ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- קדושים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
השניים היו מגדולי עולם בתורת הנגלה, וזכו שאף גדולי התורה הלא חסידיים היו מתלמידיהם, רבי פנחס היה מרבותיו של ה'חתם סופר', ורבי שמעלקי מרבותיו של מהר"ם בנט. כמה מגדולי תלמידי ישיבתו של רבי שמעלקי הצטרפו בעקבותיו לתנועת החסידות, והפכו לאדמו"רים ידועים. כך היה רבי שמעלקי גם אדמו"ר חסידי וגם רב ראשי וראש ישיבה.
הסיפורים על רבי שמעלקי מבטאים את היותו נקודת מפגש בין העולמות, ובכוחם ללמדנו תובנות חשובות בשדה החינוך ועבודת ה'.
מספרים עליו, שכשהיה ניגש בתפילה לפני התיבה, היה מלחין ומזמר ניגונים חדשים פלאיים, שלא שמעתם אוזן מעולם. ואף הוא לא היה מכיר ולא היה זוכר אחרי התפילה את ניגוניו, כי היה כולו דבוק בעולם העליון. אמור מעתה – איש של השראה ודבקות פנימית היה.
ועוד מספרים, כשהתמנה רבי שמעלקי לרב בניקלשבורג, דרש בכל שבת משבע השבתות הראשונות, בחכמה חיצונית אחרת, עד שהקיף את כל שבע החכמות. הציבור התפלא מאד על הנושאים המשונים של דרשות הרב.
והנה, בשבת השמינית אמר בפתח דרשתו: 'ימים רבים התפלאתי על מאמר הפסוק בקוהלת – "טוב לשמוע גערת חכם מאיש שומע שיר כסילים". לכאורה היה צריך להיות כתוב שגערת חכם טובה משיר כסילים, ולא 'מאיש שומע שיר כסילים'?
אלא שהכוונה היא, שטוב לשמוע תוכחה מאדם חכם, שהקשיב ותפס את 'שיר הכסילים', כלומר – את שבע החכמות החיצוניות, שהן שיר כסילים לעומת עומק חוכמתה של תורת ה'. לאדם כזה לא יוכלו לומר בעלי החכמות הללו, שהסיבה שהוא רואה את תורת ה' כנעלה יותר מכל החוכמות זה בגלל שהוא לא למד את כל החכמות, אלא הם יקבלו את גערתו ואת דבריו שתורת ה' נעלה וכל החכמות לעומתה הם כ'שיר כסילים'.
יש כאן שילוב מיוחד של אדם גדול, שמחד דבוק כולו בה' מתוך השראה ותפילה, ודבקותו זו עוברת הלאה לסובבים אותו, עד שעצם עולמו הפנימי מרומם את סביבתו. ומאידך - רבי שמעלקי מופיע כאן כאיש שכלתן, הבקי בכל החכמות החיצוניות, ומחליט לדרוש באופן חריג באוזני בני עירו בנושאים אלו רק כדי להוכיח להם שהוא בקיא בהם, ובכל זאת הגיע למסקנה שתורת ה' נעלה מחכמות אלו.
בדרך כלל, אלו שני דרכים מנוגדות בעבודת ה' - יש את אנשי הדבקות והרגש ויש את אנשי השכל וההוכחות. וכך גם בעבודת החינוך (במיוחד, בהקשר הכואב של הדתל"שים) - יש מי שמאמין שאנשים חוטאים כי תאוות ליבם משכה אותם, והתיקון החינוכי הוא לחברם בדרך חוויתית למפגש פנימי עם ה'. ויש מי שמאמין שאנשים עוזבים את דרך ה' כי לא קיבלו תשובה לשאלותיהם והפתרון נעוץ בשורת ראיות שכליות.
מרבי שמעלקי אנו למדים שמזה וגם מזה אל תנח ידיך. יש מי שיושפע מהוכחות שכליות ויש מי שיושפע מניגוני הדבקות. וכל הדרכים משפיעות ומשלימות זו את זו.
וכך זה גם בפרשת קדושים. הפרשה פותחת בציווי הדבקות הגדול ביותר - קדושים תהיו. רוב האנשים מבינים ציווי זה כחיפוש השראה רוחנית מפשטת, המצויה בשמי מרומים, אך דווקא אחר כך הפרשה מלאה בשורה ארוכה של הלכות ודקדוקים.
יותר מזה - לפי הספרא פרשת קדושים היתה נקראת על ידי המלך בהקהל, מפני "שרוב גופי תורה תלויים בה". ההקהל היא מצווה שמימד החוויה הרוחנית המועברת לילדים תופסת בה מקום מרכזי, שהרי החידוש בה היא שמעבר למצוות תלמוד תורה הרגילה שבה לומדים את התכנים, יש גם זמן שבו אנו חווים חוויה הדומה למעמד הר סיני שבו כל העם מקבל תורה ביחד. ובכל זאת - דווקא בהקהל נוסקים בלימוד פרשת קדושים העוסקת בתמצית ההלכתית המדוקדקת והשכלתנית של התורה. ללמדך את החיבור וההשלמה של שני עולמות אלו.
ונסיים בדברי רבי שמעלקי, ששאל על הפסוקים בתחילת פרשתנו – "קדושים תהיו, כי קדוש אני ה'... איש אימו ואביו תיראו", הכיצד יכול בן אנוש, שהוא חומרי ויש בו מידות שליליות, לקנות את מידתו של ה'? ועוד – מה הקשר בין יראת אב ואם, שהיא דבר אנושי, לקריאה להיות קדושים ולהתרומם מעל האנושיות הרגילה?
ענה הרבי – שלושה שותפים באדם – הקדוש ברוך הוא, אביו ואימו. חלקו של הקדוש ברוך הוא קדוש כולו ואילו שאר החלקים יכולים להתקדש ולהידמות לו. וזו כוונת התורה – בתוככם יש מקדושת ה', ועל האדם לקחת את שאר חלקיו ולרוממה לאותה קדושה - קדושים תהיו כי קדוש. עבודה זו עושים על ידי 'איש אמו ואביו תיראו', כלומר שהאדם לוקח את החלקים בקרבו שבאים מאביו ואימו ומרומם אותם. (נזיר השם עמ' 9). שנזכה לשילוב הקדוש של השראה ועבודת השכל, ולהתרומם ולרומם!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.















