ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- ספר תהלים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
אחד מן המפתחות החשובים להבנת מזמורי התהילים מקופל בדבריו של רבי יונתן: "אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן. כל פרשה שהיתה חביבה על דוד, פתח בה ב'אשרי' וסיים בה ב'אשרי'. דכתיב 'אשרי האיש' (פרק א) וסיים ב'אשרי' דכתיב 'אשרי כל חוסי בו' (פרק ב)". ברכות י ע"א.
הקושי בהבנת דבריו של רבי יונתן נעוץ בעובדה שאין עוד פרשה בספר תהילים שפותחת ומסיימת ב"אשרי". התוספות במקום מפרשים שהכוונה היא לחתימה מעין הפתיחה. המתבונן והמעמיק יבחין כי המזמורים אינם אוסף של פסוקים שנאמרו ברגש של שירה בלבד, אלא יש כאן תכנון מדויק ומבנה מיוחד שיש לו מטרה. אם נחפש את הקשר בין תחילת כל מזמור לסופו נגלה את הכוונה הנסתרת בפסוקים.
אחד מפרקי התהילים היותר מפורסמים הוא מזמור כ"ט: "מזמור לדוד, הבו לה' בני אלים..." נתמקד בפתיחה ובסיום.
"הבו לה' כבוד ועוז הבו לה' כבוד שמו" (פסוקים א, ב) - עוז הוא כוח פנימי, אומץ לב ועוצמה רוחנית קורנת. הקריאה הזו "הבו לה'" כוונתה לומר: הַאֲמִינוּ בכל לב כי מקור העוז הוא ממנו יתברך. חדדו את ההכרה כי שם ה' הוא מחוֹלֵל כל ובו תלוי שלומה של תבל ומלואה. בתמורה, ה' ישיב לכם "עוז" בכפל כפליים, ו"שלום" אמיתי היוצר אחדות ושלמות. את המענק הזה אנו מקבלים בפסוק האחרון של המזמור.
"ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום" (פסוק יא) - שם ה' הוא "שלום", כדברי הגמרא במסכת שבת י ע"ב, והכוונה היא שרק שם ה' מסוגל לאחד בצורה מושלמת את אין-סוף הפריטים שמהם מורכב העולם כולו. מכאן ש"הבו לה' כבוד שמו" פירושו, האמינו כי מקור השלום האמיתי הוא שמו יתברך.
הדר וחרדה
"השתחוו לה' בהדרת קודש. אל תקרי בהדרת אלא בחרדת (חרדת קודש)" (ברכות ל ע"ב) אמנם אותיות ה"א וחי"ת גרוניות הן ומתחלפות הן וקרובות מאוד בכתיבתן, ואף-על-פי-כן דומה שטשטוש ההבדל ביניהן כמוהו כטשטוש ההבדל בין דל"ת לרי"ש בגלל קרבת צורתם, אך אז נקבל "אחר" במקום "אחד". על כגון זה אמר רבי ישמעאל לרבי מאיר: "בני הוי זהיר במלאכתך שמלאכתך מלאכת שמים היא (סופר סת"ם) שאם אתה מייתר אות אחת או מחסיר אות אחת נמצאת מחריב את העולם כולו" (עירובין יג ע"ב) אולם המתבונן במזמור הזה יראה בחילופין בין "הדרת" ל"חרדת" את הציר שסביבו סובב המזמור.
"קול ה' בכח קול ה' בהדר" - הכוח הוא אנרגיית הפירוק ההרסנית השוחקת ומפוררת, לעומת ההדר שהוא שלמות ויופי, שילוב והרמוניה כאתרוג שנאמר בו "הדר". הפסוק הזה מלמדנו כי אותו קול ה' הנורא אשר ממנו ירעדו אמות הספים של העולם כולו, הוא אותו קול ה' הנחבא בתוך תוכו של היקום והמאחד אותו לחטיבה אחת.
אותה חרדה שזעזעה מוסדות תבל מפני מי המבול שהשמידו כל חי, היא אותו הדר שבו נגלה ה' על הר סיני ועטף בו ממלכת כהנים וגוי קדוש במתן תורה. מצד אחד "קול ה' שובר ארזים, קול ה' חוצב להבות אש" ומצד שני "ובהיכלו כולו אומר כבוד".
שאון ודומייה
אותם שבעה קולות שנאמרו במזמור הזה על המים, הם אותם שבעה קולות שנזכרו במתן תורה, חמישה קודם מתן תורה ושניים אחר מתן תורה, והם הם שבע הפעמים שנזכרו המים בפרשת ירידת מי המבול.
המזמור הזה מסיים בפסוקים "ה' למבול ישב, וישב ה' מלך לעולם". מלכות ה' נתגלתה בכוח ההרס העצום אשר המחיש לכל המעוניין מי הוא מלך העולם.
אך מלכות ה' נתגלתה גם באופן נגדי על הר סיני. בשקט ובדומייה שהשתררה, חש כל אחד בעומק לבבו את הקול הנבואי העליון "אנכי ה' א-להיך...".
בהופעת המבול ניתך הגשם בעוצמה רבה ובשאון אדיר ארבעים יום וארבעים לילה. לעומת זאת במתן תורה אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: כשנתן הקב"ה את התורה, ציפור לא צווח, עוף לא פרח, שור לא געה, אופנים לא עפו, שרפים לא אמרו קדוש, הים לא נזדעזע, הבריות לא דיברו אלא העולם שותק ומחריש ויצא הקול "אנכי ה' א-להיך" (שמות רבה כט, ט).
וגם כאן חזרו אותם ארבעים יום וארבעים לילה עת שהה משה רבנו בהר סיני. במזמור הזה מופיע מתן תורה בפסוק "קול ה' יחיל מדבר יחיל ה' מדבר קדש".
ויהי בנסוע הארון
"ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה' ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך. ובנוחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל" (במדבר י, לה)
פרשה מופלאה זו מחלקת את ספר במדבר לשלושה חלקים, והיא נחשבת לספר בפני עצמו. פרשה זו מקפלת בתוכה את העוצמה האדירה הטמונה בארון ברית ה' השוכן בתוך מחנה ישראל.
ארון הברית, ובתוכו לוחות העדות שהם תמצית התורה יחד עם ספר התורה, היה הולך לפני מחנה ישראל, מפזר מפורר ומשמיד את כל אויבי ישראל הקמים עליהם. ומאידך, בנוחו במקומו היה מאחד ומלכד את כל שבטי ישראל מגדול ועד קטן. מעניין להשוות זאת לביקוע האטום. בפעולה זו במתכת האורניום משתחררת אנרגיה אדירה ללא כל פרופורציה לגודל גוש המתכת. היכן היתה האנרגיה העצומה הזו בשעה שהאטום הוא שלם ולא מבוקע?
התשובה היא שאמנם אותו סדר גודל של אנרגיה נחוץ כדי ללכד את האטום ליחידה אחת. הדוגמא הזו ממחישה כי כגודל העוז הנדרש לעם ישראל להלחם באויביו כך גודל העוז הנדרש לשלום פנימי בתוך כל חלקי העם.
ואם חס ושלום מתבקע האטום הזה, העם האחדותי הזה, הרי משתחררת בתוכו אנרגיה של הרס עצומה שאינה משתווה לשום אומה ולשון.
תורת ה', שהיא ברית עולם בינינו לבין ה' א-לוהינו, היא מקור העוז והיא מקור הכוח המניע את עמנו קדימה לשליחותו הא-לוהית. רוח ה' המפעמת בתוכנו היא מקור העוצמה הרוחנית הדרושה לנו בכדי לאחד את כולנו תחת דגל אחד והוא שם ה' הגדול והנורא.
"... ואולם אנכי מלאתי כח את רוח ה'" (מיכה ג).
-----------------
באדיבות תנועת "קוממיות". להזמנת חוברת המאמרים 9709881 02.
איך ללמוד אמונה?
אנחנו קודש למענך
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך לקשור את הסכך?
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה ההבדל בין עם ישראל לשאר העמים?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
עבודה שאין לה סוף
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
