ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- קרח
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
האם מחלוקת הרמב"ם והראב"ד היא מקרית? או שמא מסתתרת כאן שיטה שלמה ומאחורי כל נקודות המחלוקת הנפרדות נמצאות שתי שיטות ושתי תפיסות עולם? קוראינו הנאמנים יודעים שזוהי שאלה רטורית. כמובן שנצעד בדרך השנייה...
מקוצר היריעה, נתבונן בכמה מחלוקות יסודיות: נפתח בשאלה, האם יש מציאות גופנית בעולם הבא?
לרמב"ם (תשובה ח.ב): "העולם הבא אין בו גוף וגויה אלא נפשות הצדיקים בלבד בלא גוף כמלאכי השרת... זהו שאמרו נהנין מזיו שכינה שיודעים ומשיגין מאמתת הקב"ה מה שאינם יודעים והם בגוף האפל השפל". רבינו שולל כל מציאות של קיום גופני בעולם השלם, אדרבא הגוף מונע ומעכב את ההשגה, לכן בעולם הבא שבו ההשגה בשיאה פשוט שאין בו גוף.
על כך משיג הראב"ד, בחריפות כדרכו: "דברי האיש הזה בעיני קרובים למי שאומר אין תחיית המתים לגופות אלא לנשמות בלבד, וחיי ראשי לא היה דעת חז"ל על זה... לא ישובו הצדיקים לעפר אלא עומדין בגוייתם". ומה בדבר הגוף שמעכב? הקב"ה יכול להסתדר אפילו עם הבעיה הזו: "אפשר שהבורא ישים גוייתם חזקות ובריאות כגוית המלאכים וכגוית אליהו זכור לטוב". הראב"ד מודה לרמב"ם שיש עיכובים הנגרמים כתוצאה מהגוף, אבל בעולם מושלם, בו ה' מתגלה במלא עוזו, יתפתח גוף חדש, בעל טבע רוחני מלאכי.
עניין ההתחדשות על ידי הקב"ה בעולם הבא, אינו מקרי במחלוקת הרמב"ם והראב"ד. כמה הלכות לאחר מכן מבאר הרמב"ם: "זה שקראו אותו חכמים העולם הבא לא מפני שאינו מצוי עתה וזה העולם אובד ואחר כך
יבא אותו העולם... אלא הרי הוא מצוי ועומד...".
לפי הרמב"ם עולם הבא הוא עולם "עומד", כלומר נצחי שאינו משתנה. משום כך הוא מתקיים במקביל לעולם הזה.
לעומתו הראב"ד מדגיש את השינוי וההתחדשות המופיעים יחד עם ההתגלות: "נראה כמכחיש שאין העולם חוזר לתהו ובהו והקב"ה מחדש עולמו ואמרו שיתא אלפי שנין הוי עלמא וחד חרוב ונמצא שהוא עולם חדש".
אליבא דהראב"ד החידוש שמגיע יחד עם ההופעה האלהית איננו נחלת העתיד בלבד. התחדשות זו יכולה להופיע בבית המדרש כמתן תורה בזעיר אנפין. והוא אומר זאת, מניסיונו האישי... "וכבר הופיע רוח הקודש בבית מדרשנו מכמה שנים... ומקום הניחו לי מו השמים ו "כך נגלה לי מסוד ה' ליראיו" .
הראב"ד חולק בכמה מקומות על הרמב"ם מתוקף ההתגלות. מתן תורה לדידו לא מוגבל להר סיני. מכאן גם נובעת ביקורתו על שיטת הלימוד של רבינו : "כל מה שכתב [הרמב"ם] בזה, הרבה יגיעות שאין הדעת מקבלת ואין השכל מודה ואין הלב מתיישב עליו..." כתחליף מציע הראב"ד: "אבל עשה אזנך כאפרכסת ושמע דבר ה'... ברוך ה' אשר גילה סודו ליראיו...".
לעומתו, דעת הרמב"ם היא, שבמתן תורה נתגלתה התורה השלמה והנצחית. היא מייצגת את השלמות האלהית שהיתה ועודנה ללא שינוי. אותה שלמות שקדמה לבריאה מושגת על ידי הצדיקים שזכו לה – בעולם הבא. בדומה לתורה, העולם
הזה גם הוא פעולה אלהית שלמה ולכן אין בו שינוי לעולם: "ואל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ומחדש דברים בעולם או מחיה מתים וכיוצ"ב... ועיקר הדברים ככה הן, שהתורה הזאת חוקיה ומשפטיה לעולם ולעולמי עולמים, ואין מוסיפין עליהן ולא גורעין מהן".
ברוח זו אף כתב הרמב"ם את ספרו, "משנה תורה": "כללו של דבר כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם בדין מדיני ישראל אלא יהא חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה עם התקנות והמנהגות והגזירות שנעשו מימות משה רבינו ועד חבור הגמרא וכמו שפירשו לנו הגאונים בכל חיבוריהם שחיברו אחר הגמרא. לפיכך קראתי שם חיבור זה משנה תורה. לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחלה ואחר כך קורא בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם".

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

הלכות שטיפת כלים בשבת

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

איך ללמוד גמרא?

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

מה זה אומר בחזקת בשרי?

חידוש כוחות העולם

איך עושים קידוש?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















