ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיה מוריה בת אסתר
והנה, שוד ושבר, על שני כפות המאזניים בבית דין של מעלה, מונחים היו המצוות והעבירות. כף העבירות שקעה למטה מפני כובד העבירות שעשו ישראל באותה שנה, ואילו כף המצוות התרוממה בקלילות למעלה, מפני שמצוותיהם של ישראל באותה שנה מועטות היו.
לפתע, הבחין השטן ביהודי העובר עבירה חמורה בעיצומו של היום הקדוש, ואץ רץ להביאה ולהניחה כקישוט שחור משחור בראש ערימת קטרוגיו.
ניצל רבי לוי יצחק את שעת הכושר, ומיד ניגש לכף העבירות. נטל את העבירה הראשונה, ומיד סנגר בליבו – הלא עובר העבירה היה שרוי באותה שעה במצוקה קשה, סבבוהו צרות קשות ורעות, וכיצד אפשר לדונו כך לכף חובה. והנה, הפלא ופלא, העבירה נמסה בידיו של הצדיק, כגוש קרח בתנור, ומיד נעלמה כלא הייתה.
כך נטל רבי לוי יצחק, עבירה אחרי עבירה, עד שכל העבירות נעלמו כלא היו, וכף המצוות שקעה עד הארץ, בעוד כף העבירות עולה כנוצה אל על.
עזב רבי לוי יצחק את המאזניים, והנה השטן שב למקומו ועבירתו בידו, אך מה רבה הייתה פליאתו בראותו שכל שללו השנתי, עליו עמל כה רבות, נעלם כאבק פורח.
תמה השטן: וכי יש גנבים בשמיים? ומיד הלך לחפשם. בתוך רגע, הוא תפס את הנב הצפוי, רבי לוי יצחק. גררו השטן לבית דין של מעלה, שידונו את הגנב לפי ההלכה.
ישבו בית הדין, ופסקו – הלא נאמר במפורש בתורה, שהגנב צריך לשלם כפל, יתכבד רבי לוי יצחק וישיב את העבירות בכפל כפליים. ענה הצדיק ואמר – 'העבירות נעלמו, ואין לי לשלם'.
מיד פסקו בית הדין, כמפורש בתורה, "ואם אין לו – ונמכר בגניבתו". יצאה בת קול והכריזה – 'מי רוצה לקנות לעבד את רבי לוי יצחק'?
ולא נמצא קונה, עד שאמר הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו: 'אני קונה את רבי לוי יצחק לעבד עולם'. (אמר ר' שלמה קרליבך:) וזה מה שאנו אומרים בתפילה: "לרחם עמו ביום דין", (מדוע?) מפני ש"לקונה עבדיו בדין".
יש כאן יסוד חשוב מאד בעבודת התפילה והשיבה בתשובה בכלל, ועבודת הימים הנוראים בפרט.
הקללות האחרונות בפרשת כי תבוא הם "והשיבך מצריים באוניות, בדרך אשר אמרתי לא תשוב לראותה.. עד עולם", "והתמכרתם שם לעבדים... ואין קונה". במבט ראשון יש כאן שתי קללות נוראות עד מאד.
עם ישראל יצא ממצריים מבית עבדים, צעד דרך ארוכה, והנה כאן הוא חוזר לנקודת ההתחלה – למצריים. כביכול, כל המסע הארוך לא היה שווה ולא הועיל כלל. ואכן, בחורבן בית ראשון, לאחר הריגת גדליה בן אחיקם, לוקחים שרי החיילים את שארית הפליטה, ונמלטים עימה למצריים. כך מסתיים החורבן הראשון בתחושה הנוראית, שכביכול חזרנו לנקודת ההתחלה.
יתר על כן – יציאתנו ממצריים בישרה את היציאה מעבדות לחירות, והנה יש כאן קללה יותר נוראה, הגולים רוצים להיות עבדים, ואפילו את זה לא רוצים לתת להם. כביכול, חוזרים אפילו לנקודה גרועה יותר מנקודת ההתחלה.
אלא שכאן גם גנוזה הנחמה, אף אחד בעולם הזה לא רוצה לקנות לעבד, אבל יש אחד שרוצה לקנותנו לעבדים – הקב"ה בכבודו ובעצמו. אמנם, מבחינה חיצונית, חזרנו לגלות קשה ונוראה, אבל לא חזרנו לנקודת ההתחלה, ביציאתנו ממצריים הקב"ה קנה אותנו לעבדים. וזה העניין בפסוק שחותם את הקללות – "אלה דברי הברית". יש לנו ברית נצח עם ה'.
וזה עומק עבודת ה' בכלל, ובימים הנוראים בפרט, שגם את התרחקנו ועברנו עבירות, הרי בעומק אנו בניו ועבדיו של ה', וכשאנו מבטלים עצמנו אליו, הוא קונה אותנו, ודן אותנו לטובה, ומתכפרים כל עוונותינו.
שנזכה 'לקונה עבדיו בדין', ומתוך כך 'לרחם עמו ביום דין'!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
