ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיה מוריה בת אסתר
והנה, שוד ושבר, על שני כפות המאזניים בבית דין של מעלה, מונחים היו המצוות והעבירות. כף העבירות שקעה למטה מפני כובד העבירות שעשו ישראל באותה שנה, ואילו כף המצוות התרוממה בקלילות למעלה, מפני שמצוותיהם של ישראל באותה שנה מועטות היו.
לפתע, הבחין השטן ביהודי העובר עבירה חמורה בעיצומו של היום הקדוש, ואץ רץ להביאה ולהניחה כקישוט שחור משחור בראש ערימת קטרוגיו.
ניצל רבי לוי יצחק את שעת הכושר, ומיד ניגש לכף העבירות. נטל את העבירה הראשונה, ומיד סנגר בליבו – הלא עובר העבירה היה שרוי באותה שעה במצוקה קשה, סבבוהו צרות קשות ורעות, וכיצד אפשר לדונו כך לכף חובה. והנה, הפלא ופלא, העבירה נמסה בידיו של הצדיק, כגוש קרח בתנור, ומיד נעלמה כלא הייתה.
כך נטל רבי לוי יצחק, עבירה אחרי עבירה, עד שכל העבירות נעלמו כלא היו, וכף המצוות שקעה עד הארץ, בעוד כף העבירות עולה כנוצה אל על.
עזב רבי לוי יצחק את המאזניים, והנה השטן שב למקומו ועבירתו בידו, אך מה רבה הייתה פליאתו בראותו שכל שללו השנתי, עליו עמל כה רבות, נעלם כאבק פורח.
תמה השטן: וכי יש גנבים בשמיים? ומיד הלך לחפשם. בתוך רגע, הוא תפס את הנב הצפוי, רבי לוי יצחק. גררו השטן לבית דין של מעלה, שידונו את הגנב לפי ההלכה.
ישבו בית הדין, ופסקו – הלא נאמר במפורש בתורה, שהגנב צריך לשלם כפל, יתכבד רבי לוי יצחק וישיב את העבירות בכפל כפליים. ענה הצדיק ואמר – 'העבירות נעלמו, ואין לי לשלם'.
מיד פסקו בית הדין, כמפורש בתורה, "ואם אין לו – ונמכר בגניבתו". יצאה בת קול והכריזה – 'מי רוצה לקנות לעבד את רבי לוי יצחק'?
ולא נמצא קונה, עד שאמר הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו: 'אני קונה את רבי לוי יצחק לעבד עולם'. (אמר ר' שלמה קרליבך:) וזה מה שאנו אומרים בתפילה: "לרחם עמו ביום דין", (מדוע?) מפני ש"לקונה עבדיו בדין".
יש כאן יסוד חשוב מאד בעבודת התפילה והשיבה בתשובה בכלל, ועבודת הימים הנוראים בפרט.
הקללות האחרונות בפרשת כי תבוא הם "והשיבך מצריים באוניות, בדרך אשר אמרתי לא תשוב לראותה.. עד עולם", "והתמכרתם שם לעבדים... ואין קונה". במבט ראשון יש כאן שתי קללות נוראות עד מאד.
עם ישראל יצא ממצריים מבית עבדים, צעד דרך ארוכה, והנה כאן הוא חוזר לנקודת ההתחלה – למצריים. כביכול, כל המסע הארוך לא היה שווה ולא הועיל כלל. ואכן, בחורבן בית ראשון, לאחר הריגת גדליה בן אחיקם, לוקחים שרי החיילים את שארית הפליטה, ונמלטים עימה למצריים. כך מסתיים החורבן הראשון בתחושה הנוראית, שכביכול חזרנו לנקודת ההתחלה.
יתר על כן – יציאתנו ממצריים בישרה את היציאה מעבדות לחירות, והנה יש כאן קללה יותר נוראה, הגולים רוצים להיות עבדים, ואפילו את זה לא רוצים לתת להם. כביכול, חוזרים אפילו לנקודה גרועה יותר מנקודת ההתחלה.
אלא שכאן גם גנוזה הנחמה, אף אחד בעולם הזה לא רוצה לקנות לעבד, אבל יש אחד שרוצה לקנותנו לעבדים – הקב"ה בכבודו ובעצמו. אמנם, מבחינה חיצונית, חזרנו לגלות קשה ונוראה, אבל לא חזרנו לנקודת ההתחלה, ביציאתנו ממצריים הקב"ה קנה אותנו לעבדים. וזה העניין בפסוק שחותם את הקללות – "אלה דברי הברית". יש לנו ברית נצח עם ה'.
וזה עומק עבודת ה' בכלל, ובימים הנוראים בפרט, שגם את התרחקנו ועברנו עבירות, הרי בעומק אנו בניו ועבדיו של ה', וכשאנו מבטלים עצמנו אליו, הוא קונה אותנו, ודן אותנו לטובה, ומתכפרים כל עוונותינו.
שנזכה 'לקונה עבדיו בדין', ומתוך כך 'לרחם עמו ביום דין'!
למה ללמוד גמרא?
איך לקשור את הסכך?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה ההבדל בין עם ישראל לשאר העמים?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך מותר להכין קפה בשבת?
האם מותר לפנות למקובלים?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך ללמוד אמונה?
מהות ספר ויקרא ופרשת זכור
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
