ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
'השפת אמת' זיע"א בפרשתנו (תרמ"ג) שואל, מדוע לא מצינו עדות זו שהקב"ה מעיד עליהם שהם בני אברהם יצחק ויעקב לפני.
ועונה, שכל היסוד של 'עדות' הוא רק במקום שיש צורך לברר את שורש האמת מכמה דעות. היינו, עדות נצרכת במקום שיש חשש לטעות, כי כשיש רק אמת אחת שכולם מסכימים עליה, אין צורך בעדות.
ומחדש ה'שפת אמת', שלכן בזמן שעם ישראל חטאו עם בנות מואב היה מקום לחשוב שעם ישראל כבר אינו העם הנבחר, ושכביכול בורא עולם הסיר את שמו מעליהם, דווקא אז העיד עלינו הקב"ה שעדיין חל עלינו שם י-ה וששמו כלול בשמנו.
כתוב (ישעיה מג, י)"אתם עדי נאום ה'", ו'השפת אמת' (בא, תרנ"ז) מבאר כי עדות זו אינה בפה בלבד, אלא רק כל עצם מציאות של יהודי הוא 'עד' על ה' יתברך, וזו עבודת האדם להיות עד בעולם על ייחוד ה' בכל רגע, מקום וזמן, במחשבה, דיבור ומעשה.
מוסיף 'השפת אמת' (בפרשתנו תרמ"ג): "איתא (סנהדרין פה, ע"א) עדות שאי אתה יכול להזימה אינה עדות. כי המטמין עצמו ואינו מכניס עצמו במקום שיש התנגדות באופן שאין יכולים להזימו, אינו עדות. אבל במקום שיש רואין ורוצין להזימו, והוא מתגבר בעבודת ה' ואין יכולין להזימו ולומר 'עמנו הייתם', הוא עדות אמת".
מלאכים אינם יכולים להיות עדים על מציאות ה' מפני שאין להם בחירה, הם רואים וחווים את מציאותו יתברך בהכרה מוחלטת וברמה שאי אפשר להתכחש אליה. מנגד, האדם שהוא בעל בחירה נמצא בעולם שנוכחותו של בעל הבירה נסתרת, ועוד, שרבו בעולם הזה דעות, דרכים ובלבולים שנוצרו להסיח את דעת האדם מהאמת היחידה.
וכל עיקר תכלית בריאת האדם שיהיה 'עד' על מציאות ה'. ועדות היא דווקא במקום שיש התנגדות והכחשה לאמת, בעולם שיש כוחות המונעים מהאדם לדבוק בבורא עולם ולהסית את האדם ממקורו ושורשו, ותפקיד האדם הוא לבחור להיות קשור ונאמן לאמת הצרופה על ידי אמונה בה' ובתורתו.
ועוד, שגם בזה העולם, כשיהודי רק ספון וטמון בתוך הבית מדרש ובית הכנסת עדיין לא נשלמת עדותו, כי בתוך בית המדרש אין הכחשה ל'אין עוד מלבדו', אלא דווקא כשיהודי יוצא לחוץ ועוסק בחולין ובגשמיות העולם, ועם זאת מקיים "שיויתי ה' לנגדי תמיד", שמתנהג בכשרות על פי ההלכה ושומר על קדושה וכו', כך הופך להיות עד שלם, כדברי בעל ספר 'הלקח והלבוב' (חנוכה): "כי העדות בשלמות רק כאשר הוא מעורב בענייני העולם הזה ועושה רצון הבורא יתברך, ומתגבר על הרחוב".
אנו אומרים פעמיים ביום "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד". ידוע מה שכתוב בזוהר הקדוש (ח"ב קס, ב) כי אות ע' מתיבת 'שמע' והאות ד' מתיבת 'אחד' הן גדולות. מפני שבא ללמד את איש ישראל שהוא 'עד' על מלכות שמיים, והעדות היא הייחוד של אמונת עם ישראל ב'ה' אלוקינו ה' אחד'.
כתוב "שובה ישראל עד ה' אלוקיך" (הושע יד, ב), ואמרו חז"ל (פסיקתא פרשה מד) 'עד' לשון עדות. וה'שפת אמת' (שובה, תרס"א) פירש שעשיית התשובה צריכה להיות באופן שיהיה נעשה האדם שוב עד כשר להעיד על הבורא יתברך.
כי כשחס ושלום יהודי חוטא, הוא מטשטש מעליו את 'העדות', את החותמת של שם ה' שחל עליו, וממילא כשיהודי רוצה לשוב בתשובה ולתקן את מעשיו באופן שלא יחטא בעתיד, הרי שעליו להבין מהו שורש החטא, ששכח את מעלתו וערכו וששם שמיים חקוק עליו. והתשובה היא, שיזכור שגם עליו אביו שבשמיים אמר "אתם עדי" ושיחזור לראשית יצירתו- "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו" (ישעיה מג, כא), וכך יקיים את המטרה שלשמה הוא נברא.
והסיוע לאדם שיזכה להיות עד כשר ולהיות ראוי לעשות את תפקידו אחר החטא הוא התפילין, כדברי 'הלקח והלבוב' (בא): " ולכן נתן לנו הקב"ה מצוה חשובה זו של תפילין, הרי אז נתגלה ציור האמיתי של האדם, ואז הוא נעשה כאיש אחר לגמרי, ואינו אותו האיש שעשה כל הדברים האלה שפוסל אותו לעדות".
ומוסיף: "ולכן אמרו חז"ל (ברכות יד, ע"ב) 'כל הקורא קריאת שמע בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר בעצמו', כי להיות עד כשר צריך האדם ללבוש תפילין ולתהוות לאיש אחר. וזה כוח התפלין לקדש את האדם ולהוציא לידי גילוי אור נשמתו כראוי. ולכן יש להיזהר להניח התפלין מיד בבוקר ולא לערב דברים אחרים, ואז יוכל להגיד עדות אמת בהנחת תפלין ולהיות עד כשר על יחודו יתברך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
