ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
אדר א' תשנ"ב
שאלה
מתכננים בע"ה נסיעה לשבת עם ילדי הקהילה. מקום הלינה הוא מחוץ לעיר במרכז "קמפינג", שבבעלות כת נוצרית "Presbyterian". המקום מנוהל כאכסנית נוער ומקבל קבוצות שונות ללון שם. אין שם צוות וגרה שם משפחה לא-יהודית לאחזקת ולשמירת המקום בלבד. האוכל לסעודות השבת נכין לפני"כ ונביא עמנו. המוסד אינו מנוהל כעסק עם רווחים לשם עבודת הפולחן שלהם. במקום אין פסלים היות ואינם דומים בזה לקתולים. הצלבים היחידים שראינו שם, עשויים ע"י לבנים המונחות בשינוי באולם התפילה שבמקום. רוב הקבוצות ששוכרות את המקום משתמשות באולם זה לכל מיני פעילויות אחרות ולא לשם פולחן, כך שאין שימושו הקבוע לע"ז. המקום מרוחק מן העיר וכן ממרכז הפולחן של הכת. בעבר הרחוק קבוצות שונות מן הקהילה השתמשו במקום למחנות וכדו'.
שו"ת "במראה הבזק" (597)
רבנים שונים
387 - מעמד כהן שנשא גרושה - הוא בניו ובנותיו
388 - לינה באכסנית-נוער נוצרית ותפילה באולם שיש בו צלבים
389 - פתיחת חנות המנוהלת בשותפות עם גויים
טען עוד
תשובה
ביחס לעצם שכירות המקום לשימוש הקהילה, נראה שהדבר מותר, אם אכן ברור שאין הרווחים קשורים לעניין הדתי של הכת הנוצרית, אלא הם מיועדים לשימוש פרטי (או אפילו ציבורי שאינו שייך לפולחנם)1, ולא מצאנו שאסור לקנות או ליהנות מאדם גוי שעובד ע"ז כאשר אין מהנים על ידי זה את הע"ז.
יותר בעייתי הוא השימוש באולם שבו צורות הצלב בוקעות מסידור הלבנים. אם האולם מוכר כ"אולם תפילה" שלהם, אזי אסור להיכנס לשם בשום פנים, וזאת גם אם בדרך כלל הוא משמש לצרכים אחרים, ורק במיעוט השימוש לפולחנם2. אך אם האולם מעולם לא הוכרז כ"אולם תפילה", אלא הוא אולם סתמי שרק כאשר מתאכסנים במקום עובדי ע"ז3, הם משתמשים בו לתפילתם, כי אז יש מקום להקל ולהשתמש בו, וגם זה בתנאי שיכוסו כל צורות הצלב הניכרות מבניין הלבנים4.
__________________________________________________________
1 אם לא כן, הרי אסור להנות את הע"ז. ועיין שו"ע יורה דעה (סי' קמט). ובענין השתייכות הנוצרים לעובדי ע"ז, ראה להלן הערה 3.
2 "אגרות משה" (אורח חיים ח"ד עמ' סט) כתב שאין להתיר לילדים לשחק באולם-תפילה דעכו"ם גם אם אין בו צורות, ושם יורה דעה (ח"ג סי' עז) כתב בפסקנות שאין לפתוח ישיבה בבניין השייך לנוצרים ואשר צלב גדול מתנוסס עליו.
3 רמב"ם (הל' ע"ז פ"ט ה"ד) כתב שהנוצרים הם עובדי ע"ז (אף שלשונו שם הוא: כנענים, ברור מן התיאור למי הכוונה, ומחמת הצנזורה התבטא כך), ואף שיש ראשונים החלוקים על כך, ויש אומרים שהם כעובדים ע"ז בשיתוף ובן נח אינו מצווה על השיתוף, מכל מקום נראה שמבחינת איסור הכניסה לבתי פולחנם אין בזה נפקא מינה. ועיין בעניין זה יותר באריכות "במראה הבזק" (ח"א תשובה נט; כב במהדורה הראשונה).
4 גם אם הצלב אינו צלם, הרי משמעותו ידועה וברורה, והוא סמלה ודגלה של עבודתם. וראה בפסקי הרב י"א הלוי הרצוג (שיצאו לאחרונה על ידי מוסד הרב קוק) (חלק יורה דעה סי' מט) שכתב, שיש להוציא מבתי הכנסת שטיחים המעוטרים בצורות של צלבים.
בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,
הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
גם אני מאשר:
הרב שאול ישראלי
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
חידוש כוחות העולם
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
ארבע כוסות ושלוש מצות
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
