ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
"וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ וַיֹּאמֶר אָכֵן יֵשׁ ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי" (בראשית כ"ח טז).
מיד אחר כך מוסיפה התורה:
"וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אלוקים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם" (שם יז).
מה משמעותה של יראה זו? והאם היא קשורה למסקנתו הקודמת?
עוד קשה והלא בחלומו הבטיחו הקב"ה:
"וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ" (שם טו)
ומה ליראה זו לאחר הבטחה כה ברורה?
הרד"ק במקום מנסה להסביר את היראה כ"יראת הרוממות" של יעקב, כתוצאה של ראיית המראה המופלא והבנת גודל קדושת המקום. בעלי המדרש לעומתו הבינו את הביטוי "וַיִּירָא" כעומד בפני עצמו ורומז לבעיה עקרונית.
חז"ל ראו בחלומו של יעקב לא רק נבואה המתייחסת לחייו הפרטיים, אם גם כאבי האומה, אלא כחלום המתייחס להיסטוריה של בני ישראל, בניו של יעקב. המלאכים העולים והיורדים אינם רק אלה ששמרו אותו וישמרו אותו בדרכו הארוכה והקשה. מלאכים אלה מייצגים את שרי האומות ובעיקר האימפריות עמן יתמודד עמנו בדרכו הארוכה והקשה.
וז"ל המדרש:
"אמר רבי ברכיה ור' חלבו ור' שמעון בן יוחאי בשם ר' מאיר מלמד שהראה הקב"ה ליעקב שרה של בבל עולה ויורד של מדי עולה ויורד ושל יון עולה ויורד ושל אדום עולה ויורד. אמר הקב"ה ליעקב אף אתה עולה, באותה שעה נתיירא יעקב אבינו ואמר שמא ח"ו כשם שלאלו ירידה אף לי כן, אמר לו הקב"ה ואתה אל תירא אם אתה עולה אין לך ירידה עולמית לא האמין ולא עלה " (ויקרא רבה פרשה כט ב ).
כדי לחיות כעם חופשי בארצו, היה על העם להתמודד עם האימפריות הבבלית, הפרסית, ההלניסטית-יונית והרומית. המאבק היה קשה ולעתים חשכת הגלות והייסורין נראו כמסכת בלתי נגמרת. אומות שקיבלו שלטון על העולם נראו כמי שקיבל מלכות עולם גם בזמן ולא רק במקום. בחלומו של יעקב בשורה נפלאה - אחרי כל עליה תבוא גם ירידה שאין אחריה תקומה. הבבלים, הפרסים היוונים והרומים נפלו ולא קמו עוד. כל מה ששרד מהם הם גנים ארכיאולוגים מרשימים ככל שיהיו לכל היותר. ההזמנה ליעקב "אף אתה עולה" שמשמעותה - בסוף הדרך, באחרית הימים, העם היוצא ממך הוא שיתקן עולם במלכות ש-די, עלולה לכלול בתוכה גם את המסר ח"ו של "נָפְלָה לֹא תוֹסִיף קוּם בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל" (עמוס ה' ב).
מי שעולה לראש הסולם גם ירד ויעקב חשש מכך.
לפי זה, יראתו של יעקב, הייתה לה השפעה אדירה לדורות. ההיסטוריה היהודית הייתה נראית אחרת לגמרי, אילו היה יעקב מתגבר ועולה. הדברים מפורשים עוד יותר בהמשך המדרש:
"א"ר ברכיה ור' חלבו בשם רשב"י ר' מאיר היה דורש...אמר לו הקב"ה אלו האמנת ועלית עוד, לא ירדת ועכשיו שלא האמנת ולא עלית עתידין בניך שיהו משתעבדין בד' מלכיות בעולם הזה במסים ובארנוניות ובזימיות ובגלגליות (כנראה מכשירי עינויים). באותה שעה נתיירא יעקב אמר לפני הקב"ה רבש"ע יכול לעולם אמר לו (ירמיה ל) ואל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק".
כלקח לדורות אנו יכולים ללמוד כי מדרגת האמונה היא הקובעת את רמת ההשגחה. כאשר האדם זוכה לשמוע את הקול האלקי מצווה עליו "עלה" והוא מאמין ועולה, נטילת הסיכון מתוך אמונה ובטחון היא היא החוסכת סיכונים וסיבוכים בהמשך הדרך. בנסיונות מעין אלה עמדו ועומדים מנהיגי ישראל לאורך כל דברי ימי עמנו.
תפילתינו היא שנזכה למנהיגים שיגרמו לנו לעלות עליה שאין אחריה ירידה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
