ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- ישראל והעמים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
הפרשה שלנו היא פרשה של אמונה. תכליתה היא ליצור אמונה. וכך אומרת הגמרא במסכת מכות 1 :
דרש רבי שמלאי: שש מאות ושלש עשרה מצות נאמרו לו למשה... בא דוד והעמידן על אחת עשרה... בא ישעיהו והעמידן על שש... בא מיכה והעמידן על שלש, דכתיב: 'הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך' - 'עשות משפט' זה הדין, 'אהבת חסד' זה גמילות חסדים, 'והצנע לכת' זה הוצאת המת והכנסת כלה. והלא דברים קל וחומר: ומה דברים שאין דרכן לעשותן בצנעא אמרה תורה 'והצנע לכת', דברים שדרכן לעשותן בצנעא על אחת כמה וכמה. חזר ישעיהו והעמידן על שתים... בא חבקוק והעמידן על אחת, שנאמר: 'וצדיק באמונתו יחיה'...
כלומר, הנביאים 'הורידו' את תרי"ג המצוות לשלש יסודות: משפט, חסד והצנע לכת. אחר כך בא חבקוק והוריד את מניין המצוות לאחת - היא מצוות האמונה. האמונה היא הבסיס, "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה" 2 . התברר שלכל התורה אפשר להגיע בדרך של אמונה, והכל כלול באמונה אם האדם מתחזק בה.
בהתחזקות באמונה יש דרגות רבות - אולי אלפי אלפים של דרגות 3 , עד למדרגת "וצדיק באמונתו יחיה", ועד לדרגת משה רבינו. תמצית התמציתיות יכולה להתקיים על ידי אמונה הכוללת הכל, ומתוכה מתקיימים גם המשפט והחסד.
המשפט והאמונה
פרשתינו היא פרשה של משפט. זוהי תקופה בת שנה של משפט מצרים, כדברי המשנה במסכת עדויות 4 "משפט המצריים שנים עשר חודש", כאשר התכלית של הכל היא חיזוק האמונה: "וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" 5 . לשם כך נועדה יציאת מצרים. בספל שהמצרי שתה דם, היהודי שתה מים 6 - השכל אינו תופס זאת, וכך אנו רואים שה' מנהל את העולם.
לפי הרמב"ן, משפט מצרים נועד להראות את עניין האמונה, שהעונש והשכר הוא לפי המעשים, ולשם כך בא כל החידוש בהנהגת העולם. הרמב"ן בפרשת בא 7 מפרט את סוגי הכפירה השונים:
מהם כופרים בעיקר ואומרים כי העולם קדמון... ומהם מכחישים בידיעתו הפרטית... ומהם שיודו בידיעה ומכחישים בהשגחה ויעשו אדם כדגי הים שלא ישגיח הא-ל בהם ואין עמהם עונש או שכר... כי בכל זה היו המצריים מכחישים או מסתפקים" וכו'.
המצרים כפרו בהשגחה לסוגיה השונים, וכל הפרשה היא 'למען תדע': "לְמַעַן תֵּדַע כִּי לַה' הָאָרֶץ" 8 - להורות על החידוש כי הם שלו שבראם מאין, "לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי ה' בְּקֶרֶב הָאָרֶץ" 9 - להורות על ההשגחה כי לא עזב אותה למקרים, "לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֵין כַּה' אֱלֹהֵינוּ" 10 , ו"בַּעֲבוּר תֵּדַע כִּי אֵין כָּמֹנִי בְּכָל הָאָרֶץ" 11 - להורות על היכולת שהוא שליט בכל.
המגמה - תיקון הכל
ישנן שתי אפשרויות ליציאה של בני ישראל ממצרים. ישנה יציאה שבה רק עם ישראל מכיר בכוחו של ה':
"וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם... וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם" 12 , וכפי שמחדש הרמב"ן במקום, כי טעם יציאת מצרים הוא להראות את ההשגחה המיוחדת על עם ישראל:
טעם 'וידעתם כי אני ה' אלהיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים'... תדעו כי אני ה'... ואני אלהיכם, ובעבורכם עשיתי, כי אתם חלק השם.
ובנוסף, יש אפשרות של יציאה שבה גם המצרים מגיעים להכרה זו: "וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה' בִּנְטֹתִי אֶת יָדִי עַל מִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם" 13 . ישנה יציאה בכוח גדול ובשפטים גדולים, וזאת כאשר המצרים אינם שומעים בקול ה' ואינם מכירים בכוחו, ורק בני ישראל יודעים "כי אני ה'". אך התכלית היא שהמצרים יגיעו מעצמם להכרה ולידיעה "כי אני ה'", ויוציאו את בני ישראל מרצונם, ואז לא יהיה צורך בשפטים גדולים. לכן התורה חוזרת על עצמה בשלושה מקומות ואומרת: "וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה'" 14 . הספורנו עומד מספר פעמים 15 על כך, שהתכלית היתה שהמצריים יחזרו בתשובה, ויהיה בכך תיקון העולם, "כי לא אחפוץ במות המת" 16 , ורק אחרי חמש פעמים שבהן פרעה הקשה את ליבו, כיון ש"אדם מטמא עצמו... מלמטה - מטמאין אותו מלמעלה" 17 . איך מטמאים את פרעה? באופן כזה שהוא ימשיך לחטוא, והדבר יכתב בתורה. מכך נוצרת התורה, ומשה מתנהג לפי תורה זו. אולם יש לזכור כי "בַּעֲבוּר הַרְאֹתְךָ אֶת כֹּחִי וּלְמַעַן סַפֵּר שְׁמִי בְּכָל הָאָרֶץ" 18 איננה התכלית, אלא התכלית היא ההכרה של פרעה עצמו שהוא היה שוטה כשאמר: "לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה'" 19 , וכפי שמבאר זאת הרשב"ם שם. התכלית היא האמונה של העולם כולו בבוראו.
--------------------
מתוך הספר "שיעורי מרן הגר"א שפירא למסכת שבת ופסחים", בעריכת הרב בנימין רקובר שליט"א.
^ 1 כג ע"ב – כד ע"א.
^ 2 חבקוק ב, ד.
^ 3 עיין עוד בקובץ אגרות חזון איש חלק א אגרת צו (עמוד קיא, מהדורת ירושלים תשט"ו), בספר גנזי שערי ציון (ספר זיכרון לרבי בן ציון הלוי במברגר) עמוד קפא (מהדורת בני ברק תשס"ג), ובהקדמה לספר נהרות איתן (לרבי אברהם ישראל רובין) חלק א עמוד יא (מהדורת רחובות תשנ"ט).
^ 4 פרק ב, י.
^ 5 שמות ו, ז; י, ב.
^ 6 ראה מדרש תהלים (בובר) מזמור עח (י) ד"ה ויהפוך לדם: "'ויהפוך לדם יאוריהם' - בתחלה היו המצריים וישראל ממלאים את חביותיהם מים כאחת, והיתה החבית של ישראל מלאה מים, וחבית של מצריים מלאה דם. חזרו להיות ממלאין בספלים יחד, והיה הספל של ישראל מלא מים, וספל של מצרי מלאה דם. חזר ואמר המצרי לישראל, נמלא אני ואתה בספל אחת ונשתה בספל אחת, והיו שניהם כאחד כורעים ראשיהם ופיהם בספל, והיה ישראל שותה מים, ומצרי שותה דם" וכו'.
^ 7 שמות יג, טז.
^ 8 שמות ט, כט.
^ 9 שמות ח, יח.
^ 10 שמות ח, ו.
^ 11 שמות ט, יד.
^ 12 שמות ו, ז.
^ 13 שמות ז, ה.
^ 14 שמות ז, ה; יד, ד; יד, יח.
^ 15 ראה שמות פרק ז, פסוקים ג, ד; פרק ט, פסוק טז; פרק י, פסוקים א, ג.
^ 16 יחזקאל יח, לב.
^ 17 ראה יומא דף לט ע"א.
^ 18 שמות ט, טז.
^ 19 שמות ה, ב.
^ 2 חבקוק ב, ד.
^ 3 עיין עוד בקובץ אגרות חזון איש חלק א אגרת צו (עמוד קיא, מהדורת ירושלים תשט"ו), בספר גנזי שערי ציון (ספר זיכרון לרבי בן ציון הלוי במברגר) עמוד קפא (מהדורת בני ברק תשס"ג), ובהקדמה לספר נהרות איתן (לרבי אברהם ישראל רובין) חלק א עמוד יא (מהדורת רחובות תשנ"ט).
^ 4 פרק ב, י.
^ 5 שמות ו, ז; י, ב.
^ 6 ראה מדרש תהלים (בובר) מזמור עח (י) ד"ה ויהפוך לדם: "'ויהפוך לדם יאוריהם' - בתחלה היו המצריים וישראל ממלאים את חביותיהם מים כאחת, והיתה החבית של ישראל מלאה מים, וחבית של מצריים מלאה דם. חזרו להיות ממלאין בספלים יחד, והיה הספל של ישראל מלא מים, וספל של מצרי מלאה דם. חזר ואמר המצרי לישראל, נמלא אני ואתה בספל אחת ונשתה בספל אחת, והיו שניהם כאחד כורעים ראשיהם ופיהם בספל, והיה ישראל שותה מים, ומצרי שותה דם" וכו'.
^ 7 שמות יג, טז.
^ 8 שמות ט, כט.
^ 9 שמות ח, יח.
^ 10 שמות ח, ו.
^ 11 שמות ט, יד.
^ 12 שמות ו, ז.
^ 13 שמות ז, ה.
^ 14 שמות ז, ה; יד, ד; יד, יח.
^ 15 ראה שמות פרק ז, פסוקים ג, ד; פרק ט, פסוק טז; פרק י, פסוקים א, ג.
^ 16 יחזקאל יח, לב.
^ 17 ראה יומא דף לט ע"א.
^ 18 שמות ט, טז.
^ 19 שמות ה, ב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
