ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שירה קופרמן ז"ל
הנתבעת היא חברת בנייה ששכרה את שירותיו של קבלן על מנת לבצע חפירות במגרש מסוים, הקבלן ביצע את עבודתו, אך פינה את העפר למגרש שכן, שבאותו זמן היה בבעלות גוף מסוים, לאחר זמן המגרש נמכר לתובעת, והיא תובעת את הנתבעת לשלם את עלות פינוי העפר מהמגרש בסך 66,000 ₪.
פסק הדין:הנתבעת, חברת הבנייה, פטורה מתשלום עלות פינוי העפר.
נימוקים בקצרה:
הלכה פסוקה (260)
רבנים שונים
215 - השבת אביזרים שניתנו לגן ילדים
216 - נזקים שנגרמו כתוצאה מעבודות עפר
217 - על מי מוטלת חובת תשלום דמי ועד הבית?
טען עוד
המשנה בבבא מציעא (קיז, ב) קובעת שאדם חייב לסלק את ממונו מהשטח של חבירו, גם כשהממון נפל לשם מאיליו, וגם כשהוא מפקיר את ממונו.
לדעת הברכת שמואל (בבא קמא סימן ב) יש לאבנים דין בור שיש לפנותו גם כשאינו מזיק. דעת החזון איש (בבא בתרא יד, טו) שיש חובה לסלק את הרכוש מדיני נזקי שכנים, המחייבים להרחיק מטרד גם כשאין היזק ישיר.
אמנם, בבבא קמא (כט ע"ב) נאמר שאדם שהפקיר את חפציו לאחר שהם נפלו, פטור מתשלום על נזקים שנגרמו מהם. אולם, תוספות (בבא מציע קיז, ב, ד"ה אמר ליה) הסבירו שכאשר חפץ נפל לשטח של חברו, מטרת ההפקר היא רק להשתמט מחובת הפינוי ואין כוונת האדם באמת לוותר על ממונו. בתוספות הרא"ש הסביר שיש להבדיל בין אדם שהפקיר את חפציו לפני שקרה נזק (הדין בבבא קמא), שההפקר תקף, לבין אדם שהפקיר לאחר שקרה נזק (הדין בבבא מציעא), אז יש לחייבו.
מכאן, שבמקרה זה, השלכת העפר בשטח של אחר מחייבת את פינויו.
ב. חיוב בעלים של רכוש כאשר אדם אחר השליך אותו במקום אסור
במקרה הנדון, העפר של הנתבעת הונח בשטח של הנתבעת על ידי הקבלן. בנוגע למקרה אחר כתבו הרמב"ם, הראב"ד (נזקי ממון יג, י) והשו"ע (חו"מ תיג, ב), שבמקרה של תאונת שרשרת, מי שאשם בתאונה חייב בכל הנזקים, גם כאשר הם נוצרו על ידי ממון של אדם אחרים שהיו מעורבים בתאונת השרשרת.
פוסקים אלה לא עסקו בשאלה מה דין כאשר מי שהיה מעורב בתאונת השרשרת היה יכול לפנות את רכושו מהדרך כדי למנוע נזק נוסף. על כך הרמב"ן (מלחמות ה' בבא קמא טו, א) כתב שבעל החפץ פטור גם אם היתה לו אפשרות לפנות את החפצים, וכן פסק הרמ"א (חו"מ תיג, ב). גם הגר"א (חו"מ תיג, ה) פסק כך, והביא דעות חולקות שמזמן שנודע לבעל החפץ, ולא פינה את חפצו הוא חייב בנזקים שהחפץ גרם.
נמצא שיש מחלוקת במקרה בו אדם אחד (במקרה שלפנינו, הקבלן) גרם לכך שממונו של אדם אחר (במקרה שלפנינו, הנתבעת) יהיה מונח במקום הגורם נזק.
ג. האם העפר היה בבעלות הנתבעת לאחר חפירתו?
אלא שלטענת הנתבעת העפר היה בבעלות הקבלן ובאחריותו, ומבחינתה הדבר היחיד החשוב הוא שהחול יפונה למקום מורשה. לטענתה, היא החתימה את הקבלן על כך שאין לה אחריות לחול. לפי ההלכה אדם שהניח חפץ במקום שאין הוא מעוניין בו, החפץ נהיה הפקר (ב"מ כא, א, שו"ע חו"מ רס, ט) וכך הדין בכל מקרה שברור שאדם אינו רוצה בבעלות על החפץ (מחנה אפרים זכיה מהפקר ו).
לפיכך, במקרה זה נראה שהנתבעת הפקירה את העפר והיא אינה אחראית על מה שהקבלן עשה בו.
ד. האם מעסיק אחראי לנזקים שגרם קבלן מטעמו?
מפסיקת השו"ע (חו"מ שפד, ג) עולה שיש אחריות לנזקים שגרם פועל, וכמו כן חפץ של אדם המונע שימוש של אדם אחר ברכושו, מחייבים אותו לפנותו (רמ"א חו"מ שפו, ג), אך במקרה שלנו את הנזק יצר קבלן הנתבעת, ולא הנתבעת. אבל כיון שפינוי החול נעשה בניגוד לדעתה של הנתבעת אין לה אחריות לנזק.
ה. חיוב לפי פקודת הנזיקין
התובעת טענה שיש לחייב את הנתבעת לפי פקודת הנזיקין הקובעת אחריות שילוחית על מעסיק שעובד שלו ביצע נזק, פוסקים רבים אכן סבורים שיש תוקף לחוק זה, משום שהוא לתקנת בני המדינה. או לפחות לחלקים ממנו, אך נראה שהחוק קובע אחריות למעסיק רק במקום בו הוא הפיק תועלת ממעשי העובד, במקרה שלנו לא הופקה כל תועלת ממעשי העובד, ולכן אין אחריות גם לפי פקודת הנזיקין.

אנחנו קודש למענך

שימוש בתנור אחד לחלב ובשר

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

גאולת מצרים מאז ועד היום

כאב הגלות ותקוות הגאולה

איך מותר להכין קפה בשבת?

איך אדם יכול לדאוג שיאהבו אותו?

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

"בזאת התורה" - איזו תורה?

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















