ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
ויבוא הקטגור בראש סיעתו הגדולה, ויפתח דבריו ויאמר: ראו ישראל שקיבצם ה' מארבע כנפות, והביאם לארץ הקדושה, וברכם בפרנסה טובה, וסייע להם במלחמותיהם, והם כופרים בטובה ונותנים את נחלת ה' לרשעי ארץ, מחניפים לרוצחים ולשקרנים, ומפרים את בריתם. על כן ראוי שכל אותה טובה שקיבלו תהפך להם לרעה, וינצחום אויביהם.
ויבוא אחד השרים לסנגר על ישראל, ויאמר: ח"ו שאין ישראל מואסים בטובה שנתן להם ה', אלא שה' הוא אל נקמות והם רוצים להרבות שלום בעולם, ומה שהפרו בריתם הוא כדי לעשות מזרח תיכון חדש.
ותרעש סיעת הקטגור ויתלוצצו בשמחה, שהבינו כי זה השר שבא לסנגר נמצא מקטרג יותר מהם.
ויען שר העולם: אילו מחשבתם היתה לטובה, היאך הפקירו את אחיהם הצדיקים שמתיישבים ביש"ע, והלכו לחבק ולנשק את הרוצחים שונאי עמם ונחלתם ולתת בידם נשק. ולא עוד אלא שיש בהם תאבי שלטון שעשו את השקר והכזב לכלי תעמולתם, וכרתו ברית עם אויבי עמם כדי לשלוט על רוב ישראל ולצערם.
ויבוא שר אחר לסנגר על ישראל, ויאמר: חס ושלום שאין ישראל מואסים בטובה שנתן להם ה', אלא שהם עייפים ממלחמות, ומרוב חולשתם סבורים שגם אויביהם עייפים כמותם ומבקשים שלווה.
ויען הקטגור ויאמר: ומדוע שיעזור ה' להם, הלא אינם מודים לו ואף אינם משתתפים במעשיו, טול מהם את עזרת ה' ומיד הם נופלים. ועוד, שאם הם טפשים כל כך, ומרמים עצמם שלמרות כל מה שאויביהם שונאים אותם ומתכננים לכלותם בכל זאת יעשו עמם שלום, אין ראוי שה' ירחם עליהם כלל. שאף אם ירחם עליהם סופם ליפול מרוב טפשותם, ונמצא שם שמיים מתחלל, שכל הטובות והחסדים שנעשו להם אבדו בכסילותם. וכפי שאמרו חכמים, שכל מי שאין בו דעת אסור לרחם עליו. וקל וחומר שאלו שנחשבים בעיניהם לחכמים הם חסרי הדעת הגדולים ביותר.
ותשחק כל סיעתו של הקטגור שחוק גדול, שהבינו שהם עומדים לנצח בדינם.
ויבוא מכאל השר הגדול ויאמר: והלא יש ביניהם מתנחלים שנאחזים באדמת הקודש במסירות, ואף שהמחבלים מתקיפים אותם בדרכים, בימים ובלילות, והם קוברים את מתיהם, ובכל זאת אינם חוטאים בפיהם, וממשיכים לקיים בגופם את מצוות ישוב הארץ. ולמרות שבתקשורת בזים להם, ומערכות המשפט והמשטרה והבטחון מקפחים אותם, אינם נרתעים וממשיכים לדבוק באמונתם.
מיד נתעורר רעש גדול בשמיים, ועמדו זכויות המתנחלים להכריע את כף הזכות לטובת ישראל.
ויעמוד השטן על נפשו ויאמר, גם המתנחלים אינם גיבורים כל כך, שמה שהם נשארים לגור בישוביהם אינו מפני דבקותם בארץ הקדושה אלא מפני שקנו שם את בתיהם בזול ואין להם לאן ללכת, ואילו היו יודעים שהרשעים יתקיפו אותם, ובכל שופרות התעמולה יבזום, היו נרתעים מליישב את הארץ.
ויעל אחד מן השרפים ויאמר: זה עתה, בערב שבת קודש פרשת "שלח" לסדר "טובה הארץ מאד מאד", באחד הישובים שבראש ההר, ליד שכם, במקום בו לפני יותר משלושת אלפים שנה, עמדו כל ישראל ויהושע וקבלו עליהם מחדש לשמור את הברית עם ה' על התורה והארץ, עמדו עתה ונתחזקו שש משפחות מישראל, וחתמו על חוזה לבניית ביתם. ולמרות כל הקשיים מבית ומחוץ, התחזקו באמונתם ועמדו לקיים מצוות ישוב הארץ.
ויפלו הקטגורים לאחוריהם, וכף הזכות הכריעה את כף החובה, ונגזר דינם לנצח את אויביהם, ולראות בבניין ארצם.
אך אם יבוא זה הנצחון בזמן קצר או ארוך, בדרך קשה או קלה, אין אנו יודעים, כי עדיין הדברים תלויים ועומדים. וככל שיותר יהודים ישובו בתשובה על מאיסתם בארץ חמדה ועל בריתם עם רשעי העולם, כך הנצחון יהיה קל ומהיר יותר, וככל שיותר יהודים יתיישבו ביש"ע, כך יזכו מהר יותר בבניית ארצם ובגאולת נחלתם. יהי רצון שנזכה לכך במהרה בימינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
