ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- קרח
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
האם מחלוקת הרמב"ם והראב"ד היא מקרית? או שמא מסתתרת כאן שיטה שלמה ומאחורי כל נקודות המחלוקת הנפרדות נמצאות שתי שיטות ושתי תפיסות עולם? קוראינו הנאמנים יודעים שזוהי שאלה רטורית. כמובן שנצעד בדרך השנייה...
מקוצר היריעה, נתבונן בכמה מחלוקות יסודיות: נפתח בשאלה, האם יש מציאות גופנית בעולם הבא?
לרמב"ם (תשובה ח.ב): "העולם הבא אין בו גוף וגויה אלא נפשות הצדיקים בלבד בלא גוף כמלאכי השרת... זהו שאמרו נהנין מזיו שכינה שיודעים ומשיגין מאמתת הקב"ה מה שאינם יודעים והם בגוף האפל השפל". רבינו שולל כל מציאות של קיום גופני בעולם השלם, אדרבא הגוף מונע ומעכב את ההשגה, לכן בעולם הבא שבו ההשגה בשיאה פשוט שאין בו גוף.
על כך משיג הראב"ד, בחריפות כדרכו: "דברי האיש הזה בעיני קרובים למי שאומר אין תחיית המתים לגופות אלא לנשמות בלבד, וחיי ראשי לא היה דעת חז"ל על זה... לא ישובו הצדיקים לעפר אלא עומדין בגוייתם". ומה בדבר הגוף שמעכב? הקב"ה יכול להסתדר אפילו עם הבעיה הזו: "אפשר שהבורא ישים גוייתם חזקות ובריאות כגוית המלאכים וכגוית אליהו זכור לטוב". הראב"ד מודה לרמב"ם שיש עיכובים הנגרמים כתוצאה מהגוף, אבל בעולם מושלם, בו ה' מתגלה במלא עוזו, יתפתח גוף חדש, בעל טבע רוחני מלאכי.
עניין ההתחדשות על ידי הקב"ה בעולם הבא, אינו מקרי במחלוקת הרמב"ם והראב"ד. כמה הלכות לאחר מכן מבאר הרמב"ם: "זה שקראו אותו חכמים העולם הבא לא מפני שאינו מצוי עתה וזה העולם אובד ואחר כך
יבא אותו העולם... אלא הרי הוא מצוי ועומד...".
לפי הרמב"ם עולם הבא הוא עולם "עומד", כלומר נצחי שאינו משתנה. משום כך הוא מתקיים במקביל לעולם הזה.
לעומתו הראב"ד מדגיש את השינוי וההתחדשות המופיעים יחד עם ההתגלות: "נראה כמכחיש שאין העולם חוזר לתהו ובהו והקב"ה מחדש עולמו ואמרו שיתא אלפי שנין הוי עלמא וחד חרוב ונמצא שהוא עולם חדש".
אליבא דהראב"ד החידוש שמגיע יחד עם ההופעה האלהית איננו נחלת העתיד בלבד. התחדשות זו יכולה להופיע בבית המדרש כמתן תורה בזעיר אנפין. והוא אומר זאת, מניסיונו האישי... "וכבר הופיע רוח הקודש בבית מדרשנו מכמה שנים... ומקום הניחו לי מו השמים ו "כך נגלה לי מסוד ה' ליראיו" .
הראב"ד חולק בכמה מקומות על הרמב"ם מתוקף ההתגלות. מתן תורה לדידו לא מוגבל להר סיני. מכאן גם נובעת ביקורתו על שיטת הלימוד של רבינו : "כל מה שכתב [הרמב"ם] בזה, הרבה יגיעות שאין הדעת מקבלת ואין השכל מודה ואין הלב מתיישב עליו..." כתחליף מציע הראב"ד: "אבל עשה אזנך כאפרכסת ושמע דבר ה'... ברוך ה' אשר גילה סודו ליראיו...".
לעומתו, דעת הרמב"ם היא, שבמתן תורה נתגלתה התורה השלמה והנצחית. היא מייצגת את השלמות האלהית שהיתה ועודנה ללא שינוי. אותה שלמות שקדמה לבריאה מושגת על ידי הצדיקים שזכו לה – בעולם הבא. בדומה לתורה, העולם
הזה גם הוא פעולה אלהית שלמה ולכן אין בו שינוי לעולם: "ואל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ומחדש דברים בעולם או מחיה מתים וכיוצ"ב... ועיקר הדברים ככה הן, שהתורה הזאת חוקיה ומשפטיה לעולם ולעולמי עולמים, ואין מוסיפין עליהן ולא גורעין מהן".
ברוח זו אף כתב הרמב"ם את ספרו, "משנה תורה": "כללו של דבר כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם בדין מדיני ישראל אלא יהא חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה עם התקנות והמנהגות והגזירות שנעשו מימות משה רבינו ועד חבור הגמרא וכמו שפירשו לנו הגאונים בכל חיבוריהם שחיברו אחר הגמרא. לפיכך קראתי שם חיבור זה משנה תורה. לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחלה ואחר כך קורא בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
