ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
הם סיכמו לגור בקיבוץ שבה גדלה, ליד הוריה. לאחר שנולדו להם שלושה ילדים, עופר רצה שילדיו יחיו בסביבה דתית יותר, ואילו היא התעקשה שיעברו לדירה החדשה שבנו בקיבוץ.
עופר אמר: "או שנעבור ליישוב אחר או שאתחיל הכול מחדש! אם לא תסכימי, אשאר קצת בקיבוץ לראות שאתם מתארגנים בבית החדש, ואז אעזוב. תחיי את חייך, ואני אלך לפתוח פרק חדש עם אישה דתייה".
דבריו של עופר קוממו את יסמין, שהייתה מנהלת בכירה והמפרנסת העיקרית בבית, בזמן שהוא הלך ללמוד בכולל. היא אמרה בליבה: "המשפחה שלי פה, הילדים שלי איתי, אני לא צריכה אותו!"
בלילות הלכה יסמין לסדר את הארונות בבית החדש, וביקשה עזרה בתליית מדפים והרכבת הרהיטים כי עופר לא שיתף פעולה. היה ברור לשניהם שהם עומדים בפני גירושין.
ואז קיבלה יסמין עצה מחברה: "כדאי שתוודאי ברבנות שהוא לא פתח תיק גירושין".
יסמין עלתה במדרגות הבניין של הרבנות ואמרה לעצמה "רק שלא... רק שלא...". כשהגיעה לפקיד שאלה: "יש פה אולי תיק תביעת גירושין על שם כוכבי?". הוא חיפש ואמר: "יש תיק".
הכול התערפל בתודעתה והיא הרגישה נבגדת.
חברתה הציעה לה להשיג צו משמורת כי חששה לגורל הילדים. עופר ויסמין היו אז בתהליך גישור אצל מטפלת כדי להיפרד יפה. אולם רגע לפני שהגיעו לגישור, השליח מבית המשפט נתן לעופר את צו המשמורת. תהליך הגישור התפוצץ ועבר לעורכי דין.
זו הייתה תקופה קשה ביותר. יסמין עברה עם הילדים לבית החדש, ואילו עופר נשאר בינתיים בבית הישן.
עורך הדין של יסמין סייע להם לחלק את רכושם, והם כבר חשבו על היום שאחרי.
הם עמדו בבית המשפט מול שופטת כשהם מחזיקים ידיים.
השופטת נדהמה: "לא ראיתי מעולם זוג שעומד להתגרש שנוהג כך!"
אחרי שסיימו את ענייניהם בבית המשפט, ניצבו מול הדיינים ברבנות.
הדיין שאל: "עשיתם שלום בית?"
עופר ענה: "עשינו, כבוד הרב, ואנחנו רוצים להתקדם לגירושין".
"תלכו הביתה ותעבדו על עצמכם, ואם לא תתייחדו במשך חודש, תגיש בקשה חדשה".
הם קיבלו את המסר שלא מוכנים לגרשם מיד.
לאחר מכן ביקרה יסמין בחנות נעליים בעיר הסמוכה. המוכרת אמרה כמה פעמים "ברוך ה'!", ויסמין אמרה: "אני לא רוצה לשמוע על ה'! תעזבי אותי ממנו!"
"למה את מדברת כך?!" תמהה המוכרת, והן התיישבו לשוחח. התברר שהמוכרת מתחזקת ביהדות ואילו בעלה ממש מתנגד לכך, והם הולכים לארגון בשם 'התקשרות זוגית' שמאוד עוזר להם. לבסוף הציעה: "את חייבת לנסות! תחפשי אותם ברשת".
בכל אותה תקופה בלילי שישי הילדים שהו בבית הישן עם אביהם. יסמין הביאה להם ארוחת ערב מאמה, והמשיכה להעביר רהיטים לבית החדש. למרות שקיימו עם הילדים שיחות פרידה מלוות בבכי ודמעות, לא הצליחו להיפרד באופן מלא.
יסמין החליטה להתקשר ל'התקשרות זוגית', וקבעה פגישה עם המנהל עמי ברעם. כעבור יומיים הגיעו בני הזוג למושב גמזו. עמי הביט בהם ואמר: "אתם זוג קלאסי שלנו! את לא קלטת שאת נשואה לחרדי, ואתה לא מבין שאתה נשוי לחילונית. כל אחד רוצה לכופף את השני לכיוון שלו".
הוא סיפר להם על שתי טבעות שחותכות זו את זו באמצע, כמודל לזוגיות נכונה, והמליץ להכניסם לקבוצה שהייתה אז במפגש השלישי מתוך שלושה עשר מפגשים מתוכננים.
היו שם שלושה עשר זוגות. הם ראו גברים מזוקנים עם פאות וכיפות, ולידם נשים עם טריקו וג'ינס, וכן נשים עם מטפחות ופאות ולצידן גברים בלבוש חופשי. יסמין אמרה לעצמה: "אוקיי, יש פה עוד משוגעים כמוני, שעוברים את הדבר המטורלל הזה...". ההרגשה שהיא לא לבד במצבה הרגיעה אותה. היא נוכחה לדעת כי ב'התקשרות' בונים בחוכמה קשר בין בני זוג שרחוקים זה מזה מבחינה דתית. פסיכולוגית דיברה על הצד הנפשי, ורב הסביר כיצד אפשר להתגמש בלי לעבור על ההלכה. הרעיון הוא לשוחח בלי להתפרץ, ולהביא את הסיפור כולו לתוך השיח.
עמי ואשתו אביטל הם בעצמם מודל לסיפור כזה. הוא חזר בתשובה לאחר נישואיהם, והם מעידים שברגע שהחלו לטפל באחרים, הפסיקו לריב ביניהם...
מה שדיבר אל יסמין בגישתם הוא שלא משנים אף אחד. אני יכולה להגיד שהפאות והכיפה השחורה שלו לא נעימות לי, אבל זה מה שהוא. מצידי שייסע לאומן, אבל זה לא אומר עליי כלום. הציור של שני המעגלים הנחתכים נמצא תמיד לנגד עיניה. יש לו את שטח מחייתו שבו הוא חופשי, ויש לי את שטח מחייתי שבו אני חופשייה. הקשר בינינו מתבטא בתחום המשותף, ועל האמצע הזה צריך לעבוד!
עופר ויסמין עברו ליישוב מסורתי-דתי שמאפשר לשניהם לחיות עם ילדיהם, ובמקביל נמצאים בקשר שוטף עם חברי 'התקשרות'. זה לא פשוט, אבל יכול להוות תשתית טובה לעם ישראל ללמוד איך לקבל זה את זה, ואפילו לאהוב זה את זה.
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]
מתוך העיתון בשבע.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









