ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עיונים בעניני חנוכה
היכן גנזו? ומתי מתגלה האור הגנוז? לימדנו ה'טור' בהלכות ברכות השחר: הקב"ה גנזו בתורה, בתורה שבעל פה. ועל כן אנו מבקשים, 'אור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו במהרה לאורו', אותו האור הגנוז יאיר לנו מחדש, ברוך יוצר המאורות. ולדבריו, לכך אנו ממשיכים לבקש אח"כ 'והאר עינינו בתורתך'. כיון שהאור הגנוז, נגנז בתורה, ועליה מבקשים אנו אור חדש על ציון תאיר, וזה יתגלה על ידי המאור שבתורה.
כתוב בגמרא במסכת יומא (כט.) שנס חנוכה לא ניתן להיכתב. לא כמו נס פורים שעליו נכתבה מגילה. ומדוע נס חנוכה לא ניתן להיכתב?
כיון שחנוכה, הדלקת הנרות, היא המשכה של הדלקת הנרות שהייתה במקדש. וכך מבאר הרמב"ן על התורה בפרשת בהעלותך, חלשה דעתו של אהרן כשראה שהנשיאים שותפים בחנוכת המשכן, והקב"ה ניחמו ע"י ההדלקה, כי הדלקת הנרות אינה רק כשהמקדש קיים, אלא היא תימשך גם לאחר מכן, ע"י הדלקת הנרות בחנוכה. ועל זה אמר לו הקב"ה "שלך גדולה משלהם", בתמידיות והמשכיות של קיום הדלקת המנורה.
העלאת הנרות, האור, הוא גילוי האור הגנוז, שגנזו בתורה שבעל פה. חכמת התורה רמוזה במנורה, בנרותיה, הרוצה להחכים – ידרים. מנורה בדרום. והדלקת הנרות היא גילוי האור הנעלם שנגנז בתורה ומתגלה לנו בימי החנוכה. ויותר מכך, כיון שהאור מקורו באור הגנוז, ע"כ נס חנוכה לא ניתן להיכתב, להדגיש את הגנוז שיש במצוה זו.
יון רצתה לתרגם את התורה ליוונית, ובחז"ל – מובא בתוס' במסכת גיטין, דרשו על כך. "אכתוב לו רובי תורתי כמו זר נחשבו" – שאילו התורה הייתה כולה בכתובים, ולא היתה תורה שבעל פה, גם אומות העולם יכלו לטעון שיש להן חלק בתורה ומשום כך לא נכתבו כל חלקי התורה, וזו תורה שבעל פה, והקב"ה כרת ברית עם ישראל על תורה שבעל פה, "כי על פי הדברים האלה כרתי ברית עם ישראל", כלשון הכתוב. ומאותו הטעם, כותב בשו"ת שער אפרים, שעל כן גם מתקני הסליחות והבקשות בימים נוראים, כתבו את הפיוטים וכיו"ב בשפה שלא שגורה על הלשון, כדי שאומות העולם לא יעתיקו ולא ייחסו תפילות אלו לגויים. ועל שני אלה אמרה תורה: "ומי גוי גדול אשר לו אלוקים קרובים אליו", שהכוונה היא על תפילה. ואח"כ: "ומי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים ככל התורה הזאת", שהכוונה על תורה, שבשני אלו מובדל עם ישראל מאומות העולם.
יון בחכמתה, רצתה להכיל את התורה שבעל פה, לתרגם אותה ליוונית. לקחת תורה שכל מהותה גנוזה, שכל מהותה נסתר ועמוק, שיש בה את האור הגנוז ולהפכה למשהו חיצוני, לחכמה ככל חכמה אחרת. הרי זה נוטל את נשמת התורה ממנה. ומשום כך, חג החנוכה לא ניתן להיכתב, כי על צורת ואופן הגילוי והרגילות של התורה היה מאבק עם יון. לא ניתן להיכתב, מבטא את מהות המאבק. תוכן ועומק פנימיים, שההוגה בה יורד לעומקה. ובכך גם הלומד אותה מתעלה במעלותיה. חנוכה – מאבק על תורה שבעל פה. והרמב"ם בהלכות עבודת יום הכפורים מתבטא על הצדוקים, שהם כופרים בתורה שבעל פה ובמגידיה, דהיינו באלה האמורים להעביר את התורה שבעל פה לעם.
ועל כן, מצינו בגמרא במסכת שבת, שביחס לנר חנוכה שאלו בגמרא, והיכן ציוונו? והגמרא לא שואלת והיכן ציוונו לגבי נס פורים שמברכים על המגילה, כי כאן באים לקבוע כוח תורה שבעל פה, כוחם של חכמים. ועל כן הדגישו גם לגבי תקנות חכמים שהם בכלל "וציוונו" ובנוסח "על הניסים" שבתפילה, לאחר תיאור המאורעות, מוסיפים את המילים "וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו", ביטוי שלא מופיע בעל הניסים שבפורים. כי "וקבעו" הוא חלק מתיאור הנס של המאבק עם תרבות יון על תוקפה של תורה שבעל פה וחכמים.
"לא ניתן להיכתב" – פירושו של דבר שאי אפשר לחוקקו בממד הגשמי, הנס אינו רק נס חומרי. אין כאן רק הצלת הגוף. חנוכה - מאבק על תורה שבעל פה הוא הרווח והרווח שבין האותיות הכתובות, הוא מסמל את העל גשמי. הצלה רוחנית שמתבטאת גם בשאלה, האם הסעודות שנעשו בחנוכה הינן סעודות רשות או מצוה, כי ביטוי לשמחת החנוכה צריך להיות מקושר לאותה אידיאה שמעל הכתב, מעל האותיות.
אהרן הכהן - הוא שנתבשר על הדלקת הנרות. גם לאחר חורבן הבית, ע"י הדלקת נרות חנוכה. כי אהרן הכהן, "אהרן אחיך יהיה נביאך", 'נביא' מלשון ניב שפתיים. הוא הראשון שלומד תורה ממשה רבינו..
יון החשיכה עיניהם של ישראל. הכוונה בביטוי זה, על חכמי תורה שבעל פה. "עיני העדה", לא בכדי כשנשאל זכריה הנביא: "מה אתה רואה ואומר, ראיתי מנורת זהב". ולאחר מכן "זה דבר ה' אל זרובבל לאמר, לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי אמר ה' ", הגילוי לרוח, לתוכן, הוא ע"י המנורה. עדות היא שהשכינה שרויה בישראל. וכשם שבהדלקת המנורה במקדש, הושפע אורה וקדושה לישראל, כך בהדלקת נרות חנוכה מתגלה ההנהגה הנסית, הנהגה רוחנית.
"יפה אלוקים ליפת וישכון באהלי שם" (בראשית ט' כז). ואמר רשב"ג: דבריו של יפת יהיו באהלי שם. ואם כך, מדוע נאבקים עם תרבות יון? המאבק על יון אינו עם עצם החכמה, אלא על הניסיון לנתק את החכמה ממי שנותן חכמה, 'יהיב חכמה לחכימין'. עם אלו שאומרים: 'אין לנו חלק באלוקי ישראל'. גם את החכמה צריך לייחס ולידע כי הוא מקור החכמה. החכמה היא מתנת אלו-ה. וכלשון האבן עזרא: "המלאך שבין האדם לבין אלוקיו הוא שכלו" (בהקדמה לתורה). הנהגה שכלית מקרבת אותנו אל הבורא, ועל כן, המאבק עם תרבות יון, שבה ניצחה חכמת התורה, הוא על תורה שבעל פה. וגם בתקופה של בית שני, תקופה החשמונאים, שנסתלקה הנבואה מישראל, הרי "חכם עדיף מנביא". ע"י חכמת התורה ניתן להשיג את ההנהגה וההדרכה הנכונה.
הקשבה בזמן של פילוג
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך ללמוד גמרא?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה זה בכלל אמונה?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בצורת ד'?
איך עושים קידוש?
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
