ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אחרי מות
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- קדושים
בהגיעו לביתו, סרו אליו אנשים חשובים כדי להביע בפניו את סלידתם ושאט נפש מהמעשה הנורא והמביש. בין המבקרים היה גם היועץ המשפטי של ממשלת המנדט הבריטי, שהציע לרב להגיש תביעה משפטית כנגד אותם קנאים, והוא כבר ידאג לגרשם מהארץ.
השיבו הרב: "חרף המעשה שעשו עימדי, אני אוהבם, אף מוכן אני לנשקם מרוב אהבה. אני כולי בוער באהבת כל איש בישראל". (מלאכים כבני אדם עמ' 262).
זכה הרב קוק, והתעלה למדרגה מעל המדרגות הנדרשות מהאדם הרגיל, עד שקיים בעצמו כפשוטו את מצוות "ואהבת לרעך כמוך", המופיעה בפרשתנו. ואף על פי שכבר כתב הרמב"ן על פסוק זה, שהתורה לא חייבה להגיע ממש למדרגה שיאהב את חבירו כמו את עצמו, שהרי "ואהבת לרעך כמוך - הפלגה, כי לא יקבל לב האדם שיאהוב את חבירו כאהבתו את נפשו", וכוונת המצווה רק שצריך להשתדל ולאהוב כמידת האפשר.
ובאמת, במצווה זו יש נקודה פחות מוכרת, שכדאי להביאה כאן. רבים חושבים שמצווה זו היא מ'חובות הלבבות', שהאדם צריך בליבו לחוש אהבה לכל אחד מישראל, וכאמור כבר הקל הרמב"ן במצווה זו וכתב שאין הכוונה לאהוב ממש כמו שאוהב את עצמו, אלא רק ש"יחפוץ שיזכה רעהו האהוב לו בעושר ובנכסים וכבוד ובדעת ובחכמה".
אך יש לדעת, שלדעות רבות מצוות "ואהבת" היא גם חיוב מעשי שמצווה זו כוללת גם חיוב לעשות מעשים טובים להיטיב ליהודים אחרים, והרמב"ם מוסיף ומרחיב את החיוב המעשי הנובע ממצוות 'ואהבת' לכלל המצוות של גמילות חסדים, ומפרט וכותב (אבל יד, א): "מצוות עשה של דבריהם לבקר חולים, ולנחם אבלים, ולהוציא המת, ולהכניס הכלה, וללוות האורחים... לשמח הכלה והחתן... ואלו הן גמילות חסדים שבגופו שאין להם שיעור, אף על פי שכל מצות אלו מדבריהם הרי הן בכלל ואהבת לרעך כמוך, כל הדברים שאתה רוצה שיעשו אותם לך אחרים, עשה אתה אותן לאחיך בתורה ובמצוות".
יחד עם זאת, סייג הרמב"ם (אבל שם) שלגמילות חסדים שבגופו אין שיעור, ומקורו במשנה שאנו אומרים בבוקר אחרי קריאת התורה: "אלו דברים שאין להם שיעור... וגמילות חסדים...". בפשטות, משמעות סייג זה, שאמנם חייב לגמול חסד, אך שיעור החסד תלוי בו.
זו הסיבה שאיננו חייבים כל העת להתרוצץ ללא הרף לגמול חסדים עם העם כולו, שהרי זה בלתי אפשרי .
נמצא שלמדנו מכאן, שהגומל חסדים זוכה ומקיים את מצוות "ואהבת", וזוהי מצווה שיש לה גם השלכות מעשיות.
ומצאנו שחכמים הדגישו במיוחד מצווה זו וראו בה יסוד לכל התורה כולה, כדבריו המפורסמים של רבי עקיבא (ספרא קדושים ב, ד) "ואהבת לרעך כמוך... זה כלל גדול בתורה", וכדברי הלל הזקן (מתורגם משבת לא, א) 'מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך זוהי כל התורה כולה, והשאר פירוש הוא למשפט זה'.
והפליאו בגודל מעלת המקיים מצווה זו ואמרו (פאה א, א) שגמילות חסדים היא מה"דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא", והוסיף ספר החינוך (רמג) "המתנהג עם חבירו דרך אהבה ושלום ורעות ומבקש תועלתם ושמח בטובם, עליו הכתוב אומר (ישעיהו מט, ג) ישראל אשר בך אתפאר".
והאר"י הקדוש כתב שנכון לומר כל יום קודם התפילה "הריני מקבל עלי מצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך".
ובספר התניא (לב) כתב שבקיום מצווה זו ממשיך "אור אין סוף ברוך הוא ברוך הוא... במקור נשמות כל ישראל למהוי אחד באחד דווקא, ולא כשיש פירוד ח"ו בנשמות, שהקדוש ברוך הוא לא שריא (שורה) באתר פגים (פגום), וכמו שכתוב: ברכנו אבינו כולנו כאחד באור פניך", כלומר ה' מברך את ישראל כשהם באהבה זה לזה ומאוחדים.
ויהי רצון שבזכות שנרבה אהבה זה לזה בעם ישראל, הן באהבת הלב והן במעשים טובים וגמילות חסדים, יקבל ה' תפילותינו, וישיב שכינתו לציון ברחמים במהרה בימינו אמן!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
