ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אחרי מות
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- קדושים
בהגיעו לביתו, סרו אליו אנשים חשובים כדי להביע בפניו את סלידתם ושאט נפש מהמעשה הנורא והמביש. בין המבקרים היה גם היועץ המשפטי של ממשלת המנדט הבריטי, שהציע לרב להגיש תביעה משפטית כנגד אותם קנאים, והוא כבר ידאג לגרשם מהארץ.
השיבו הרב: "חרף המעשה שעשו עימדי, אני אוהבם, אף מוכן אני לנשקם מרוב אהבה. אני כולי בוער באהבת כל איש בישראל". (מלאכים כבני אדם עמ' 262).
זכה הרב קוק, והתעלה למדרגה מעל המדרגות הנדרשות מהאדם הרגיל, עד שקיים בעצמו כפשוטו את מצוות "ואהבת לרעך כמוך", המופיעה בפרשתנו. ואף על פי שכבר כתב הרמב"ן על פסוק זה, שהתורה לא חייבה להגיע ממש למדרגה שיאהב את חבירו כמו את עצמו, שהרי "ואהבת לרעך כמוך - הפלגה, כי לא יקבל לב האדם שיאהוב את חבירו כאהבתו את נפשו", וכוונת המצווה רק שצריך להשתדל ולאהוב כמידת האפשר.
ובאמת, במצווה זו יש נקודה פחות מוכרת, שכדאי להביאה כאן. רבים חושבים שמצווה זו היא מ'חובות הלבבות', שהאדם צריך בליבו לחוש אהבה לכל אחד מישראל, וכאמור כבר הקל הרמב"ן במצווה זו וכתב שאין הכוונה לאהוב ממש כמו שאוהב את עצמו, אלא רק ש"יחפוץ שיזכה רעהו האהוב לו בעושר ובנכסים וכבוד ובדעת ובחכמה".
אך יש לדעת, שלדעות רבות מצוות "ואהבת" היא גם חיוב מעשי שמצווה זו כוללת גם חיוב לעשות מעשים טובים להיטיב ליהודים אחרים, והרמב"ם מוסיף ומרחיב את החיוב המעשי הנובע ממצוות 'ואהבת' לכלל המצוות של גמילות חסדים, ומפרט וכותב (אבל יד, א): "מצוות עשה של דבריהם לבקר חולים, ולנחם אבלים, ולהוציא המת, ולהכניס הכלה, וללוות האורחים... לשמח הכלה והחתן... ואלו הן גמילות חסדים שבגופו שאין להם שיעור, אף על פי שכל מצות אלו מדבריהם הרי הן בכלל ואהבת לרעך כמוך, כל הדברים שאתה רוצה שיעשו אותם לך אחרים, עשה אתה אותן לאחיך בתורה ובמצוות".
יחד עם זאת, סייג הרמב"ם (אבל שם) שלגמילות חסדים שבגופו אין שיעור, ומקורו במשנה שאנו אומרים בבוקר אחרי קריאת התורה: "אלו דברים שאין להם שיעור... וגמילות חסדים...". בפשטות, משמעות סייג זה, שאמנם חייב לגמול חסד, אך שיעור החסד תלוי בו.
זו הסיבה שאיננו חייבים כל העת להתרוצץ ללא הרף לגמול חסדים עם העם כולו, שהרי זה בלתי אפשרי .
נמצא שלמדנו מכאן, שהגומל חסדים זוכה ומקיים את מצוות "ואהבת", וזוהי מצווה שיש לה גם השלכות מעשיות.
ומצאנו שחכמים הדגישו במיוחד מצווה זו וראו בה יסוד לכל התורה כולה, כדבריו המפורסמים של רבי עקיבא (ספרא קדושים ב, ד) "ואהבת לרעך כמוך... זה כלל גדול בתורה", וכדברי הלל הזקן (מתורגם משבת לא, א) 'מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך זוהי כל התורה כולה, והשאר פירוש הוא למשפט זה'.
והפליאו בגודל מעלת המקיים מצווה זו ואמרו (פאה א, א) שגמילות חסדים היא מה"דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא", והוסיף ספר החינוך (רמג) "המתנהג עם חבירו דרך אהבה ושלום ורעות ומבקש תועלתם ושמח בטובם, עליו הכתוב אומר (ישעיהו מט, ג) ישראל אשר בך אתפאר".
והאר"י הקדוש כתב שנכון לומר כל יום קודם התפילה "הריני מקבל עלי מצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך".
ובספר התניא (לב) כתב שבקיום מצווה זו ממשיך "אור אין סוף ברוך הוא ברוך הוא... במקור נשמות כל ישראל למהוי אחד באחד דווקא, ולא כשיש פירוד ח"ו בנשמות, שהקדוש ברוך הוא לא שריא (שורה) באתר פגים (פגום), וכמו שכתוב: ברכנו אבינו כולנו כאחד באור פניך", כלומר ה' מברך את ישראל כשהם באהבה זה לזה ומאוחדים.
ויהי רצון שבזכות שנרבה אהבה זה לזה בעם ישראל, הן באהבת הלב והן במעשים טובים וגמילות חסדים, יקבל ה' תפילותינו, וישיב שכינתו לציון ברחמים במהרה בימינו אמן!
שלושה שותפים באדם
מה ההבדל בין עם ישראל לשאר העמים?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
"עין במר בוכה ולב שמח"
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
מה המשמעות הנחת תפילין?
האם מותר לפנות למקובלים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
