ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שבת הגדול
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
באותה שעה, אמר הרבי: "גדול שצריכים למדוד אותו, הקטן גדול ממנו..."
באותו הסדר, היסב גם נכדו בן החמש של הרבי. לימים הפך גם הנכד לאדמו"ר, הלא הוא הרבי הרש"ב, שהעיד על עצמו, שמהרגע ששמע את דברי סביו, נקבע בו רגש של מיאוס לגדול ש"מודדים" אותו. (סיפורי חסידים, מועדים, מס' 315).
סיפור זה גונז בחובו תובנה עמוקה המתאימה ל'שבת הגדול'. כבר נשתברו תילי תילים של קולמוסים להשיב על השאלה הידועה – מפני מה נקראה השבת שלפני חג הפסח בשם הייחודי 'שבת הגדול'. אחת התשובות המפורסמות היא, שהשבת קרויה כך על שם נס גדול שאירע בה.
בשנה שיצאו ישראל ממצריים, חלה השבת שלפני חג הפסח ב – י' ניסן, ובמהלכה לקחו ישראל את השה לקרבן הפסח, וקשרוהו למיטותיהם. בכך אירע לישראל נס גדול, כיוון שהשה היה קדוש למצרים, ובכל זאת אירע נס, והמצרים לא פגעו בישראל בעת שביזו את העבודה זרה שלהם. ויש שביארו, שבעצם הנס הגדול יותר היה, שישראל עם העבדים היו אמיצים, והסתכנו ושמעו לדבר ה' על אף הסכנה הכרוכה במעשה זה. על שם ניסים גדולים אלו נקראת השבת, 'שבת הגדול'.
גם אחרי התשובות הללו, אפשר לדייק יותר ולשאול – מפני מה בחרו לכנות את השבת דווקא במילה 'גדול', אם רוצים לציין את הניסים הגדולים, היה מתאים יותר לכנות את השבת כ'שבת הניסים', ובכך לציין את עיקר העניין ולא את התואר הנלווה?
דומה, שביאורו של הצמח צדק למושג 'גדול', יכול גם להעניק עומק חדש לנס הגדול שבשבת הגדול, ובכך לבאר את הטעם שהשבת כונתה דווקא במילה 'גדול'. בדרך כלל, אנו תופסים את המושג 'גדול' כמושג יחסי. כשאומרים לילד, אתה ילד גדול, השאלה היא תמיד ביחס למי. ביחס לאחיו הקטן, הוא גדול, אך ביחס למבוגרים הוא קטן.
הצמח צדק בא ומלמד אותנו, שגדול זה מושג מוחלט. הגדלות בוקעת מתוכנו בלי שמודדים אותה מול אחרים. מי שמחפש להשוות את עצמו לאחרים, וגדלותו ניכרת רק כשמודדים אותו מול אחרים, הרי שהקטן גדול ממנו.
יתכן, והצמח צדק שאב זאת מההגדרה ההלכתית של גדול וקטן. עד גיל בר מצווה האדם מוגדר כקטן ולאחר מכן הוא מוגדר כגדול. ההבדל בין גדול לקטן הוא, שבגיל הקטן האדם נסמך על אחרים, ועומד ברשותם, לעומת זאת כשהאדם גדל הוא עומד ברשות עצמו.
יתר על כן, מצאנו בגמרא (בבא מציעא יב:), שמציאת קטן לאביו ומציאת גדול לעצמו. ומבאר שם רבי יוחנן, שגדול הסמוך על שולחן אביו מוגדר כקטן, ואילו קטן העומד ברשות עצמו מוגדר כגדול. מכאן אפשר ללמוד, שקטן הוא מי שנמדד מול האחרים, ורק בעת שהאדם עומד בכוחות עצמו הוא הופך לגדול.
ובעצם, זה עומק הנס הגדול שעל שמו קרויה השבת. השעה שבה עם ישראל יצא באומץ מול המצרים, ומשך את העבודה זרה שלהם לקרבן היא השעה שבה התחלנו לצאת מעבדות לחירות. עד אותה שעה היינו משועבדים תחת ידם, ובלועים בקרבם, אך באותה שעה הכרזנו שאנו נפרדים מהמצרים ומעתה אנו כפופים לה' אלוקי ישראל.
זהו הרגע שבו הפכנו מקטנים לגדולים. זוהי שבת של גדלות, ועל כן היא מכונה לעד בתואר – 'שבת הגדול'.
ורובד נוסף יש לדבר. בסיפור שבו פתחנו, הרי שככל הנראה הפער בין שני חלקי המצה היה פער קטן. ללמדך, שמי שגדלותו ניכרת רק ביחס לאחרים, כנראה שהוא גדול אך במעט מזולתו, ולכן צריך למדוד אותו. לעומתו, מי שגדלותו נובעת מהאמת הפנימית שלו, הרי לא צריך למדוד אותו, כי הוא הולך וגדל ללא שיעור, וגדלותו ניכרת מיד לכל.
אדם כזה הוא בן חורין, והוא חופשי לגדול ללא שיעור. וכך ישראל מאותה העת שמשכו ולקחו שה לפסח, והפכו לבני חורין בפנימיותם, הולכים וגדלים תדיר לאין שיעור.
כל זמן שהאדם עבד או תלוי ברשות האחרים, הרי שהאחרים יכולים להגביל את קצב גידולו, אך מי שהוא בן חורין בכוחו לגדול לאין שיעור.
עניין זה חשוב במיוחד בתום תקופת הבחירות הספציפית הזו. בתקופה זו, כל המפלגות מצאו לעצמם 'אויב', וניסו להגדיל עצמם מתוך השוואת עצמם לאחרים. כעת, חשוב שכולנו נשוב לעצמנו וניזכר שהגדלות האמיתית מצוייה אצל מי שגדל מצד האמת.
ויהי רצון, שבשבת זו נזכה להיות בני חורין בפנימיותנו, ולגדול לאין שיעור עד הגיענו ליום המיוחל, עליו נקרא בהפטרה: "הנה אנוכי שולח לכם את אלי'ה הנביא לפני בא יום ה' הגדול...".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

















