוא שנאמר ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר. פירוש לבנה שנעשית משפיר היולדת. שמות א' - ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה.. וראיתן על האבנים.. רש"י – מושב האשה היולדת. שמות רבה א' - א"ר יהודה בר סימון שהקב"ה עושה אבריה של אשה קשה כאבנים בשעה שיושבת על המשבר לילד, שאלולי כן מתה.. בעל הטורים - ב' במסורה. וראיתן על האבנים. וארד בית היוצר והנהו עושה מלאכה על האבנים (ירמיה יח).. מה ענין לידה ליוצר לפי שנאמר (שם) הנה כחומר ביד היוצר. שבת קא: - אמר רבא.. אמר ליה רב ספרא: משה, שפיר קאמרת?
ז. סוטה יז. -דתניא היה ר"מ אומר.. שהתכלת דומה לים, וים דומה לרקיע, ורקיע דומה לכסא הכבוד, שנאמר: ויראו את אלוקי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר, וכתיב: כמראה אבן ספיר דמות כסא (יחזקאל א' כו'). מלבי"ם - והכסא נעשה מאבן ספיר, שהוא זך המראה עד שהוא כדמות אספקלריא.. ד"ה א' כח' - ויקם דויד המלך על רגליו ויאמר שמעוני אחי ועמי אני עם לבבי לבנות בית מנוחה לארון ברית ד' ולהדם רגלי אלוקינו.. במדבר רבה ד' - רבי נתן אומר חביב מעשה הארון ככסא הכבוד של מעלה שנא' מכון לשבתך פעלת.. השכינה נתונה למעלה מב' כרובים.. כנגד כסא הכבוד.. ואף בשעה שהיו נוסעים לא היו פורסין עליו.. אלא בגד כליל תכלת.. ללמדך שהארון היה דומה לכסא הכבוד.. לכך היה הבגד תכלת מלמעלה פניו כנגד הרקיע הדומה לו מה שאין את מוצא בשאר כלים.. רמב"ן במדבר ד' ו' - כליל תכלת מלמעלה שיהיה נראה עליו הבגד הנכבד שהוא כעצם השמים לטוהר..
ח. ישעיהו נד' יא' - עניה סערה לא נחמה הנה אנכי מרביץ בפוך אבניך ויסדתיך בספירים. ושמתי כדכד שמשתיך ושעריך לאבני אקדח וכל גבולך לאבני חפץ. וכל בניך למודי ד' ורב שלום בניך. קובץ א' תשיח' - כל מה שנטיית הקודש הולכת ומתרבה באדם, אחדות הרעיון ואיחוד כל הכחות כולם מתחזקים בו. וע"י האחדות יש קישור עצום לכל מחשבה שבאוצר רוחו, אל כלל המחשבות כולן, ואין השכחה שולטת בו. ובריחוק משאיפת הקדושה, מתפזרים הרעיונות והכחות, וממילא כל מחשבה מטשטשת אחת את חבירתה ודוחה אותה, והשכחה מתגברת. ובמחיית עמלק יתבטל כח השכחה מן העולם, מחה תמחה את זכר עמלק, אז לא תשכח. כי בהיות השם שלם והכסא שלם, הכל הוא אחדות מקושרת בתכלית, והזכרון ואור הדעת הצלול מאיר בכל טובו וזהרירותו, ואין מקום לשום תשות כח - כי ימין ד' רוממה ועושה חיל - באחדות כל המחשבות הכלולות בכד ספרי תורה, עם כל הכחות החיוניות שלעומתן, ושמתי כ"ד כ"ד שמשותיך, ושעריך לאבני אקדח, וכל גבולך לאבני חפץ, וכל בניך למודי ד' ורב שלום בניך.
ט. שמות יז' -..כתב זאת זכרון בספר.. כי מחה אמחה את זכר עמלק.. אסתר ט' כה' - ..עם הספר ישוב מחשבתו הרעה..
אנחנו קודש למענך
אי אפשר לבד!
ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ
למה ללמוד גמרא?
מה מברכים על פיצה?
האם מותר לפנות למקובלים?
איך ללמוד גמרא?
מיהו האדם הקרוב ביותר אל המלך?
איך הפרה אדומה מכפרת על חטא העגל?
איך מותר להכין קפה בשבת?
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
