ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
- העצמה אישית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
בפסח אנו יוצאים מעבדות לחירות, עבדות של תרבות שמקדשת את החיצוניות ומודדת אותנו לפי תארי כבוד, הישגים חומריים, מעמד חברתי ועוד... לחירות פנימית בה אנו בוחרים לקחת אחריות על חיינו, פועלים מתוך הנעה פנימית ושולטים בעולמנו הפנימי.
כאשר נדע לשלוט בעולמנו הפנימי ולא לאפשר לסביבה החיצונית לשלוט בו ולהוציא אותנו מאיזון נפשי - פנימי, אז נזכה לחיות בשלווה פנימית ונהיה בני חורין מאושרים באמת.
רבנו חיים ויטאל תלמידו של האר"י הקדוש זצ"ל מספר על אדם שביקש להתקבל לחבורת יחידי סגולה שהיו דבקים בה' יתברך. כדי להתקבל לחבורה נדרש אותו אדם להודיע אם הגיע למידת ההִשתווּת. כשביקש האיש הסבר, שאלו אותו אם שני בני אדם, אחד מכבדו והשני מבזה אותו, שווים בעיניו או לא? השיב האיש שלא. כאשר מכבדים אותו הוא נהנה מכך ויש לו נחת, וכאשר מבזים אותו, הוא אמנם אינו נוקם ונוטר אך יש לו צער מכך. על כך השיבו לו 'בני לך לשלום'. כל זמן שלא נשתווית – הווה אומר, שלא תרגיש בכבוד המכבדך ובביזיון המבזך, אינך מתאים לחבורה.
מידת ההשתוות היא מידה קשה מאוד ודורשת שליטה פנימית חזקה, ובכל זאת היא אינה נחלתם של יחידי סגולה. אמנם שליטה בעולמנו הפנימי היא תהליך ארוך וקשה, בפרט שברוב חיינו לימדו אותנו אחרת – לבחור במסלול החיצוני של חיפוש הסברים ואשמים כדי שלא נאלץ לצאת מאיזור הנוחות שלנו, אך אין ספק שכל אחד מאיתנו מסוגל לזה אם רק יבחר וישקיע בכך, והתוצאה תהיה שווה כל רגע של מאמץ.
בחג הפסח אנו הופכים מעבדי פרעה לעבדי ה'. שליטה פנימית על עולמנו מסייעת לנו לכוון את מעשנו לשם שמים ולדבקות בה' יתברך. מעשינו נובעים מהרצון לעשות נחת רוח ליוצרנו ולעשות רצון בוראנו.
כשהנעתו של האדם היא פנימית, הוא לא זקוק להשוות את עצמו לאחרים או לגמד אותם ולקנא בהם. יש לו יכולת להתבונן פנימה בטוב של אחרים ולאהוב אותם. דבקותו בה' מסייעת לו לא לדבר רע על בניו אלא לאהוב כל אחד מבני ישראל כי בכך הוא עושה נחת רוח לבוראו.
הארות והערות, שאלות ורעיונות לנושאים שמעניינים אתכם, יתקבלו בשמחה: [email protected]
העצמה אישית (48)
הרב יוסף שריקי
44 - תלמידים יקרים, ההפסד כולו שלהם!
45 - לחיות בשלווה פנימית
46 - הילדים של היום...
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
