ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
הם סיכמו לגור בקיבוץ שבה גדלה, ליד הוריה. לאחר שנולדו להם שלושה ילדים, עופר רצה שילדיו יחיו בסביבה דתית יותר, ואילו היא התעקשה שיעברו לדירה החדשה שבנו בקיבוץ.
עופר אמר: "או שנעבור ליישוב אחר או שאתחיל הכול מחדש! אם לא תסכימי, אשאר קצת בקיבוץ לראות שאתם מתארגנים בבית החדש, ואז אעזוב. תחיי את חייך, ואני אלך לפתוח פרק חדש עם אישה דתייה".
דבריו של עופר קוממו את יסמין, שהייתה מנהלת בכירה והמפרנסת העיקרית בבית, בזמן שהוא הלך ללמוד בכולל. היא אמרה בליבה: "המשפחה שלי פה, הילדים שלי איתי, אני לא צריכה אותו!"
בלילות הלכה יסמין לסדר את הארונות בבית החדש, וביקשה עזרה בתליית מדפים והרכבת הרהיטים כי עופר לא שיתף פעולה. היה ברור לשניהם שהם עומדים בפני גירושין.
ואז קיבלה יסמין עצה מחברה: "כדאי שתוודאי ברבנות שהוא לא פתח תיק גירושין".
יסמין עלתה במדרגות הבניין של הרבנות ואמרה לעצמה "רק שלא... רק שלא...". כשהגיעה לפקיד שאלה: "יש פה אולי תיק תביעת גירושין על שם כוכבי?". הוא חיפש ואמר: "יש תיק".
הכול התערפל בתודעתה והיא הרגישה נבגדת.
חברתה הציעה לה להשיג צו משמורת כי חששה לגורל הילדים. עופר ויסמין היו אז בתהליך גישור אצל מטפלת כדי להיפרד יפה. אולם רגע לפני שהגיעו לגישור, השליח מבית המשפט נתן לעופר את צו המשמורת. תהליך הגישור התפוצץ ועבר לעורכי דין.
זו הייתה תקופה קשה ביותר. יסמין עברה עם הילדים לבית החדש, ואילו עופר נשאר בינתיים בבית הישן.
עורך הדין של יסמין סייע להם לחלק את רכושם, והם כבר חשבו על היום שאחרי.
הם עמדו בבית המשפט מול שופטת כשהם מחזיקים ידיים.
השופטת נדהמה: "לא ראיתי מעולם זוג שעומד להתגרש שנוהג כך!"
אחרי שסיימו את ענייניהם בבית המשפט, ניצבו מול הדיינים ברבנות.
הדיין שאל: "עשיתם שלום בית?"
עופר ענה: "עשינו, כבוד הרב, ואנחנו רוצים להתקדם לגירושין".
"תלכו הביתה ותעבדו על עצמכם, ואם לא תתייחדו במשך חודש, תגיש בקשה חדשה".
הם קיבלו את המסר שלא מוכנים לגרשם מיד.
לאחר מכן ביקרה יסמין בחנות נעליים בעיר הסמוכה. המוכרת אמרה כמה פעמים "ברוך ה'!", ויסמין אמרה: "אני לא רוצה לשמוע על ה'! תעזבי אותי ממנו!"
"למה את מדברת כך?!" תמהה המוכרת, והן התיישבו לשוחח. התברר שהמוכרת מתחזקת ביהדות ואילו בעלה ממש מתנגד לכך, והם הולכים לארגון בשם 'התקשרות זוגית' שמאוד עוזר להם. לבסוף הציעה: "את חייבת לנסות! תחפשי אותם ברשת".
בכל אותה תקופה בלילי שישי הילדים שהו בבית הישן עם אביהם. יסמין הביאה להם ארוחת ערב מאמה, והמשיכה להעביר רהיטים לבית החדש. למרות שקיימו עם הילדים שיחות פרידה מלוות בבכי ודמעות, לא הצליחו להיפרד באופן מלא.
יסמין החליטה להתקשר ל'התקשרות זוגית', וקבעה פגישה עם המנהל עמי ברעם. כעבור יומיים הגיעו בני הזוג למושב גמזו. עמי הביט בהם ואמר: "אתם זוג קלאסי שלנו! את לא קלטת שאת נשואה לחרדי, ואתה לא מבין שאתה נשוי לחילונית. כל אחד רוצה לכופף את השני לכיוון שלו".
הוא סיפר להם על שתי טבעות שחותכות זו את זו באמצע, כמודל לזוגיות נכונה, והמליץ להכניסם לקבוצה שהייתה אז במפגש השלישי מתוך שלושה עשר מפגשים מתוכננים.
היו שם שלושה עשר זוגות. הם ראו גברים מזוקנים עם פאות וכיפות, ולידם נשים עם טריקו וג'ינס, וכן נשים עם מטפחות ופאות ולצידן גברים בלבוש חופשי. יסמין אמרה לעצמה: "אוקיי, יש פה עוד משוגעים כמוני, שעוברים את הדבר המטורלל הזה...". ההרגשה שהיא לא לבד במצבה הרגיעה אותה. היא נוכחה לדעת כי ב'התקשרות' בונים בחוכמה קשר בין בני זוג שרחוקים זה מזה מבחינה דתית. פסיכולוגית דיברה על הצד הנפשי, ורב הסביר כיצד אפשר להתגמש בלי לעבור על ההלכה. הרעיון הוא לשוחח בלי להתפרץ, ולהביא את הסיפור כולו לתוך השיח.
עמי ואשתו אביטל הם בעצמם מודל לסיפור כזה. הוא חזר בתשובה לאחר נישואיהם, והם מעידים שברגע שהחלו לטפל באחרים, הפסיקו לריב ביניהם...
מה שדיבר אל יסמין בגישתם הוא שלא משנים אף אחד. אני יכולה להגיד שהפאות והכיפה השחורה שלו לא נעימות לי, אבל זה מה שהוא. מצידי שייסע לאומן, אבל זה לא אומר עליי כלום. הציור של שני המעגלים הנחתכים נמצא תמיד לנגד עיניה. יש לו את שטח מחייתו שבו הוא חופשי, ויש לי את שטח מחייתי שבו אני חופשייה. הקשר בינינו מתבטא בתחום המשותף, ועל האמצע הזה צריך לעבוד!
עופר ויסמין עברו ליישוב מסורתי-דתי שמאפשר לשניהם לחיות עם ילדיהם, ובמקביל נמצאים בקשר שוטף עם חברי 'התקשרות'. זה לא פשוט, אבל יכול להוות תשתית טובה לעם ישראל ללמוד איך לקבל זה את זה, ואפילו לאהוב זה את זה.
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
