ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- האבילות על החורבן
- ספריה
- יש שואלים
- מועדים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
לפני זמן מה מצאתי מכתב של קרוב משפחה מרוסיה, שכתב לסבי, זכרונו לברכה, בשנת ה'תשכ"ב, חמש שנים לפני מלחמת ששת-הימים. במכתב משם, מרוסיה, מעבר למסך הברזל, הוא כותב, כי עכשיו, שיש שלטון יהודי בארץ-ישראל וירושלים, וגרים בה יהודים רבים, אולי זו כפיות טובה לומר תפילת "נחם" שאומרים בתשעה באב ובה מתפללים על "העיר הבזויה והחרבה מבלי יושב". איך אפשר לומר זאת, הוא שואל, והרי ירושלים מאוכלסת ברבבות של יהודים. כאמור, הוא כותב זאת עוד לפני מלחמת ששת-הימים. הוא חש ממרחקים את השינוי הגדול לטובה, ואומר שצריך להודות לד' על הטובה שהיטיב לנו ולא להתעלם כאילו לא קרה דבר. אסור להיות כפויי טובה.
ואכן, כשאנו באים בליל תשעה באב לכותל המערבי, שריד בית-מקדשנו, אנו חשים ברגשות מעורבים, שמתרוצצים בתוכנו. מצד אחד, צער עמוק על חורבן בית-המקדש: "כל דור שאינו נבנה בימיו מעלין עליו כאילו הוא החריבו" (ירושלמי יומא א, א). החורבן נמשך ומחריף, ובית-המקדש, שהוא הרי ליבו של עם ישראל, חרב, והעיקר חסר. ואולם מצד שני, מתגנבים ללב הכואב רגשות של ניחומים על עצם העובדה שהכותל בידינו, מותר לנו לבכות בין אבניו, ואין מי שיפריע לנו, ומותר לנו להתרפק עליו, לנשק את הכותל, לחבק את אבניו, בלי מגבלות.
עצם העובדה הזאת כבר מקלה על עומק הכאב. אל הלב מתנוצצים הרהורי נוחם, שב"ה אין אנו מפוזרים כל-כך בין העמים ואין אנו נתונים למרמס ולמשיסה, ללעג ולחרפה, ורגשות הנוחם ורגשות הכאב מתערבים זה בזה. ויחד עם התפילה לבנין בית-המקדש במהרה בימינו, באה ההודעה על כל הטובה שהיטיב ד' עמנו עד כה. ההתקדמות במהלכי הגאולה מגבירה את התקווה והציפייה לגאולה השלמה. הביטחון בישועת ד' השלמה מתחזק, לנוכח פעמי הגאולה שכבר לפנינו. ההתקדמות וההתקרבות לגאולה השלמה, דוקא מעמיקה את הרגשת החיסרון של בית-המקדש, והרגשת החיסרון נעשית מוחשית וממשית וכואבת יותר. אלו המחשבות והרגשות המלוות אותנו בימים אלו, ימי בין המצרים, ואנו תפילה, שייבנה בית-המקדש במהרה בימינו. אמן.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
