ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שירה קופרמן ז"ל
הנתבעת היא חברת בנייה ששכרה את שירותיו של קבלן על מנת לבצע חפירות במגרש מסוים, הקבלן ביצע את עבודתו, אך פינה את העפר למגרש שכן, שבאותו זמן היה בבעלות גוף מסוים, לאחר זמן המגרש נמכר לתובעת, והיא תובעת את הנתבעת לשלם את עלות פינוי העפר מהמגרש בסך 66,000 ₪.
פסק הדין:הנתבעת, חברת הבנייה, פטורה מתשלום עלות פינוי העפר.
נימוקים בקצרה:
הלכה פסוקה (260)
רבנים שונים
215 - השבת אביזרים שניתנו לגן ילדים
216 - נזקים שנגרמו כתוצאה מעבודות עפר
217 - על מי מוטלת חובת תשלום דמי ועד הבית?
טען עוד
המשנה בבבא מציעא (קיז, ב) קובעת שאדם חייב לסלק את ממונו מהשטח של חבירו, גם כשהממון נפל לשם מאיליו, וגם כשהוא מפקיר את ממונו.
לדעת הברכת שמואל (בבא קמא סימן ב) יש לאבנים דין בור שיש לפנותו גם כשאינו מזיק. דעת החזון איש (בבא בתרא יד, טו) שיש חובה לסלק את הרכוש מדיני נזקי שכנים, המחייבים להרחיק מטרד גם כשאין היזק ישיר.
אמנם, בבבא קמא (כט ע"ב) נאמר שאדם שהפקיר את חפציו לאחר שהם נפלו, פטור מתשלום על נזקים שנגרמו מהם. אולם, תוספות (בבא מציע קיז, ב, ד"ה אמר ליה) הסבירו שכאשר חפץ נפל לשטח של חברו, מטרת ההפקר היא רק להשתמט מחובת הפינוי ואין כוונת האדם באמת לוותר על ממונו. בתוספות הרא"ש הסביר שיש להבדיל בין אדם שהפקיר את חפציו לפני שקרה נזק (הדין בבבא קמא), שההפקר תקף, לבין אדם שהפקיר לאחר שקרה נזק (הדין בבבא מציעא), אז יש לחייבו.
מכאן, שבמקרה זה, השלכת העפר בשטח של אחר מחייבת את פינויו.
ב. חיוב בעלים של רכוש כאשר אדם אחר השליך אותו במקום אסור
במקרה הנדון, העפר של הנתבעת הונח בשטח של הנתבעת על ידי הקבלן. בנוגע למקרה אחר כתבו הרמב"ם, הראב"ד (נזקי ממון יג, י) והשו"ע (חו"מ תיג, ב), שבמקרה של תאונת שרשרת, מי שאשם בתאונה חייב בכל הנזקים, גם כאשר הם נוצרו על ידי ממון של אדם אחרים שהיו מעורבים בתאונת השרשרת.
פוסקים אלה לא עסקו בשאלה מה דין כאשר מי שהיה מעורב בתאונת השרשרת היה יכול לפנות את רכושו מהדרך כדי למנוע נזק נוסף. על כך הרמב"ן (מלחמות ה' בבא קמא טו, א) כתב שבעל החפץ פטור גם אם היתה לו אפשרות לפנות את החפצים, וכן פסק הרמ"א (חו"מ תיג, ב). גם הגר"א (חו"מ תיג, ה) פסק כך, והביא דעות חולקות שמזמן שנודע לבעל החפץ, ולא פינה את חפצו הוא חייב בנזקים שהחפץ גרם.
נמצא שיש מחלוקת במקרה בו אדם אחד (במקרה שלפנינו, הקבלן) גרם לכך שממונו של אדם אחר (במקרה שלפנינו, הנתבעת) יהיה מונח במקום הגורם נזק.
ג. האם העפר היה בבעלות הנתבעת לאחר חפירתו?
אלא שלטענת הנתבעת העפר היה בבעלות הקבלן ובאחריותו, ומבחינתה הדבר היחיד החשוב הוא שהחול יפונה למקום מורשה. לטענתה, היא החתימה את הקבלן על כך שאין לה אחריות לחול. לפי ההלכה אדם שהניח חפץ במקום שאין הוא מעוניין בו, החפץ נהיה הפקר (ב"מ כא, א, שו"ע חו"מ רס, ט) וכך הדין בכל מקרה שברור שאדם אינו רוצה בבעלות על החפץ (מחנה אפרים זכיה מהפקר ו).
לפיכך, במקרה זה נראה שהנתבעת הפקירה את העפר והיא אינה אחראית על מה שהקבלן עשה בו.
ד. האם מעסיק אחראי לנזקים שגרם קבלן מטעמו?
מפסיקת השו"ע (חו"מ שפד, ג) עולה שיש אחריות לנזקים שגרם פועל, וכמו כן חפץ של אדם המונע שימוש של אדם אחר ברכושו, מחייבים אותו לפנותו (רמ"א חו"מ שפו, ג), אך במקרה שלנו את הנזק יצר קבלן הנתבעת, ולא הנתבעת. אבל כיון שפינוי החול נעשה בניגוד לדעתה של הנתבעת אין לה אחריות לנזק.
ה. חיוב לפי פקודת הנזיקין
התובעת טענה שיש לחייב את הנתבעת לפי פקודת הנזיקין הקובעת אחריות שילוחית על מעסיק שעובד שלו ביצע נזק, פוסקים רבים אכן סבורים שיש תוקף לחוק זה, משום שהוא לתקנת בני המדינה. או לפחות לחלקים ממנו, אך נראה שהחוק קובע אחריות למעסיק רק במקום בו הוא הפיק תועלת ממעשי העובד, במקרה שלנו לא הופקה כל תועלת ממעשי העובד, ולכן אין אחריות גם לפי פקודת הנזיקין.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
