ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- שיחות לחג החנוכה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיה מוריה בת אסתר
מעולה, הסכים ידידיה, אני ראשון. בחרתי מישהו. תתחיל לנחש.
חי? שאל חיים. כן, השיב ידידיה, וחיים פתח בסדרת שאלות ארוכה, שהקיפה את כל בני משפחתם ומכריהם, אך ידידיה השיב בשלילה לכל הצעותיו.
התייאשתי, חתם חיים המאוכזב, מי זה?
אליהו הנביא! אמר ידידיה בחיוך, בינגו! (קיבלתם עכשיו רעיון מנצח למשחק 'אישיות'... נסו!).
-----------------
דרך ארוכה עשו כתבי היד של הרמב"ם עד שהגיעו לידיו של הראב"ד בפרובנס שבצרפת. הראב"ד, (שיום ההילולא שלו חל בחנוכה, כו כסלו), עבר בעיון על ספרו הגדול של הרמב"ם, ובכל המקומות שלא הסכים לדעת הרמב"ם, ציין זאת בהערה בצד הספר.
והנה, עניין ייחודי. הרמב"ם (לולב ח, ה) כתב על פי דברי הגמרא, הגאונים והפוסקים, שהדס שנקטם ראשו כשר. אולם לראב"ד יש מידע נוסף שאין לרמב"ם. הראב"ד הוא מקובל גדול, והוא זכה למה שמעטים זוכים לו – אליהו הנביא נגלה אליו ולמד אותו את סתרי התורה, ולפי דבריו של אליהו הרי שההלכה במקרה זה (ובמקרים נוספים) היא שונה.
מה עליו לעשות? הרי כבר נפסק בגמרא (בבא מציעא נט, ב), שלא בשמיים היא, ואין פוסקים הלכה לפי בת קול, כי אם לפי חכמי הדור הדנים בדבר. האם עליו לצטט מדבריו של אליהו?
והנה כותב הראב"ד: "כבר הופיע רוח הקודש בבית מדרשנו מכמה שנים, והעלינו שהוא פסול". אליהו הנביא הלא הוא מגדולי ישראל החיים עימנו, ואין הוא בת קול המגיעה משמיים, כך שאפשר לפסוק הלכה על פי דבריו. דרך ניסוח דבריו, מלמד הראב"ד את ישראל, שגם אם הנבואה הסתלקה מאיתנו, הרי הנביאים ממשיכים לפקוד וללמד את גדולי ישראל תורה שבעל פה.
(הדברים נכתבו לאור דברי גדולי המקובלים שהראב"ד למד מאליהו הנביא, ולכך רומזים דבריו בהשגותיו לרמב"ם, עיין קול הנבואה עמ' קלה. המעטה הסיפורי והחילוק בין הבת קול לאליהו הנביא נכתב לענ"ד).
-------------------
הנס של חנוכה אירע בנרות המנורה. בתקופה שאירע נס חנוכה, אכן היה זה נס מיוחד. אולם, בתקופות שקדמו לתקופת היוונים, אירע נס דומה באופן קבוע במקדש.
הגמרא (שבת כב, ב) מספרת שבאותם ימים קדמונים, היו ממלאים בכל נרות המנורה שמן בכמות המתאימה להזין את האש כל הלילה בלבד. אך באופן קבוע היה נס, והנר המערבי של המנורה היה ממשיך ודולק לאורך כל היממה, עד שכשהיו באים אחר הצהריים להדליק מחדש את המנורה, היו מדליקים ממנו את הנרות, ואז היו מכבים אותו ומדליקים אותו שוב. כך באופן ניסי היה תמיד אור במנורה.
הנר המערבי (לפי אחד הפירושים) הוא הנר האמצעי של המנורה, והוא נקרא מערבי, מפני שהפתילה שלו הייתה מוטה כלפי מערב לכיוון קודש הקודשים.
על נס זה דורשים חז"ל (שם): בפרשיית המנורה נאמר "מחוץ לפרוכת העדות יערוך" (את המנורה), "וכי לאורה (של המנורה) הוא צריך? והלא כל ארבעים שנה שהלכו ישראל במדבר לא הלכו אלא לאורו? אלא עדות היא לבאי עולם שהשכינה שרוייה בישראל".
וכאן עולות שתי שאלות – א. מה מיוחד בנס פך השמן שבגללו אנו חוגגים את חנוכה, הרי נס דומה היה במקדש באופן קבוע? ב. חז"ל מייחסים את העדות להשראת השכינה בישראל לנס שהיה במנורה. והרי בפסוק הפרוכת מכונה פרוכת העדות ואילו המנורה לא מכונה מנורת העדות. כיצד נדדה העדות מהפרוכת אל המנורה?
תשובה אחת לשני השאלות, והיא מבוססת על רעיון עמוק הגנוז בחנוכה. מי שפגש את הדבר בעצמו לא זקוק לעדות, שהרי העדות באה להעביר את הדברים למעגלים נוספים. משכך, העדות הולכת ומתפשטת. יש מי שראה את הדברים בעצמו ומעיד עליהם, ויש מי שהוא עד מפי עד, כלי ראשון שני ושלישי.
'העדות' הראשונית והישירה בתורה מתייחסת ללוחות הברית, הקרויים בדרך כלל בתורה 'לוחות העדות' או אפילו סתם 'עדות', למשל – "ואל הארון תתן את העדות". זוהי העדות הישירה והחיה, העדות מכלי ראשון, שיש מפגש והתגלות של ה' מישראל.
מפגש זה הוא גם מקור הקול הנבואי, הנותן תורה כפי שנאמר "ובבוא משה אל אוהל מועד... וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפורת אשר על ארון העדות...". מפגש ישיר זה המשיך כל ימי בית ראשון, עת לוחות העדות והארון היו מונחים בקודש הקודשים, וממקום זה בקע קול הנבואה לכל נביאי ישראל (מלבי"ם שמואל א' פ"ג).
אולם, בבית שני, נגנזו הארון והלוחות, והם לא היו בקודש הקודשים. משכך, גם לא שרתה שכינה ונבואה בישראל (יומא כא, ב). אם כך – האם אין יותר עדות?
והתשובה – יש עד מפי עד, עדות יכולה ללכת ולהתרחב ולהפיץ את הסיפור הלאה. כבר בתורה, המילה עדות מתפשטת מהלוחות לארון העדות ולמשכן העדות. והחידוש הגדול ביותר – לפרוכת העדות.
הפרוכת מכסה ומסתירה את הארון, אך העדות פורצת דרכה ויוצאת החוצה, כי זו כוחה של עדות. לכן, בבית שני המנורה המצוייה מחוץ לפרוכת הופכת להיות העדות. מי שמביט במנורה רואה את הנס בנר המערבי, ומבין שהנס הוא דווקא בנר המוטה כלפי קודש הקודשים כי בקודש הקודשים שורה שכינה, והיא משפיעה החוצה על הנר. וכך העדות מתפשטת לכל באי עולם.
ובחנוכה, הנס המשיך והתפשט מהנר המערבי גם לשאר הנרות, שהרי בחנוכה בכל הנרות היה נס. הנס גם התפשט, כביכול, מדורות קדמונים שבהם היו ניסים לדורות מאוחרים שבהם כבר לא מצויים ניסים.
לכן, בחנוכה אנו מצווים להדליק בכל מקום בעולם, ולפרסם את הנס, כדי להעיד לעולם כולו שלנצח השכינה שרוייה בישראל ובעולם, כפי שנאמר: "אתם עדי נאום ה' (ישעיהו מג).
וכך למדנו מהראב"ד, שאליהו הנביא חי בכל הדורות, והנביאים הקדמונים שפגשו את ה' ישירות, מלמדים גם בדורות הגלות את בעלי רוח הקודש, ההופכים לעד מפי עד שהשכינה שרוייה בישראל!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.











