ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
^ 1.
סנהדרין דף ק"י.^ 2.
ביניהם הסמ"ג (לאוין קנ"ז), החפץ חיים (באר מים חיים, פתיחה, לאוין י"ב) בשם רבינו יונה, וכן פסק המשנ"ב (סי' קנ"ו, ס"ק ד').^ 3.
בספר המצוות שורש ח' הרמב"ם ביאר שהגמרא בסנהדרין הביאה אסמכתא מקרח ועדתו, והמצוה שלא להחזיק במחלוקת כלול הלאו אחר של "לא תתגודדו".^ 4.
החמרא וחיי הינו ספר על מסכת סנהדרין שכתב הגאון רבי חיים בן ישראל בנבנשתי שחי במאה ה-17 והיה מגדולי האחרונים בטורקיה. הוא חיבר את הספר המפורסם "כנסת הגדולה" וספרים נוספים.^ 5.
אפילו כששני הדברים ביחד: א. הוא צודק. ב. הוא לא התחיל.^ 6.
החמרא וחיי (סנהדרין ק"י. "כל") הוכיח זאת מכך שהגמרא הביאה ראיה ממשה רבנו למרות שהצדק אתו והוא לא התחיל את המחלוקת, ובכל זאת הוא טרח והלך בעצמו לדתן ואבירם כדי להשלים איתם.^ 7.
חוות יאיר, לקראת סוף סימן קס"ו.^ 8.
גמרא שבת ל"א.^ 9.
ספרא קדשים פרשה ב', פרק ד', אות י"ב ; מדרש הגדול ויקרא פרק י"ט, פס' י"ח.^ 10.
שמות י"ט, ב'.^ 11.
על הפסוק הנ"ל, ד"ה "ויחן".^ 12.
לדוגמא, היו תינוקות שידעו לדרוש את התורה ולהביא ארבעים ותשע סברות לטמא וארבעים ותשע סברות לטהר.^ 13.
התפארת ישראל (עוקצין פרק ג' משנה י"ב) ביאר שמכיוון ששרר שלום ביניהם לא נפלו במלחמה (ופשוט). וכן מוכח מהספרי שמובא בהמשך שאפילו כשעם ישראל עובדים עבודה זרה, כשיש שלום ביניהם השטן לא יכול לפגוע בהם כלל.^ 14.
תלמוד ירושלמי פאה פרק א', הלכה א'; ויקרא רבה (וילנא) פרשה כ"ו סימן ב' (פרשת אמור).^ 15.
משנה עוקצין פרק ג', משנה י"ב (סיום הש"ס).^ 16.
התפארת ישראל על המשנה הנ"ל בעוקצין פרק ג', משנה י"ב.^ 17.
כאמור, צדיקים לא מקבלים ברכה ושפע כשאין אותו, ורשעים מקבלים ברכה על ידו למרות מעשיהם הרעים.^ 18.
המשנה בחגיגה פרק ג', משנה ו'.^ 19.
תלמוד ירושלמי חגיגה פרק ג', הלכה ו'.^ 20.
הל' טומאת אוכלין פט"ז, ה"י, "והנראה אצלי בדעת רבינו".^ 21.
אמנם ייתכן שבעקיפין יגרמו השפעות אחרות שאינן טובות (כפי שיתבאר בהערה להלן), אך עצם האחדות טובה.^ 22.
ספרי, במדבר פרשת נשא פיסקא מ"ב; מובא בנצח ישראל תחילת פרק כ"ה.^ 23.
אמנם המשנה בסנהדרין קובעת שכינוס לרשעים רע להם ורע לעולם (סנהדרין ע"א:); ולכאורה נראה שלא רק שאין ערך חיובי לאחדות של רשעים אלא שהוא רע! ניתן לומר שיש מחלוקת בין התנאים. אך נראה מביאור רש"י שהמשנה בסנהדרין אינה מדברת על עצם האחדות, אלא על הדברים הנלווים אליה (שהם יכולים ליזום ביחד דברים); לעומת זאת המדרש מדבר על עצם האחדות. אפשרות נוספת היא שהמדרש אינו מתכוון לאחדות סביב עבודה זרה, אלא אחדות בכללי אצל אנשים שעובדים עבודה זרה. בכל מקרה פשוט שהמדרש מלמד שיש ערך גדול באחדות אצל רשעים, למרות שהיא אינה סביב תוכן חיובי.^ 24.
נצח ישראל פרק כ"ה.^ 25.
גמרא כריתות ו':^ 26.
מראית העין כריתות ו':^ 27.
הלכות תשובה פרק ג' הלכה י"א.^ 28.
רזי לי עמוד קע"ז.^ 29.
אורות התחיה כ'.^ 30.
משך חכמה ויקרא, פרק י"ח, פסוק ד'.
סנהדרין דף ק"י.^ 2.
ביניהם הסמ"ג (לאוין קנ"ז), החפץ חיים (באר מים חיים, פתיחה, לאוין י"ב) בשם רבינו יונה, וכן פסק המשנ"ב (סי' קנ"ו, ס"ק ד').^ 3.
בספר המצוות שורש ח' הרמב"ם ביאר שהגמרא בסנהדרין הביאה אסמכתא מקרח ועדתו, והמצוה שלא להחזיק במחלוקת כלול הלאו אחר של "לא תתגודדו".^ 4.
החמרא וחיי הינו ספר על מסכת סנהדרין שכתב הגאון רבי חיים בן ישראל בנבנשתי שחי במאה ה-17 והיה מגדולי האחרונים בטורקיה. הוא חיבר את הספר המפורסם "כנסת הגדולה" וספרים נוספים.^ 5.
אפילו כששני הדברים ביחד: א. הוא צודק. ב. הוא לא התחיל.^ 6.
החמרא וחיי (סנהדרין ק"י. "כל") הוכיח זאת מכך שהגמרא הביאה ראיה ממשה רבנו למרות שהצדק אתו והוא לא התחיל את המחלוקת, ובכל זאת הוא טרח והלך בעצמו לדתן ואבירם כדי להשלים איתם.^ 7.
חוות יאיר, לקראת סוף סימן קס"ו.^ 8.
גמרא שבת ל"א.^ 9.
ספרא קדשים פרשה ב', פרק ד', אות י"ב ; מדרש הגדול ויקרא פרק י"ט, פס' י"ח.^ 10.
שמות י"ט, ב'.^ 11.
על הפסוק הנ"ל, ד"ה "ויחן".^ 12.
לדוגמא, היו תינוקות שידעו לדרוש את התורה ולהביא ארבעים ותשע סברות לטמא וארבעים ותשע סברות לטהר.^ 13.
התפארת ישראל (עוקצין פרק ג' משנה י"ב) ביאר שמכיוון ששרר שלום ביניהם לא נפלו במלחמה (ופשוט). וכן מוכח מהספרי שמובא בהמשך שאפילו כשעם ישראל עובדים עבודה זרה, כשיש שלום ביניהם השטן לא יכול לפגוע בהם כלל.^ 14.
תלמוד ירושלמי פאה פרק א', הלכה א'; ויקרא רבה (וילנא) פרשה כ"ו סימן ב' (פרשת אמור).^ 15.
משנה עוקצין פרק ג', משנה י"ב (סיום הש"ס).^ 16.
התפארת ישראל על המשנה הנ"ל בעוקצין פרק ג', משנה י"ב.^ 17.
כאמור, צדיקים לא מקבלים ברכה ושפע כשאין אותו, ורשעים מקבלים ברכה על ידו למרות מעשיהם הרעים.^ 18.
המשנה בחגיגה פרק ג', משנה ו'.^ 19.
תלמוד ירושלמי חגיגה פרק ג', הלכה ו'.^ 20.
הל' טומאת אוכלין פט"ז, ה"י, "והנראה אצלי בדעת רבינו".^ 21.
אמנם ייתכן שבעקיפין יגרמו השפעות אחרות שאינן טובות (כפי שיתבאר בהערה להלן), אך עצם האחדות טובה.^ 22.
ספרי, במדבר פרשת נשא פיסקא מ"ב; מובא בנצח ישראל תחילת פרק כ"ה.^ 23.
אמנם המשנה בסנהדרין קובעת שכינוס לרשעים רע להם ורע לעולם (סנהדרין ע"א:); ולכאורה נראה שלא רק שאין ערך חיובי לאחדות של רשעים אלא שהוא רע! ניתן לומר שיש מחלוקת בין התנאים. אך נראה מביאור רש"י שהמשנה בסנהדרין אינה מדברת על עצם האחדות, אלא על הדברים הנלווים אליה (שהם יכולים ליזום ביחד דברים); לעומת זאת המדרש מדבר על עצם האחדות. אפשרות נוספת היא שהמדרש אינו מתכוון לאחדות סביב עבודה זרה, אלא אחדות בכללי אצל אנשים שעובדים עבודה זרה. בכל מקרה פשוט שהמדרש מלמד שיש ערך גדול באחדות אצל רשעים, למרות שהיא אינה סביב תוכן חיובי.^ 24.
נצח ישראל פרק כ"ה.^ 25.
גמרא כריתות ו':^ 26.
מראית העין כריתות ו':^ 27.
הלכות תשובה פרק ג' הלכה י"א.^ 28.
רזי לי עמוד קע"ז.^ 29.
אורות התחיה כ'.^ 30.
משך חכמה ויקרא, פרק י"ח, פסוק ד'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
