ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- פרנסה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
כידוע, הבסיס המשפטי של חיוב האב במזונות ילדיו משתנה בהתאם לגיל הילדים. לעניין זה יש להבחין בין שלוש קבוצות גיל: קטינים שגילם אינו עולה על שש שנים ("קטני קטנים"), לגביהם קיים חיוב משפטי עצמאי של האב לזון "קטני קטנים". חיובו של האב במזונות קטינים שגילם עולה על שש שנים אך אינו עולה על גיל בגרות (קטנים) מבוסס על תקנת אושא, ובסיסו המשפטי הוא מצוות הצדקה. בשנת תש"ד נעשה שינוי כאשר הרבנות הראשית לישראל אימצה תקנה מיוחדת, המשקפת את המציאות המודרנית שבה קטינים מתגוררים בבית ההורים עד גיל מאוחר יותר בשל ההכרה בכך שגם לאחר גיל 13 אין בכוחם של ילדים לפרנס את עצמם, ועל כן הורחבה החובה על האב לזון את ילדיו הקטנים עד גיל 15 שנים (אם כי נחלקו בתי הדין בפרשנות גדרה המשפטי של החובה מכוח תקנת הרבנות הראשית). בדור האחרון נעשו ניסיונות אחדים להרחיב עוד יותר את היקף תחולת התקנה, ומועצת הרבנות הראשית החליטה בתשל"ו שחיוב האב במזונות יחול עד הגיעם לגיל 18, כדי לשקף את המציאות בימינו, שקטין סמוך על שולחן הוריו עד גיל 18. ואולם ניסיון זה לא צלח עקב סירובו של מי שכיהן אז כרב הראשי, הראשון לציון הרב עובדיה יוסף, לאשר את ההחלטה.
בנוסף לכך ההלכה מתמודדת עם המגמה הקיימת בבתי המשפט האזרחיים להטיל חיובי מזונות גם על האישה וליצור שוויון בין הבעל ובין האישה ביחס לחיובים הממוניים. האפשרות לחייב את האישה בתשלום חלק מצורכי ילדיה נדונה בספרות ההלכה ובפסקי דין של בתי המשפט לענייני משפחה, שדנו במקורות המשפט העברי בעניין. אולם גם בבתי הדין הרבניים קיימת גישה המבקשת לבחון את יכולתם הכלכלית של הורי קטינים (מעל גיל שש) בעת פסיקת מזונותיהם. כך למשל קבע הרב שאול ישראלי זצ"ל כי "אכן, כשזה מדין צדקה יש לברר גם את אפשרויותיה של האם, שכן גם האישה מחויבת מדין צדקה. ובמקרה שגם היא אמידה, יש לדון על חלוקה נאותה של חיוב זה שמדין צדקה שעל האב והאם כאחד".
מסורת הפסיקה
אף בשאלת חובת האישה לצאת לעבוד לפרנסת המשפחה ההלכה אינה שוקטת על שמריה, ויש דיינים שבוחנים את החובה הנזכרת לאור מבנה המשפחה המודרנית ומעמד האישה כיום, שהשתנו באופן מהותי מהעבר. בין בני זוג קיים מארג שלם של חיובים וזכויות. חכמי התלמוד קבעו את היחס הראוי ביניהם על החובות והזכויות ואת האיזונים הנדרשים לקיום מערכת יציבה של חיי נישואין. בין היתר קבעו חכמים את חובת הבעל לפרנס את האישה והמשפחה, ומנגד את חובת האישה לסייע לבעלה. הפרשנות המקובלת לתקנה זו היא שאילו הבעל היה נדרש לשלם את מזונותיה של האישה ושכר עבודתה היה שלה, היו נוצרים איבה ומתחים בין בני הזוג על רקע זה. לפיכך תיקנו חכמים שמעשה ידיה יהיו לבעלה תמורת המזונות. ואולם נושא חובת המזונות של הבעל ומנגד חובת האישה לעבוד נדונו אף בעת האחרונה, ובדברי אחדים מהפוסקים ניכרת פרשנות שונה לתקנה, פרשנות שיש בה ביטוי למציאות המשתנה בדורנו כשהנשים יוצאות לעבודה.
הרב שאול ישראלי מסביר כי חובת המזונות ביסודה היא רק חובת השלמה להכנסת האישה, כעין הבטחת הכנסה למקרה שיוקר המחיה יגרום לכך שעלות מזונותיה תהיה גדולה מהכנסתה. תקנת מעשה ידיה כנגד מזונותיה פירושה אפוא, חיוב האישה לצאת לעבוד בהיקף כזה שהוערך על ידי חכמים כמספיק בדרך כלל למזונותיה. לפי הסבר זה, גם לפני התקנה לא עלה על הדעת שאישה תשתכר והכנסתה תהיה לעצמה, ובנוסף לכך היא תקבל דמי מזונות מלאים.
מכאן שהנימוק שהובא לתקנה זו בתלמוד (כתובות נח, ב) משום איבה פירושו, שאם לא תחויב האישה לעבוד למטרת השתכרות, כל חובת מזונותיה תיפול על כתפי הבעל והדבר יביא למתח וריב בין בני הזוג. לפי הרב ישראלי, מצב שבו האישה משתכרת לעצמה וגם מקבלת דמי מזונות לא עלה על הדעת מעולם, שכן אם האישה הייתה משתכרת היא הייתה זכאית להשלמת דמי מזונות בלבד. ללא כל ספק פרשנות זו נותנת מענה למציאות המשתנה ביחס ליציאה של נשים לעבודה.
בנושא זה רווחות שתי גישות בבתי הדין הרבניים לדורותיהם, ושני דייני בית הדין הגדול, הרב דיכובסקי והרב שרמן, מייצגים שתי אסכולות בנושא. נסתפק כאן בנושא פיצויי הגירושין והיקף יישומו, עניין השנוי כיום במחלוקת בין דייני בתי הדין.
פיצויי גירושין נפסקו במקרים שונים, שחלקם קשורים בסיבות של אשם בגירושין, גרימת סבל לאישה או שחיקת ערכה הריאלי של הכתובה, אך לענייננו חשוב המקרה השכיח שהאישה היא זו שצוברת פחות נכסים חומריים מהבעל בשל חלוקת תפקידים שמרנית ביניהם.
בעניין זה הרב דיכובסקי ממשיך למעשה את מסורת הפסיקה של בתי הדין בארץ ישראל מקדמת דנא, וסבור כי יש להפעיל את מנגנון הפיצויים בשל חלקה העקיף של האישה בצבירת הרכוש על ידי הבעל. מאחר שקביעת הפיצויים וסכומם נתונים לשיקול דעת בית הדין, הרי שאפשר להביא בחשבון כל נכס לצורך קביעת גובה תשלומי הפיצויים, ואכן מצאנו באחד מפסקי הדין של בית הדין הרבני הגדול בהרכב הרב עוזיאל, הרב הרצוג והרב י' הלוי, כבר לפני כשישים שנה, שנכסים לא מוחשיים, כמו יכולת השתכרות, נלקחו בחשבון בעת קביעת גובה הפיצויים. אומנם לא נמצאו מקורות נוספים שהגדירו את הזכות בנכסים לא מוחשיים באופן כה ברור וקולע, אך העיקרון הרחב של איזון רכושי באמצעות פיצויי גירושין, והפסיקה הברורה של הרבנים הראשיים לישראל בעניין ההתחשבות ביכולת ההשתכרות, ההשכלה והקשרים המשפחתיים, יש בהם כדי להתוות כיוון אפשרי להתחשבות בנכסים כגון אלה בעת עריכת איזון משאבים.
הנה כי כן, כך מתמודדים גם היום בבתי הדין עם המציאות המשתנה בתא המשפחתי, והכול לאור עקרונות ויסודות ההלכה מדורי דורות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
