ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- ישראל והעמים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
הפרשה שלנו היא פרשה של אמונה. תכליתה היא ליצור אמונה. וכך אומרת הגמרא במסכת מכות 1 :
דרש רבי שמלאי: שש מאות ושלש עשרה מצות נאמרו לו למשה... בא דוד והעמידן על אחת עשרה... בא ישעיהו והעמידן על שש... בא מיכה והעמידן על שלש, דכתיב: 'הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך' - 'עשות משפט' זה הדין, 'אהבת חסד' זה גמילות חסדים, 'והצנע לכת' זה הוצאת המת והכנסת כלה. והלא דברים קל וחומר: ומה דברים שאין דרכן לעשותן בצנעא אמרה תורה 'והצנע לכת', דברים שדרכן לעשותן בצנעא על אחת כמה וכמה. חזר ישעיהו והעמידן על שתים... בא חבקוק והעמידן על אחת, שנאמר: 'וצדיק באמונתו יחיה'...
כלומר, הנביאים 'הורידו' את תרי"ג המצוות לשלש יסודות: משפט, חסד והצנע לכת. אחר כך בא חבקוק והוריד את מניין המצוות לאחת - היא מצוות האמונה. האמונה היא הבסיס, "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה" 2 . התברר שלכל התורה אפשר להגיע בדרך של אמונה, והכל כלול באמונה אם האדם מתחזק בה.
בהתחזקות באמונה יש דרגות רבות - אולי אלפי אלפים של דרגות 3 , עד למדרגת "וצדיק באמונתו יחיה", ועד לדרגת משה רבינו. תמצית התמציתיות יכולה להתקיים על ידי אמונה הכוללת הכל, ומתוכה מתקיימים גם המשפט והחסד.
המשפט והאמונה
פרשתינו היא פרשה של משפט. זוהי תקופה בת שנה של משפט מצרים, כדברי המשנה במסכת עדויות 4 "משפט המצריים שנים עשר חודש", כאשר התכלית של הכל היא חיזוק האמונה: "וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" 5 . לשם כך נועדה יציאת מצרים. בספל שהמצרי שתה דם, היהודי שתה מים 6 - השכל אינו תופס זאת, וכך אנו רואים שה' מנהל את העולם.
לפי הרמב"ן, משפט מצרים נועד להראות את עניין האמונה, שהעונש והשכר הוא לפי המעשים, ולשם כך בא כל החידוש בהנהגת העולם. הרמב"ן בפרשת בא 7 מפרט את סוגי הכפירה השונים:
מהם כופרים בעיקר ואומרים כי העולם קדמון... ומהם מכחישים בידיעתו הפרטית... ומהם שיודו בידיעה ומכחישים בהשגחה ויעשו אדם כדגי הים שלא ישגיח הא-ל בהם ואין עמהם עונש או שכר... כי בכל זה היו המצריים מכחישים או מסתפקים" וכו'.
המצרים כפרו בהשגחה לסוגיה השונים, וכל הפרשה היא 'למען תדע': "לְמַעַן תֵּדַע כִּי לַה' הָאָרֶץ" 8 - להורות על החידוש כי הם שלו שבראם מאין, "לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי ה' בְּקֶרֶב הָאָרֶץ" 9 - להורות על ההשגחה כי לא עזב אותה למקרים, "לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֵין כַּה' אֱלֹהֵינוּ" 10 , ו"בַּעֲבוּר תֵּדַע כִּי אֵין כָּמֹנִי בְּכָל הָאָרֶץ" 11 - להורות על היכולת שהוא שליט בכל.
המגמה - תיקון הכל
ישנן שתי אפשרויות ליציאה של בני ישראל ממצרים. ישנה יציאה שבה רק עם ישראל מכיר בכוחו של ה':
"וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם... וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם" 12 , וכפי שמחדש הרמב"ן במקום, כי טעם יציאת מצרים הוא להראות את ההשגחה המיוחדת על עם ישראל:
טעם 'וידעתם כי אני ה' אלהיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים'... תדעו כי אני ה'... ואני אלהיכם, ובעבורכם עשיתי, כי אתם חלק השם.
ובנוסף, יש אפשרות של יציאה שבה גם המצרים מגיעים להכרה זו: "וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה' בִּנְטֹתִי אֶת יָדִי עַל מִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם" 13 . ישנה יציאה בכוח גדול ובשפטים גדולים, וזאת כאשר המצרים אינם שומעים בקול ה' ואינם מכירים בכוחו, ורק בני ישראל יודעים "כי אני ה'". אך התכלית היא שהמצרים יגיעו מעצמם להכרה ולידיעה "כי אני ה'", ויוציאו את בני ישראל מרצונם, ואז לא יהיה צורך בשפטים גדולים. לכן התורה חוזרת על עצמה בשלושה מקומות ואומרת: "וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה'" 14 . הספורנו עומד מספר פעמים 15 על כך, שהתכלית היתה שהמצריים יחזרו בתשובה, ויהיה בכך תיקון העולם, "כי לא אחפוץ במות המת" 16 , ורק אחרי חמש פעמים שבהן פרעה הקשה את ליבו, כיון ש"אדם מטמא עצמו... מלמטה - מטמאין אותו מלמעלה" 17 . איך מטמאים את פרעה? באופן כזה שהוא ימשיך לחטוא, והדבר יכתב בתורה. מכך נוצרת התורה, ומשה מתנהג לפי תורה זו. אולם יש לזכור כי "בַּעֲבוּר הַרְאֹתְךָ אֶת כֹּחִי וּלְמַעַן סַפֵּר שְׁמִי בְּכָל הָאָרֶץ" 18 איננה התכלית, אלא התכלית היא ההכרה של פרעה עצמו שהוא היה שוטה כשאמר: "לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה'" 19 , וכפי שמבאר זאת הרשב"ם שם. התכלית היא האמונה של העולם כולו בבוראו.
--------------------
מתוך הספר "שיעורי מרן הגר"א שפירא למסכת שבת ופסחים", בעריכת הרב בנימין רקובר שליט"א.
^ 1 כג ע"ב – כד ע"א.
^ 2 חבקוק ב, ד.
^ 3 עיין עוד בקובץ אגרות חזון איש חלק א אגרת צו (עמוד קיא, מהדורת ירושלים תשט"ו), בספר גנזי שערי ציון (ספר זיכרון לרבי בן ציון הלוי במברגר) עמוד קפא (מהדורת בני ברק תשס"ג), ובהקדמה לספר נהרות איתן (לרבי אברהם ישראל רובין) חלק א עמוד יא (מהדורת רחובות תשנ"ט).
^ 4 פרק ב, י.
^ 5 שמות ו, ז; י, ב.
^ 6 ראה מדרש תהלים (בובר) מזמור עח (י) ד"ה ויהפוך לדם: "'ויהפוך לדם יאוריהם' - בתחלה היו המצריים וישראל ממלאים את חביותיהם מים כאחת, והיתה החבית של ישראל מלאה מים, וחבית של מצריים מלאה דם. חזרו להיות ממלאין בספלים יחד, והיה הספל של ישראל מלא מים, וספל של מצרי מלאה דם. חזר ואמר המצרי לישראל, נמלא אני ואתה בספל אחת ונשתה בספל אחת, והיו שניהם כאחד כורעים ראשיהם ופיהם בספל, והיה ישראל שותה מים, ומצרי שותה דם" וכו'.
^ 7 שמות יג, טז.
^ 8 שמות ט, כט.
^ 9 שמות ח, יח.
^ 10 שמות ח, ו.
^ 11 שמות ט, יד.
^ 12 שמות ו, ז.
^ 13 שמות ז, ה.
^ 14 שמות ז, ה; יד, ד; יד, יח.
^ 15 ראה שמות פרק ז, פסוקים ג, ד; פרק ט, פסוק טז; פרק י, פסוקים א, ג.
^ 16 יחזקאל יח, לב.
^ 17 ראה יומא דף לט ע"א.
^ 18 שמות ט, טז.
^ 19 שמות ה, ב.
^ 2 חבקוק ב, ד.
^ 3 עיין עוד בקובץ אגרות חזון איש חלק א אגרת צו (עמוד קיא, מהדורת ירושלים תשט"ו), בספר גנזי שערי ציון (ספר זיכרון לרבי בן ציון הלוי במברגר) עמוד קפא (מהדורת בני ברק תשס"ג), ובהקדמה לספר נהרות איתן (לרבי אברהם ישראל רובין) חלק א עמוד יא (מהדורת רחובות תשנ"ט).
^ 4 פרק ב, י.
^ 5 שמות ו, ז; י, ב.
^ 6 ראה מדרש תהלים (בובר) מזמור עח (י) ד"ה ויהפוך לדם: "'ויהפוך לדם יאוריהם' - בתחלה היו המצריים וישראל ממלאים את חביותיהם מים כאחת, והיתה החבית של ישראל מלאה מים, וחבית של מצריים מלאה דם. חזרו להיות ממלאין בספלים יחד, והיה הספל של ישראל מלא מים, וספל של מצרי מלאה דם. חזר ואמר המצרי לישראל, נמלא אני ואתה בספל אחת ונשתה בספל אחת, והיו שניהם כאחד כורעים ראשיהם ופיהם בספל, והיה ישראל שותה מים, ומצרי שותה דם" וכו'.
^ 7 שמות יג, טז.
^ 8 שמות ט, כט.
^ 9 שמות ח, יח.
^ 10 שמות ח, ו.
^ 11 שמות ט, יד.
^ 12 שמות ו, ז.
^ 13 שמות ז, ה.
^ 14 שמות ז, ה; יד, ד; יד, יח.
^ 15 ראה שמות פרק ז, פסוקים ג, ד; פרק ט, פסוק טז; פרק י, פסוקים א, ג.
^ 16 יחזקאל יח, לב.
^ 17 ראה יומא דף לט ע"א.
^ 18 שמות ט, טז.
^ 19 שמות ה, ב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
