ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
חדרים אחרונים לשבת שירה בירושלים עם הרב סבתו
בית המדרש מדורים לאורו

גליון 105

התורה - תבלין היא ליצה"ר

במשנת האור החיים - נושא מהפרשה במשנת רבינו האור החיים הק'
רבנים שונים כסלו תשפ
34
מוקדש לעלוי נשמת
רחל בת שרה, נצחיה בת ויקטוריה, מאיר בן גרציה
לחץ להקדשת שיעור זה
איתא בספר מסילת ישרים (פ"ה), בהא דאמרו ז"ל (קידושין ל(: "אמר הקב"ה בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין". וזה לשונו: והנה פשוט הוא, שאם הבורא לא ברא למכה זו אלא רפואה זו, אי אפשר בשום פנים שירפא האדם מזאת המכה בלתי זאת הרפואה, ומי שיחשוב להינצל זולתה אינו אלא טועה, ויראה טעותו לבסוף כשימות בחטאו.
הא למה זה דומה, לחולה שדרש ברופאים והיכירו חוליו ואמרו לו שיקח סם-רפואה פלונית, והוא, מבלי שתקדם לו ידיעה במלאכת הרפואה, יניח התרופה ההיא ויקח מה שיעלה במחשבתו, הלא ימות החולה ההוא ודאי. כן הדבר הזה, כי אין מי שמכיר בחלי היצר הרע אלא בוראו שבראו, והוא הזהירנו שהרפואה לו היא התורה.
וכן כתב רבינו האור החיים הק' בפר' צו (ז, לז) וזלה"ק: "זובח תודה יכבדנני, דרשו ז"ל (סנהדרין מג:) זה הזובח יצרו, והזביחה היא שינצחהו, ובבחינת הניצחון הוא בורר ממנו (-מהיצה"ר) בחינת הטוב... והנה בחינה זו היא מעלה גדולה אשר יתעצם לזבוח יצרו כמעשה דוד המלך שאמר (תהלים קט, כב) ולבי חלל בקרבי, ודבר זה עושה פעולה גדולה בבחינה שאנו משתדלים עליה, ואין מציאות להשגה זו זולת באמצעות התורה כאמרו (קידושין ל:) אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש, וכן אמרו (שם) אמר הקב"ה בראתי לכם יצר הרע בראתי לו תבלין שהיא היצר הרע" עכ"ל. וכן מזכיר רבינו סגולה זו בפרשתינו, וכדלהלן:
כתיב בפרשה (כח, י-יא) "וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וגו' וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם", ורבינו כותב שרומז על יצרו של אדם המתגבר עליו, והסגולה להינצל ממנו הוא ע"י התוה"ק, וזלה"ק: " ואומרו ויקח מאבני המקום פרוש בנינו של עולם שהם דברי תורה, גם יתייחס להם אבני המקום שבהם נסקל ונרגם יצר הרע וכוחותיו, והוא אמרם ז"ל (סוטה כא.) תורה מצלת מיצר הרע בין בזמן שעוסק בה בין בזמן שאין עוסק בה " עכ"ל.
הספה"ק האריכו רבות בענין זה, ונצטט כמה גרגירים יקרים, המאור עיניים בפר' צו, כותב וזלה"ק: י"ל, כי התורה שנתן לנו ה' עיקרה, שעל ידו נכניע את היצר הרע, לכן עפ"י רוב נזכר בזוהר לאשתדלא באורייתא שהוא תרגום של וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ (בראשית לב, כה), היינו שעפ"י התורה יוכל האדם להתאבק עם היצר הרע ולהכניעו כי המאור שבה מחזירו למוטב (איכ"ר א), עכ"ל.
עוד פירוש נפלא איתא באמרי נועם (מדז'יקוב, פר' בחקותי) לבאר מאמרם ז"ל (סנהדרין יט.) 'תורה מתשת כחה של אדם' היינו שמעביר הזוהמה מן האדם, ומעביר ומחליש את היצר ממנו עכ"ד.

להאיר העיניים ע"י התורה הק'
ודבר נפלא מביא השערי תשובה (על שו"ע) בסוף חלק או"ח מאחיו הגאון ר' אפרים זלמן מרגליות זצ"ל, לפרש הא דאנו אומרים "והאר עינינו בתורתך" דהיינו שהתורה הקדושה תאיר את עינינו, ושנראה איך היצר הרע מסמא את עינינו עכ"ד.
ויש לבאר הארה זו, עפ"י דאיתא (ראה דגל מחנה אפרים, פר' בראשית) בשם מרן הבעש"ט הק' זי"ע על הא דאמרו ז"ל (חגיגה יב:) "וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב - לגנזו, וגנזו לצדיקים, ובו משתמשין צדיקים בכל דור ודור" ואמר מרן זי"ע, שהשי"ת גנזו לאור הגנוז בתורה הקדושה, ומשתמשין צדיקים בכל דור ודור באור ההוא ע"י התורה שיש בה אותו אור שיכולים להסתכל בו מסוף העולם ועד סופו עכ"ד.
והנה בספה"ק תורת חיים מקאסוב (עה"ת, פר' תרומה), ביאר ענין אור הגנוז ע"ד העבודה, דידוע שהאדם נקרא 'עולם קטן' (ת"ז ק.), והאור שנברא בששת ימי בראשית היה האדם "מביט בו את עצמו" מסוף ועד סופו, והיה רואה את שפגם ומה שצריך לתקן, ולא היה ראוי העולם להשתמש בו, וגנזו עכ"ד, יעו"ש.
ועל פי זה י"ל דלכך כשאדם לומד התורה הק' ששם נטמן האור הגנוז, מתגלה לו מאותו אור מופלא, ומאירה את עיניו של אדם לראות את עצמו ומצבו כנ"ל, וזהו והאר עינינו ע"י בתורתך וכדברי הרא"ז מרגליות הנ"ל, ודו"ק.

אור הישועות - ישועות סיפורים ועובדות נפלאים בזכות רבינו
הסגולה שהצילה את העין
הנה לפנינו מכתב שהגיע למערכת 'ובחרת בחיים' ובו סיפור נפלא המלמד אותנו את גודל יקרת הלימוד בספר אור החיים הקדוש בכל יום ויום. וכך מספר אברך תלמיד חכם, הרב ל. שליט"א, בעל המעשה בעצמו:
המקרה אירע לפני ארבע שנים. ביום בהיר אחד הוא מתעורר בתחושות כאב צורב באחת מעיניו. בהמשך היום אף הרגיש כי ראייתו הולכת ונחלשת לא עלינו. הוא נבהל מאוד ומיהר לחדר מיון, שם גילו אצלו הרופאים מיד בעיה רפואית חמורה מאוד. רשתית העין נקרעה רח"ל והמצב אינו פשוט בכלל בלשון המעטה.
עסקני רפואה בכירים שנכנסו לעובי הקורה מיהרו להבהיל אל מיטת החולה פרופסור מקצועי מהשורה הראשונה בארץ. בינתיים נערכו תפילות לרפואתו בקרב בני המשפחה המודאגים, ורף הדאגה רק עלה וטיפס לאחר שתוצאות אבחונו של הפרופסור הבכיר לא הניבו כלל בשורות טובות. במבט חמור סבר הוא יצא אל בני המשפחה הקרובים ששהו בבית הרפואה וכמעט לא היה צריך להוסיף מילה. פניו הנפולות סיפרו הכל. לדבריו המצב כמעט בלתי הפיך. האברך עומד להתעוור בעין זו רח"ל.
באורח פלא, תקופה קצרה קודם לאותו מקרה, עיין הרב ל. בקונטרס בו הופיעו מקורות רבים וציטוטים בענין סגוליותו הכבירה של הלימוד בספר אור החיים הק' בכלל וחשיבות הלימוד בכל יום ויום בפרט. הוא ראה שם כמה וכמה סיפורים אודות ישועות ורפואות, מפי רבים וטובים שנושעו בזכות הלימוד בספר הקדוש, ובזכות קדושת בעל האור החיים הקדוש זי"ע.
כיום, במבט לאחור, מתוודה האברך ומספר כי הוא עצמו מעודו לא היה מאותם אלו הנדלקים ונוהים אחר כל סגולה הנקלעת לפתחם. מטבעו כמעט לא היה מתייחס ואף לא 'מאמין' גדול בדרך כלל בסגולות שונות; ולאו דווקא סגוליות שאינן מקוריות ומקובלות, אלא אף סגולות אשר ממקור טהור יהלכון לא היו מתקבלות אצלו ברמה מעשית.
אולם, כאן למרבה הפלא, לאחר שמצא עצמו בכי רע מוטל בבית הרפואה במצב רפואי קשה כאשר אור יום חשך עליו רח"ל, נזכר לפתע מיודענו במה שראה לפני זמן על גודל הסגולה של לימוד בספר אור החיים הקדוש, וברגע שנזכר בכך, אפפה אותו התעוררות גדולה. בפרט לאור העובדה שלא ראה כעת כל מוצא אחר לצאת מהסבך הרפואי, וחש עצמו זקוק מאוד לישועה ולרפואה. ברגע זה גמלה בליבו ההחלטה. הפעם אני מקבל על עצמי את הסגולה הזו. בעזרת ה' אתחיל לקבוע זמן קצוב דבר יום ביומו ללימוד והגות בספר האור החיים הקדוש על התורה ככל אשר יד שכלי תגיע.
באותו יום בשוכבו על מיטת האשפוז בבית הרפואה, ביקש האברך מבני ביתו שיביאו לו את הספר הקדוש במהדורה מאירת עיניים. המה ראו כן תמהו: 'כיצד יכול הנך ללמוד כעת במצב כזה? ובכלל האם הרופא מרשה לך לאמץ את עיניך ולהביט באותיות הקטנות, שמא הדבר מהווה סכנה עבורך?'
אולם, הוא לא שת ליבו לכל זאת. אדרבה, תחושתו היתה כי דווקא מכאן תצמח לו הישועה. הוא התעקש שיביאו לו את הספר והחל להקפיד על לימוד קבוע בכל יום, תחילה ניסה ללמוד בעצמו ככל שהצליח לראות. לאחר מכן ביקש מהסובבים שיסייעו לו בעבודת הקודש. הם היו מקריאים לפניו כמה פסוקים ומסבירים לו, והוא שותה בצמא כל תיבה ותיבה מהמילים הקדושות שנכתבו באש קודש וברוח הקודש על ידי משיח ה' שמו חיים.
והנה התרחש הפלא. לאחר כמה ימים החלה לפתע מגמת הטבה איטית במצב עינו. הרופאים המופתעים לא ידעו כלל כיצד להסביר את תופעת הפלא בניגוד לכל התחזיות הקודרות והנכונות מאוד שלהם.
כך המשיך הפלא להתרחש ולהתחזק, כאשר במקביל האברך מתחזק בסגולתו היקרה. לומד בהקפדה מדי יום ללא לאות בספר הקדוש ומצב עינו הולך ומשתפר מיום ליום.
באחד הימים, בעת שהרופא טיפל בעינו כדרכו בכל יום במעקב קרוב אחר מצב העין, נפלטה ממנו קריאת התפעלות. הוא קרא בקול: כזאת לא ראיתי בחיי. רשתית העין נדבקה מאליה ממש כמקודם, ולא ניתן כבר לראות שום קרע או פגם בעין --- הסכנה חלפה לגמרי והעין נרפאה כליל בחסדי ה'.
בסופו של תהליך, טרם השתחרר לגמרי מבית הרפואה, ביקשו בני המשפחה לשלם את שכר הרופא המסור, אך הרופא, שראה את יד ה' בהתרחשות הנס הנפלא, סירב לקבל כל תשלום עבור הטיפול. "על נס כזה אינני מסוגל לקחת כסף"... הסביר בפשטות. יצוין כי הרופא לא ידע כלל על הסגולה שהמטופל השתדל בה בלימוד אור החיים הקדוש. הוא בעצמו חש שיש כאן כוח עליון המנווט את דרכי הטיפול והרפואה השלימה.
האברך חותם את מכתבו המרגש: "מחובתי להוסיף כי גם כיום לאחר ארבע שנים מאז שנרפאה העין, הנני משתדל ללמוד בכל יום לכל הפחות כמה דקות 'אור החיים הקדוש', ובעזרת ה' אעשה כן תמיד לאורך ימים ושנים טובות".
עוד בנושא לאורו
שאל שאלה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il