ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חמץ, מצה וכשרות לפסח
- התבוננות אמונית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
אמנם אין צורך לחפש טעמים למצוות התורה. התורה היא למעלה מכל הסבר. אבל כאן התורה בעצמה מצאה צורך להגדיר את מהות המצה. בפרשת "ראה" נקראת המצה לחם עוני:
"לא תאכל עליו חמץ, שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עוני, כי בחפזון יצאת מארץ מצרים, למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך".
לחם עוני - זה שמה של המצה, להבדיל ממצה עשירה שיש בה טעמים נוספים שמעשירים אותה. במצה, לחם העוני, אין תוספות, אין תסיסה ותפיחה, אלא היא כמות שהיא - קמח ומים. המצה מבטאת את עניין הגאולה, היציאה לחרות, אי תלות באחרים, חרות גמורה, מקוריות, עצמיות. בנוסף, יציאת מצרים באה ממדרגה עליונה מופשטת, ממקור עליון. הקב"ה הוציאנו ממצרים. מעלה עליונה זו מופשטת היא.
כן המצה היא מופשטת כמו בגדי לבן של כהן גדול ביום הכיפורים, שבהם הוא נכנס לפני ולפנים לקודש הקדשים לא בבגדי זהב מכובדים אלא דוקא בבגדי לבן פשוטים. כך גם המצה. ביום היציאה מארץ מצרים אכלו ישראל מצה ולא חמץ - לא אוכל שיש בו השפעה נוספת על עצמותו, אלא אוכל נקי וטהור מכל השפעה זרה. כך מבאר המהר"ל, וביאור הדבר הוא, כמו אדם הזקוק להשתלת לב, וכדי שהגוף לא ידחה את האיבר החדש צריך לדכא את כל הנוגדנים שמפריעים לקליטת איבר זר. אבל יש סיכון בדיכוי ע"י נוגדנים, שכן הגוף באותה שעה חשוף למחלות ולנגיפים מבלי יכולת להתגונן, ועל-כן עליו להיות במקום סטרילי.
כך בשעה שישראל יצאו ממצרים, באותה שעה ניתן להם לב חדש, אור האמונה האיר בהם אמונה עליונה אלקית. באותה שעה הם היו צריכים להיות זכים ונקיים מכל השפעה זרה. הם היו צריכים לקלוט לתוכם בפתיחות גמורה את גודל האמונה. הפתיחות הכרחית לקליטת האמונה, אבל היא מסוכנת שכן יכולה לחדור השפעה זרה. על-כן היה זה בחפזון כדי למנוע השפעה שלילית. כן האוכל הוא אוכל פשוט שאין בו כל דבר נוסף על עצמו.
המצה היא כעין תרופה בעלת ערך כפול המאפשרת את ההתרוממות לאמונה האלקית, את הקליטה הרוחנית העליונה, וגם מונעת השפעות זרות מזיקות.
בימים אלו של חג הפסח, ימי החרות העליונה המתחדשים בכל שנה ושנה, צריך הבית להיות נקי מכל חמץ שמבטא זרות ושלילה. כל זהירות מחמץ יש לה ערך עצום, עוד טהרה פנימית. בליל בדיקת חמץ אנחנו בודקים את עצמנו, מטהרים את לבנו מכל רבב של שלילה ונעשים מוכשרים להתעלות רוחנית של חג הפסח, התעלות אמיתית טהורה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.














