^ 1.מכאן הוכיח הרב יעקב ריישר, שו"ת שבות יעקב, חלק ג סי' קמז, שמי שרצח בשגגה כשר לעדות.
^ 2.הרב יקותיאל יהודה הלברשטם, שו"ת דברי יציב חלק חו"מ סימן עט כתב: "נראה ברור שאין הכוונה שיעמוד בראש מערכות המלחמה, שהרי הירא מעבירות שבידו חוזר מעורכי המלחמה ואף בשח בין תפילה לתפילה [סוטה מד ע"ב], ומכל שכן שלא יהיה שר צבא כשידיו דמים מלאו וחייב כפרה על שהרג את הנפש בשגגה... אלא שצריכים לו לעצה בהיות והוא מלומד בתכסיסי מלחמה, ואם כן הוי כהא דעדות נפשות דעל כל פנים יש אפשרות שיקבלו עדותו שם בעיר מקלטו. והוא אמינא דמ"מ רשאי לצאת אל שרי המלוכה והמלחמה שלא יצטרכו לבא אליו, דהזריז הרי זה משובח כמו שכתוב באו"ח סי' שכ"ח סי"ג, וקמ"ל דאינו יוצא משום דסוף סוף אין כאן הכרח לצורך נפשות שהרי יכולים לבא אליו".
^ 3.הרב ישראל ליפשיץ, בתפארת ישראל, יכין אות נא, כתב שהרוצח אינו יוצא משם אפילו אמרו הרופאים שהאוויר רע לו בעיר המקלט. וכ"כ באהבת איתן: "מוותרין על חייו ואין מוליכין אותו מעיר מקלט שגלה לעיר מקלט אחרת". אך נראה שיהיה על בית הדין לדאוג לו למקום חלופי ולטיפול רפואי מתאים, שהרי נאמר: "וחי" - "עביד ליה מידי דתהוי ליה חיותא" (מכות י ע"א). חיים רוחניים וחיים חומריים.
^ 4.לפרשנות זו הסכים הרב משה שטרנבוך, קובץ יד שאול, עמ' שצא. יש מקום להסביר באופן זה את דברי הרמב"ם (הל' מלכים ה, ט): "אסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם". האם האיסור הוא לצמיתות או אף פעם. לצמיתות - אם יוצאים על מנת לחזור, אז אפשר. אף פעם - גם יצאה זמנית אסורה.


^ 5.בתפארת ישראל שם כתב שהגולה אינו יוצא אף לעשות קרבן פסח או לעלות לרגל. אם כי הוא הקשה, מדוע מצוות העשה של קרבן פסח אינו דוחה את מצוות העשה של ישיבה בעיר המקלט עד מות הכהן הגדול, הלא עשה חמור דוחה עשה קל? ולא השיב על כך תשובה.
^ 6. הרב משה שטרנבוך, (לעיל הע' 4) כתב על דברי הגהות אהבת איתן אלו שהם על דרך הדרוש.

^ 7.הוא כתב זאת גם בשו"ת שרידי אש חלק א סימן קסח. גם הריא"ה הרצוג, שו"ת היכל יצחק או"ח סימן לט, הגיע למסקנה דומה שאסור לרוצח לצאת מפני גזרת הכתוב, ואין ללמוד מכאן דבר ביחס לשאלה אם מותר להיכנס לספק סכנה כדי להציל אחרים מסכנה ודאית, שהרי בדרך כלל חובה לעשות כל שניתן להציל אחרים מסכנת נפשות... ראה גם: הרב דן פלוצקי, כלי חמדה פרשת פנחס אות א; הרב איסר יהודה פרנקל, דרך ישרה, ב סי' נב; הרב אליעזר וולדינברג, שו"ת ציץ אליעזר, י סי' כה פרק יח; יג סי' צא, ו; טז סי' כג, ה.
^ 8.עיון מעמיק בדברי הרמב"ם הללו, ראה בספרי: "כרם, בית, אשה – שירות צבאי וחיי משפחה", שבות יהודה וישראל, עמ' 327-321.
^ 9.ראה עוד בדיוניהם של הרב עובדיה יוסף והרב שאול ישראלי, "מסירת שטחים מארץ ישראל במקום פיקוח נפש", תחומין, י (תשמ"ט), עמ' 61-34; הרב יעקב אריאל, "פיקוח נפש ביישוב ארץ ישראל", שו"ת באהלה של תורה, חלק ד עמ' 113-108; הרב יעקב זיסברג, "פיקוח נפש בישיבת ארץ ישראל", נחלת יעקב, עמ' 436-392. ראה בספרי: "קדושת החיים ויישוב ארץ ישראל", מועדי יהודה וישראל, עמ' 489-479.

צדקות יהודה וישראל, שבי דרום תשע"ח, עמ' 150-140