ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
"וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ וַיֹּאמֶר אָכֵן יֵשׁ ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי" (בראשית כ"ח טז).
מיד אחר כך מוסיפה התורה:
"וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אלוקים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם" (שם יז).
מה משמעותה של יראה זו? והאם היא קשורה למסקנתו הקודמת?
עוד קשה והלא בחלומו הבטיחו הקב"ה:
"וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ" (שם טו)
ומה ליראה זו לאחר הבטחה כה ברורה?
הרד"ק במקום מנסה להסביר את היראה כ"יראת הרוממות" של יעקב, כתוצאה של ראיית המראה המופלא והבנת גודל קדושת המקום. בעלי המדרש לעומתו הבינו את הביטוי "וַיִּירָא" כעומד בפני עצמו ורומז לבעיה עקרונית.
חז"ל ראו בחלומו של יעקב לא רק נבואה המתייחסת לחייו הפרטיים, אם גם כאבי האומה, אלא כחלום המתייחס להיסטוריה של בני ישראל, בניו של יעקב. המלאכים העולים והיורדים אינם רק אלה ששמרו אותו וישמרו אותו בדרכו הארוכה והקשה. מלאכים אלה מייצגים את שרי האומות ובעיקר האימפריות עמן יתמודד עמנו בדרכו הארוכה והקשה.
וז"ל המדרש:
"אמר רבי ברכיה ור' חלבו ור' שמעון בן יוחאי בשם ר' מאיר מלמד שהראה הקב"ה ליעקב שרה של בבל עולה ויורד של מדי עולה ויורד ושל יון עולה ויורד ושל אדום עולה ויורד. אמר הקב"ה ליעקב אף אתה עולה, באותה שעה נתיירא יעקב אבינו ואמר שמא ח"ו כשם שלאלו ירידה אף לי כן, אמר לו הקב"ה ואתה אל תירא אם אתה עולה אין לך ירידה עולמית לא האמין ולא עלה " (ויקרא רבה פרשה כט ב ).
כדי לחיות כעם חופשי בארצו, היה על העם להתמודד עם האימפריות הבבלית, הפרסית, ההלניסטית-יונית והרומית. המאבק היה קשה ולעתים חשכת הגלות והייסורין נראו כמסכת בלתי נגמרת. אומות שקיבלו שלטון על העולם נראו כמי שקיבל מלכות עולם גם בזמן ולא רק במקום. בחלומו של יעקב בשורה נפלאה - אחרי כל עליה תבוא גם ירידה שאין אחריה תקומה. הבבלים, הפרסים היוונים והרומים נפלו ולא קמו עוד. כל מה ששרד מהם הם גנים ארכיאולוגים מרשימים ככל שיהיו לכל היותר. ההזמנה ליעקב "אף אתה עולה" שמשמעותה - בסוף הדרך, באחרית הימים, העם היוצא ממך הוא שיתקן עולם במלכות ש-די, עלולה לכלול בתוכה גם את המסר ח"ו של "נָפְלָה לֹא תוֹסִיף קוּם בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל" (עמוס ה' ב).
מי שעולה לראש הסולם גם ירד ויעקב חשש מכך.
לפי זה, יראתו של יעקב, הייתה לה השפעה אדירה לדורות. ההיסטוריה היהודית הייתה נראית אחרת לגמרי, אילו היה יעקב מתגבר ועולה. הדברים מפורשים עוד יותר בהמשך המדרש:
"א"ר ברכיה ור' חלבו בשם רשב"י ר' מאיר היה דורש...אמר לו הקב"ה אלו האמנת ועלית עוד, לא ירדת ועכשיו שלא האמנת ולא עלית עתידין בניך שיהו משתעבדין בד' מלכיות בעולם הזה במסים ובארנוניות ובזימיות ובגלגליות (כנראה מכשירי עינויים). באותה שעה נתיירא יעקב אמר לפני הקב"ה רבש"ע יכול לעולם אמר לו (ירמיה ל) ואל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק".
כלקח לדורות אנו יכולים ללמוד כי מדרגת האמונה היא הקובעת את רמת ההשגחה. כאשר האדם זוכה לשמוע את הקול האלקי מצווה עליו "עלה" והוא מאמין ועולה, נטילת הסיכון מתוך אמונה ובטחון היא היא החוסכת סיכונים וסיבוכים בהמשך הדרך. בנסיונות מעין אלה עמדו ועומדים מנהיגי ישראל לאורך כל דברי ימי עמנו.
תפילתינו היא שנזכה למנהיגים שיגרמו לנו לעלות עליה שאין אחריה ירידה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
